טבע עומדת לוותר על כ-1,700 עובדים בישראל, החל מעובדי ייצור בעלי השכלה מינימלית אך שעברו הכשרה לתפקיד ספציפי ותנאים טובים מעט יותר מעובדי מפעל השימורים השכן, ועד חוקרים בעלי תארי דוקטורט ומעבר לכך. מהעובדים שטבע מפטרת ניתן היה להרכיב חברה חדשה, גדולה יותר כמעט מכל חברת תרופות ישראלית.
אמנם בישראל פועלות מספר חברות תרופות גנריקה - "פריגו", "תרו" ו"דקסל"; ואחרות קטנות יותר, אולם רובן חוות בעצמן את הקשיים בשוק הגנריקה ואינן נמצאות בתקופת התרחבות.
חברות הביוטק הצעירות יכולות היום בעיקר להעסיק את החוקרים ומפתחי התרופות הבכירים יותר, וגם זאת בהיקף של חוקרים בודדים בכל אחת מכ-100 החברות הפעילות בתחום, כאשר רוב התקנים הללו כבר מאוישים. השוק שמח לאחרונה כשחברת "לונזה" נכנסה לפעילות בישראל, והיא אכן יכולה להעסיק אנשי מו"פ גנרי בדרגים הגבוהים, אולם מדובר בכ-20 עובדים בלבד בשנים הקרובות, שחלקם כבר גויסו, בין היתר מסבבי הפיטורים הקודמים בטבע. לכך כמובן מצטרפת בעיה נוספת והיא שרבים מן המפוטרים מגיעים מן הפריפריה.
הצרה הזו נופלת על סקטור שמלכתחילה מתקשה להכיל את כל הכישרון שמעוניין להשתלב בו. אם ניקח את בעלי התואר השלישי ומעלה כדוגמה, על-פי מחקר שנערך במסגרת התוכנית להשבת אקדמאים בראשות ד"ר נורית אייל ב-2016, בישראל יש כ-7,000 בוגרי תארים שלישיים בביולוגיה לסוגיה - רוקחות, מדעי הרפואה וכימיה ביולוגית - אך רק כ-1,000 מהם מועסקים במשרות התואמות את הכשרתם בתעשייה ובאקדמיה גם יחד. היתר עוסקים (בדרך כלל לא מאוד בשמחה), בחינוך בבית הספר או בחינוך לא פורמלי, במשרות ניהול או אדמיניסטרציה שאינן קשורות למקצוע, ו-30% (כלומר מעל 2,000 איש) מועסקים במשרות בתחום הביולוגיה שלא נדרש להן דוקטורט. ההערכה היא כי מאות מתוך האלף שהוגדרו כ"מועסקים בתעשייה", מועסקים למעשה ב"טבע", וכן מאות מאלה שהם בוגרי דוקטורט את התפשרו על משרה שלא תואמת את ההשכלה רק כדי לעבוד בתחום, גם הם מועסקים בטבע. עשרות רבות מהם נפלטים היום לשוק העבודה. זה, כאמור, רק הסיפור של בוגרי הדוקטורט. מצבם של בוגרי תואר ראשון ושני, או של מי שעברו הכשרה מקצועית ספציפית לתחום על ידי טבע עצמה - לא יותר טוב.
הפוליטיקאים הזועקים את זעקת המפוטרים, דורשים מטבע להמשיך להעסיקם אבל אינם מציעים פתרון פרקטי שיאפשר לה זאת. הבעיה היא לא רק של מי שטעו והלכו ללמוד ביולוגיה. לישראל יש יתרון יחסי בתחום הביולוגיה, בדיוק בזכות אלפי החוקרים שהאקדמיה כאן מכשירה. אולם, אם לאלה לא תימצא עבודה, הרי שבהדרגה תשקע יוקרת המקצוע, וסטודנטים לא יפנו אליו. או אז, כאשר תעשיית הביוטק הישראלית תהיה סוף סוף מוכנה לפרוץ - כפי שמנובא לה כבר עשרות שנים - לא יהיה לה כוח אדם מתאים לאייש את שורותיה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.