הלילה שבו נפלה אלבמה: תבוסתם של טראמפ ומפלגתו

אחת המדינות הימניות ביותר של ארה"ב סטרה ביום ג' על לחיו של הנשיא דונלד טראמפ, במידה העשויה לשנות את מהלך הפוליטיקה של ארה"ב.

אלבמה, שבה ניצח טראמפ בשנה שעברה בהפרש של כמעט 30%, שלחה דמוקרט לסנאט בוושינגטון. אחד משני מושביה בסנאט התפנה בתחילת השנה, כאשר הסנאטור ג'ף סשנס (Sessions) נעשה התובע הכללי (שר המשפטים) בקבינט של טראמפ. התפנות מושב מחייבת בחירות מיוחדות למילויו.

סשנס החזיק במושב במשך 20 שנה, ונהג לנצח, ולחזור ולנצח, בהפרשים עצומים (19% בפעם האחרונה, לפני שלוש שנים).

והנה, דאג ג'ונס, דמוקרט עם ניסיון פוליטי מוגבל, גבר על מועמדה הרשמי של המפלגה הרפובליקאית בהפרש של אחוז וחצי (21 אלף קולות). ההפרש קטן, ועשוי להצטמצם לאחר שיימנו קולות החיילים. המפסיד עשוי לדרוש ספירה חוזרת. אבל במדינה שלא הצביעה בעד מועמד דמוקרטי לסנאט מאז 1992, ולא הצביעה בעד מועמד דמוקרטי לנשיאות מאז 1976, ניצחון של אחוז וחצי שקול כנגד מה שקוראים באנגלית "מפולת שלגים".

"טראמפיזם", לא טראמפ

אין טעם לפקוד את התבוסה הזו על טראמפ, אבל אולי אפשר לפקוד אותה על ה"טראמפיזם", זאת אומרת על מצב רוח פוליטי שהיטה את מפלגת השלטון באמריקה בכיוון פופוליסטי, ימני ומשיחי. היא בחרה לה למועמד לא סתם אויב מושבע של הממסד המפלגתי, אלא מישהו הבז לנורמות התנהגות בחברה אזרחית.

שמו של האיש הזה הוא רוי מור, והקריירה הציבורית הארוכה שלו הייתה רצופה הקנטות של הסטטוס-קוו. הוא הצליח להיבחר פעמיים לכהונת נשיא בית המשפט העליון של אלבמה (שם, וב-9 מדינות נוספות בארה"ב, השופטים העליונים נבחרים בהצבעה ישירה, ראו https://tinyurl.com/elect-judges). הוא הודח פעמיים מכהונתו, לאחר שסירב לציית לפסיקות של בתי משפט פדרליים. הוא אמר, שהחוק האלוהי עומד מעל החוק האזרחי.

הצהרות מור על עניינים שנויים במחלוקת העמידו אותו הרחק מעבר לגבולות השכל הישר והטעם הטוב. הוא הכריז שמקומם של הומוסקסואלים בבית הסוהר, והוא גמר את ההלל על מבנה המשפחה האמריקאית בעידן העבדות. אלבמה, הנמצאת ב"דרום העמוק" של ארה"ב, הייתה מחלוצות המרד ב-1861, שחולל את מלחמת האזרחים. עיר הבירה הראשונה של "הקונפדרציה" של מדינות הדרום הייתה מונטגומרי, באלבמה.

מאה שנה אחר כך, אלבמה עמדה במרכז ההתנגדות הלבנה לשיווי זכויות השחורים. שני נשיאים נאלצו לשלוח צבא לאלבמה, כדי להבטיח שממשלתה תניח לשחורים להירשם לבתי ספר שהיו שמורים עד אז ללבנים בלבד.

זהירות, פדופיליה

מור לא היה רק נציג של ימין ריאקציוני. במהלך מערכת הבחירות טענו שמונה נשים, כי הוא ניסה לשדל אותן ליחסי מין בהיותן קטינות. הוא הכחיש את ההאשמות, וייחס אותן ל"פוליטיקה מלוכלכת" של יריביו. כל ההאשמות נוגעות למעשי מור לפני 40 שנה, כאשר היה תובע צעיר.

כמעט כל האישים הבולטים במפלגה הרפובליקאית מיהרו להתנער ממור. מנהיג הרוב הרפובליקאי בסנאט בוושינגטון, מיץ' מקונל, הודיע, כי הוא מאמין לנשים המאשימות. אפילו הנשיא טראמפ הכריז, כי "אם ההאשמות נכונות, על מור לפרוש".

אבל להלן קרה משהו המזכיר להפליא את אוקטובר 2016. סרט הקלטה בן 10 שנים נחשף, אז עם מונולוג נואל של טראמפ על ניצול מעמדו כ"כוכב" כדי לכפות יחסי מין על נשים. ההקלטה הדהימה את רוב שומעיה, ועוררה את הרושם שטראמפ הגיע אל סוף הדרך. רפובליקאים בכירים שקלו התנערות ממועמדותו. אבל טראמפ רקע ברגלו, שינה נושא (הנשים של ביל קלינטון), הרפובליקאים חזרו והסתדרו בטור עורפי, והסוף ידוע.

טראמפ הניח אל נכון שזה יחזור ויקרה גם הפעם. לאחר היסוס קצר הוא סמך את ידיו על מועמדות מור. הוא תיאר את המועמד הדמוקרטי ג'ונס כמסוכן לביטחונה הלאומי של ארה"ב.

נראה שהוא עשה כן בעצת סטיב באנון, איש העסקים והפעיל הפוליטי, אשר שימש במשך חצי שנה "האסטרטג הראשי" של הנשיא. לאחר שעזב את הבית הלבן, באנון הכריז כי מסר "הלאומנות הכלכלית" של טראמפ לא יוכל להתממש, אלא לאחר שהפופוליסטים הטראמפיסטיים יכבשו את המפלגה הרפובליקאית מידי "הממסד".

טראמפ עשה מיקח טעות. הוא שכנע את עצמו שהוא מבין את "העם האמריקאי" יותר מכל היועצים והמומחים. עובדה, הוא שם אותם ללעג לפני 13 חודשים ויותר.

השחורים נהרו לקלפיות

ובכן, הפעם בא תורו להיות מופרך ומושפל. לא זו בלבד שהרוב הקטנטן של מפלגתו בסנאט הצטצמם מאוד (51 מול 49), אלא שהתחוורה חולשתו. תמיכתו במועמד אינה מבטיחה אוטומטית את ניצחונו. הלקח הזה עומד להירשם על המכ"ם של מועמדים רפובליקאיים.

זו לא הייתה התוצאה היחידה הראויה לציון באלבמה. גם אם ברור למדי שהדמוקרט חב את הפרש ניצחונו הדחוק לחשדות הפדופיליה נגד מור, דאג ג'ונס לא היה מנצח אלמלא נהרו המוני מצביעים שחורים אל הקלפיות. חלקם באוכלוסיית אלבמה מוערך ב-26%. סקרי יציאה מן הקלפיות הראו הבוקר, שחלקם בין המצביעים עמד על 29% (https://tinyurl.com/alabama-exit). בדרך כלל חלקם של שחורים בין המצביעים נופל בהרבה מחלקם באוכלוסייה. כאשר מצביעי מיעוטים נשארים בבית, מתמעטים סיכויי הניצחון של מועמדים דמוקרטיים בכל הדרגים.

בחירות מיוחדות, או "בחירות משנה" (כפי שהן ידועות בדמוקרטיות פרלמנטריות מסוימות), מעניקות הזדמנות מצוינת לבחון את תנודות דעת הקהל בזמן אמיתי ובהצבעה ישירה. תבוסות לא צפויות למפלגתו של הנשיא (למשל ב-1991 וב-2010) בישרו שינויים עצומי ממדים בבחירות כלליות זמן קצר אחר כך.

מה קורה כאן? חוץ מאי הסכמה עם הפוליטיקה של טראמפ, אין זה מן הנמנע שהאמריקאים מתחילים להתעייף מרעש הרקע של נשיאותו ומסגנונו. האומנם תמיכה בהשקפת עולם מוכרחה להתחרז עם מלחמת תרבות? עם התקפות אישיות? עם רצח אופי?

נשיא המתקרב לקרוא זונה

העיתון USA Today, בשום פנים לא עיתון רדיקלי, תקף בחריפות את התנהגותו האישית של הנשיא. טראמפ צייץ, בלשון חסרת תקדים, שאחת ממבקרותיו, הסנאטורית הדמוקרטית קריסטין גיליבראנד ממדינת ניו יורק, "תעשה הכול" כדי לקבל כסף. זילותה וזדוניותה של ההערה הזו הקפיצה את עורכי העיתון על רגליהם.

"נשיא המתקרב לקרוא "זונה" לסנאטורית אינו ראוי לנקות את בתי השימוש בספרייה הנשיאותית של ברק אובמה, או לצחצח את נעליו של ג'ורג' דאבליו בוש", כותב העיתון, ומוסיף: "מדהים, שרק 6 סנאטורים דמוקרטיים קוראים עכשיו לנשיאנו המעורער להתפטר. ארצנו אינה מבקשת נשיאים מושלמים, ואינה מוצאת אותם; אחדים מהם היו פגומים עד מאוד. אבל נשיא המפגין שיעור כזה של חוסר כבוד לאמת, לאתיקה, לחובות היסוד של כהונתו ולזולתו אינו מבין מה באמת העניק גדולה לאמריקה".

הרבה יותר מדי מוקדם להעמיד את הבחירות באלבמה בקונטקסט היסטורי. אף על פי כן, אין זה מן הנמנע שהן ייחשבו יום אחד לציון דרך בשקיעתו של דונלד טראמפ.

■ רשימות קודמות ב-yoavkarny.com. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny