האוניברסיטה של החיים: ההייטק נאלץ לחפש עובדים באקדמיה

כשטובה טטיאנה חנימוב (24), סטודנטית לתואר שני בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה ומנהל עסקים באוניברסיטת תל-אביב, הייתה בתחילת לימודיה, היא חיפשה עבודה סטודנטיאלית במשרה שאינה מלאה. כמו רבים היא העדיפה שהמשרה תהיה קשורה, גם אם חלקית, למקצוע שהיא לומדת. היא אמנם ניגשה להרבה ראיונות, אבל אף שעוד הייתה רחוקה מסיום התואר, הקושי שעמד בפניה היה יותר בבחירה עם מי ללכת מאשר בלהתקבל. "בשורה התחתונה קיבלתי יותר תשובות כן מאשר לא", היא אומרת, "וגם כשאמרו לי לא, זה היה מוצדק כי באמת לא הייתי בשלה".

כל עוד אתם מדברים על סטודנטים למדעי המחשב והנדסה, תשכחו את המונח "סטודנטים תפרנים". כשיצאנו לבדוק איך מתנהלות חברות הייטק שמגייסות עובדים למשרות סטודנטים, גילינו שהעובדה שהם חסרי ניסיון, "חצי אפויים", ומוגבלים במשאבים שהם יכולים לתת, לא מפריעה להם להיות מבוקשים. אם בעבר הם קיבלו שכר נמוך משמעותית ביחס לעובדים רגילים, הרי שעם השנים הפערים הצטמצמו מאוד. כיום החברות נאבקות על הסטודנטים, מוכנות לתגמל אותם בהתאם, וההבדל העיקרי בינם לבין עובדים רגילים מתבטא בהיקף ההעסקה - במקרים רבים הסטודנטים הם "כוח מילואים" לתחזוק הצוות הקיים.

החברות הישראליות אמנם מתחשבות במאמצים לשלב לימודים ועבודה, אך עד גבול מסוים: למרות הגמישות במשרה ובשעות העבודה, הן מצפות מהם לקבל ציונים גבוהים, לבלוט בלימודיהם ולהצטיין. זו גישה שונה מאוד מזו שמציג יזם-העל פיטר ת'יל, ואחרים שהלכו בעקבותיו, המעודדים סטודנטים לעזוב את האוניברסיטה או הקולג' כדי להשקיע את זמנם ביזמות הייטק. כשאת סטודנטית למדעי המחשב שמבקשת להשתלב בחברה קיימת ומצליחה, כדאי שתהיי סטודנטית ממש טובה.

"מותר לי לטעות יותר"

אחרי שמילאה תפקידי QA במספר חברות, בשנה האחרונה חנימוב עובדת במשרת סטודנט באינטל במקצוע שלה - מהנדסת חומרה. לדבריה, שוק ההייטק הצמא לעובדים מתחרה עליהם כבר בקמפוס. "סטודנט במשרת סטודנט ירוויח שכר שעתי גדול פי 2 או 3 משכר המינימום, ושמעתי על חברות שבהן השכר השעתי אפילו יותר גבוה מזה של מי שעובדים במשרה מלאה. החוזים מאוד מזמינים: לא בכל תחום סטודנטיות יקבלו קרן השתלמות או חופשת לידה של ארבעה חודשים. יש לי חברים שעובדים במלצרות כדי לממן תואר בתחום אחר, והם בטח שלא זוכים לכזה יחס. אצלנו יש למשל תקציב 'איכות חיים' של אלף שקל, שאפשר להוציא על בילויים. זה לא מובן מאליו. אני די 'מרופדת', וכל עוד אני בסטטוס של סטודנטית, מתחשבים בי ומותר לי לטעות יותר".

- איך מגיעים למשרות כאלה?

"אני בתוכנית למצטיינים באוניברסיטה, וזה אומר שתוך כדי התואר הראשון כבר ממשיכים לשני. העצה שלי היא להשתדל להצטיין בשנים הראשונות ולהרשים כשאתם עוד סטודנטים. הרי אין לכם ניסיון, אבל תצטרכו להרשים מעסיקים באמצעות משהו. ציונים מעידים על יכולות למידה ותפקוד תחת לחץ".

עודד רגב, מהנדס עצמאי ובעל הבלוג "המדריך להייטקיסט המתחיל", סבור שהחברות שמנצחות בקרב על לבם של הסטודנטים הן הגדולות, כמו IBM או צ'ק פוינט, שיכולות לתכנן לטווח הארוך. "להעסיק סטודנטים זה לא תמיד רווחי. הוא לוקח זמן חניכה, הוא בעצם עושה סטאז' כשהוא מגיע בלי ניסיון, והוא צריך שיהיה מי שיענה לו על שאלות. רק חברות בעלות חשיבה לטווח ארוך ייקחו סטודנט - לא כדי לראות עכשיו רווח, אלא כי מבחינתן הוא יהיה איתן גם בעוד חמש שנים. לסטארט-אפים, בייחוד אחרי גיוסים, יש לדעתי פחות אורך רוח. אולי הם ייקחו אותו לבדיקות QA. אבל אני ברמה האישית, מאוד מאמין בכוח של הסטודנטים, ובכל חברה שהייתי בה לחצתי לגייס אותם. הם יותר פרודוקטיביים ממה שחושבים".

אלא שאלון מאור, מנכ"ל Qwilt המפתח טכנולוגיות להזרמת מדיה בזמני טעינה קצרים, מעיד שגם בסטארט-אפים יש תחרות על סטודנטים שימלאו משרות חלקיות. "יש ערך גבוה למצטיינים מאוניברסיטאות מובילות, לבעלי ניסיון ממשרות סטודנטים אחרות או מהצבא. אנחנו נדרשים להפעיל הרבה מאמצים להגיע לסטודנטים ולבוגרים הטריים, לרוב דרך 'חבר מביא חבר' ופרסום בפורומים מצומצמים. בעוד ארבעה ימים מגיעה אלינו עובדת חדשה, סטודנטית לתואר ראשון במדעי המחשב, שנמצאת בשנה האחרונה לתואר. חוץ ממנה יש לנו כרגע עוד כמה עובדות ועובדים שעדיין בסטטוס סטודנטים, ועובדים שהגיעו אלינו בתור סטודנטים וכיום מחזיקים במשרה מלאה".

- איך אתה מגדיר משרת סטודנטים?

"משרה שמתאימה לצרכים של סטודנט - בשעות, בימים, וכמובן ברמת הידע והניסיון. כל משרת סטודנט היא שונה מבחינת הפרויקטים והמשימות, ומוגדרת מראש בין העובד לבין ראש הצוות. הרבה פעמים סטודנט מסייע בתחום שבו יש מספיק עבודה אך לא מספיק למשרה מלאה, או שהוא תומך בעובד אחר או בצוות כדי שלא יהיה עומס של עבודה. בדרך כלל מדובר ב-60%-80% משרה. הסטודנטים שלנו הם עובדים לכל דבר, שמקבלים תן ביס ומשתתפים בפעילויות החברה כמו כולם. אנחנו מאפשרים להם לעבוד מהמשרד או מהבית".

- ומה לגבי השכר?

"הוא נגזר מהשכר שהיינו בוחרים לשלם להם אם היו עובדים משרה מלאה".

- מה קורה איתם אחרי סיום הלימודים?

"הסטודנטים שהיו אתנו בעבר נשארו, חלקם התקדמו לתפקידים חדשים וחלקם התקדמו לניהול. הכוונה היא שכל מי שמגיע אלינו כסטודנט ימשיך למשרה מלאה ויישאר לטווח ארוך".

"חניכה צמודה בעולם האמיתי"

אייל סולומון, מנכ"ל חברת אתוסיה להשמה בהייטק, מאשר שעל-פי הנתונים יש צמא גובר לעובדים במשרות סטודנטים, ואת זה רואים גם בשכר. לבקשת "גלובס", בדקה החברה את מצב השכר המוצע, תוך השוואה לשכר המוצע לתפקיד דומה במשרה מלאה. המחקר שביצעה אתוסיה מבוסס על ממוצע של יותר מ-1,100 מועסקים במשרת סטודנט לכל תפקיד בשנה, וממוצע של יותר מ-800 בוגרים מועסקים במשרה מלאה.

לדבריו של סולומון, "משרת סטודנט מהווה ברוב המקרים עתודת כוח-אדם ומאפשרת לארגונים לנהל את המצבת שלהם בצורה יעילה במיוחד, בשוק שאחוז העוזבים מרצון בו מגיע ל-15% בשנה". בנוסף, הוא מציין שממילא בשוק הנוכחי עולה הצורך של עובדים ליותר זמן פרטי, צורך שחברות שונות נענות לו, כך שהעסקה במשרה מלאה היא כבר לא בהכרח הסטנדרט.

- עד כמה זה משתלם לעבוד כסטודנטים בהייטק?

"בשוק הנוכחי - מאוד. אפשר לראות את רמות השכר הגבוהות והצעות הקידום שמחכות להם בתום הלימודים. בנוסף, סטודנטים נהנים מהיכולת להתנסות ולהתפתח מקצועית במקביל ללימודים, ויכולים ליהנות מחניכה צמודה בעולם האמיתי, עם משימות ואתגרים טכנולוגיים התואמים את צורכי השוק. התנאים בשוק של מחסור מאפשר להם להתמקח, ולקבל כמעט את אותו השכר לו היו עובדים במשרה מלאה, בחישוב שעתי כמובן".

 הפערים בין שכר הסטודנטים לעובדים הרגילים

"סטודנטים הם מקור הגיוס הכי משמעותי שלנו לעבודה במשרה מלאה, והתחרות עליהם קשה מאוד", אומרת יהודית ימפולסקי, סמנכ"לית משאבי אנוש באינטל. לדבריה, הכוונה היא לא למלא תקן חלקי. "יש לנו מאות סטודנטים בו זמנית, לתואר ראשון והלאה, והרעיון הוא שהסטודנט יעסוק כבר עכשיו במשימות שקשורות למה שהוא יעשה אחר כך". יחד עם זאת, חשוב לחברה לוודא שמדובר בהימור כמה שיותר בטוח. "אנחנו מקפידים על כך שהם ימשיכו לקבל ציונים טובים. אם הלימודים ייפגעו, יהיה לנו קשה להמשיך להעסיק אותם אצלנו, כי אנחנו מבינים שההעסקה פוגעת להם בעתיד".

- נהוג לבקש גיליונות ציונים?

"לא פורמלית, אבל אנחנו כן בודקים איך הולך להם. לפעמים הם אלה שבאים ומדברים על צורך לעבוד פחות, ובמקרים כאלה נגלה גמישות ונלך לקראתם".

- ואיך השכר?

"תחרותי. בעינינו אי אפשר להשוות בין השכר השעתי של משרה מלאה למשרה חלקית, זה תפוחים ותפוזים. סטודנט מקבל שעות נוספות בצורה שונה מאלה שעובדים במשרה מלאה. ובכל זאת, הרעיון במשרת סטודנט חלקית הוא לא לחסוך כסף".

- היית אומרת שהשוק למד להתחשב בסטודנטים?

"ככל שיש יותר חברות וסטארט-אפים, התחרות גדלה על אותו משאב. בסטארט-אפ שעבדתי בו בעבר, סטודנט היה עובד כמה שהוא יכול, אבל פחות התחשבו בהיותו סטודנט. אני חושבת שהמצב היום הרבה יותר טוב מבחינת הסטודנטים. במקצועות ההייטק אנחנו שוק של עובדים, נקודה".