מהנדסת העיר עכו: "אני אולי נאיבית, אבל האיכות מדברת"

אדריכלית ד"ר מיכל סופר היא מהנדסת העיר עכו בעשר השנים האחרונות. היא עצמה גרה ביקנעם. השיחה איתה מתקיימת בחצר מתחם אולמות האבירים, בזמן ועידת עכו לעירוניות שהתקיימה בשבוע שעבר והביאה לעיר כ-700 "אורבניסטים" וביניהם נציגי משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, ארגוני סביבה ומתכננים.

- אנחנו יושבים בעיר העתיקה של עכו ואי אפשר שלא להתרשם מיופיה של העיר, אבל גם מההזנחה. למה עכו לא מצליחה להתרומם?

"לכל מי שמגיע לעכו יש משפט כזה שמדבר על זה שעכו לא מממשת את הפוטנציאל. אני תמיד שואלת את עצמי למה אנשים אומרים את זה? אני חושבת שעכו יוצרת אצל האנשים חום ואמפטיה והתרגשות. הבת שלי למשל, שהיתה מש"קית ת"ש באזור, דיברה על זה שהעיר קומפקטית ואנשים לבביים. היא מאד התפלאה שיש בניינים שבהם גרים יהודים וערבים יחד. עכו מתחברת לנקודות שאנשים אוהבים".

- אני רואה לא מעט שטחים ריקים במרכז העיר, אין חיבור בין העיר העתיקה למנדטורית ולשיכונים במזרח העיר. אין תחושה של עיר.

"לכל עיר יש את השתלשלות ההתפתחות שלה. עכו היתה עיר עתיקה שנפרצה ב-1908, אחר כך קמה עיר מנדטורית בגריד, על פי התכנון של הטמפלרי שומאכר. תסתכל על העיר המנדטורית ותראה בנייה מכל מיני תקופות. אני אוהבת את זה. יש לי המון תמ"א 38 בעיר המנדטורית. האוכלוסיה הערבית אוהבת את הבתים הישנים ואין להם הרבה אלטרנטיבות לעיר מודרנית. אתה רואה ניצול זכויות וגם שימור.

"ב-1950 בנו 2,000 יח"ד ממזרח לפסי הרכבת. אלה היו שני כתמים שלא התחברו. אחר כך היתה סטגנציה של 20 שנה. כל השטחים שהיו בין לבין בכלל לא היו בשטח המוניציפלי של עכו, אלא של המועצה האזורית מטה אשר. הם עברו לעכו רק בשנות ה-90. לכן אתה רואה פתאום שדה חרוש באמצע".

- יש לכם מחלקת שימור?

"מה זה מחלקת שימור? מחלקת ההנדסה בעירייה זה בסך הכל אני ואדריכל העיר. אני נמצאת בתכנון, ברישוי, בביצוע ובהסכם הגג".

- יש לכם תוכנית מתאר?

"כשהגעתי לכאן ב-2007 היתה תוכנית אב, שעברה אז לשלב של תוכנית סטטוטורית. התוכנית אושרה בסוף 2016. אני לא חושבת שזה הכלי הסטטוטורי הנכון. הדוקטורט שלי, שסיימתי אותו ב-1994, הוא על מימד הזמן בתכנון. הוכחתי שמשך הזמן שלוקח הזמן שלוקח לאשר תוכנית יכול לעקר אותה. במקום שזה יביא תועלת זה מזיק, כמו משקולות על הרגליים".

- היתה הרבה ביקורת על תוכנית התמ"ל (תוכנית מועדפת לדיור) שקידמתם לאחרונה, שמוסיפה אלפי יח"ד במזרח העיר. טענו שהתוכנית תבוא על חשבון התחדשות עירונית של שכונות ותיקות בעיר.

"אחד הדברים הטובים שקרו לנו, זה שהתוכנית הזאת עברה לוותמ"ל (ועדת העל הממשלתית לקידום פיתוח מתחמי דיור מועדפים). כך אני זוכה להגשים דברים שחלמתי עליהם, שלא הייתי יכולה לעשות בסמכות שום ועדה אחרת.

"כבר לפני שנתיים הכנו תוכנית שלד וידענו בדיוק מה אנחנו רוצים. הדברים שלא היו בתוכנית השלד היו אלה שלא חשבנו שבסמכותנו להכניס לתוכנית, למשל המחלף. הוותמ"ל היתה היחידה שהיתה יכולה לקחת את כל הסוגיות שהיו קריטיות לשכונה ולפתור אותן, וכל זה בתוך שנה. אני לא העזתי לחלום על תחנת רכבת, אבל מתכנני התוכנית, יחיאל קורין ושרי קלאוס, התעקשו. תהיה תחנת רכבת שמחברת לא רק את הרובע החדש, אלא את העיר הקיימת וגם את היישובים הערביים הסמוכים.

"יש בתוכנית 8,100 יח"ד, 300 יחידות דיור מוגן, 370 דונם תעסוקה, הרבה משרדים. רצינו להעביר לשם את בית חולים מזרע (מרכז בריאות נפש), שנמצא כעת בתוך העיר הוותיקה. מסתבר שיש רשויות שמתנגדות לזה. אני רציתי אותו באזור התעסוקה, כי זה משרת אוכלוסיה גדולה. הוותמ"ל הלך איתי בלי תוכנית מפורטת נוספת".

- למי מיועדת השכונה הזאת?

"אני מעריכה שיגיעו אליה מהקריות, מחיפה, מהאזור".

- למה לבוא לגור בעכו?

"כרגע, המחירים עדיין יותר נמוכים מאשר בחיפה ובקריות. אני אולי נאיבית, אבל האיכות מדברת. התוכנית שהוכנה ע"י אדריכל אודי כסיף, של שכונת הכרם ג' שמהווה המשך לשכונת עכו צפון, ומציעה 1,200 יח"ד של בנייה רוויה בבניינים של 20-10 קומות היא מצוינת. איכות התכנון דיברה. כל יזם התפעל. התוכנית הזאת היא וואוו".

- למה תוכנית הוותמ"ל עוררה כל כך הרבה התנגדות?

"נציג ארגוני הסביבה במועצה הארצית, שלא פנה אלי אף פעם בעניין ההתנגדות, הודה בפני שיש תוכניות שבהן יש התנגדות עקרונית לקידום במסלול הוותמ"לי. זה ממש אכזב אותי".