הומוסקסואליות היא גנטית? מחקר חדש מוסיף קיסם למדורה

"למדע יש תדמית שהוא לא רלוונטי להמון. זה לא יכול להיות רחוק יותר מהמציאות"

"המדע הוא יותר מעיסוק עבורנו, הוא ערך", אומרת ליאת בן דוד, מנכ"לית מכון דוידסון, העוסק בהוראת המדע והפצת הידע המדעי לציבור. "חשיבה ביקורתית, היכולת לשאול שאלות, לבחון באופן ביקורתי את המידע המוצג לנו ולקבל החלטות - זו צורת חשיבה שהיינו רוצים שלכל אזרח יהיה. רוברט וינסטון קיבל תואר 'לורד' לא רק עבור המחקר שלו, אלא בעיקר עבור מאמציו בתחום תקשורת המדע.

"המדע, כמו תחומים אחרים, יש לו תדמית: שהוא לא נועד לכולם, שהוא לא רלוונטי להמון. אבל כל החיים שלנו הם מדע. והמדע הוא נגיש וזמין והוא חינם. לכן שום דבר לא יכול להיות רחוק יותר מהמציאות. כאשר דוד בן גוריון רצה להקים את המועצה המדעית הלאומית של ישראל, אמרו לו, איך תקים אותה עכשיו באמצע המלחמה? הוא אמר: המלחמה הרי תיגמר יום אחד, ואחרי כן נרצה להקים חברה מתוקנת, ואי אפשר להקים חברה מתוקנת ללא מחקר מדעי".

מחקר נוסף מעורר את הוויכוח על "גן ההומוסקסואליות"

השאלה אם הומוסקסואליות (ובהתאם, הטרוסקסואליות) היא מולדת או נרכשת היא שאלה פוליטית משמעותית לזהות המינית. אף שהתפיסה הליברלית טוענת שאין זה משנה מהו המקור להתנהגות מינית מסוימת כל עוד היא נעשית עם מבוגרים אחרים בהסכמה, רבים מהנאבקים על הכרה בנטייתם המינית נוטים להעדיף את ההסבר הביולוגי - הרי אם מדובר בתכונה מולדת היא אינה ניתנת לשינוי ולכן אין ברירה אלא לקבל אותה.

המתנגדים להכרה בנטיות מיניות שאינן הטרוסקסואליות קלאסית, לרוב יאמרו כי אין מדובר בעניין מולד אלא נלמד, ומתוך כך נגזרות הפעולות שהם נוקטים, כמו "טיפולי המרה", הרחקת ילדים מהשפעה בכיוון ההומוסקסואלי וכדומה.

בסוף השבוע שעבר התפרסם מאמר שבחן את הקשר בין מוטציות גנטיות מסוימות לנטייה המינית של הגבר, והוסיף עוד קיסם למדורה.

המחקר, שפורסם ב-Scientific Reports (אתר המו"ל של כתבי העת מקבוצת Nature, המפרסם מחקרים ראויים מבחינת איכותם המדעית אך אינו בורר אותם לפי חשיבותם), איתר שתי וריאציות גנטיות שנמצאות במתאם עם הומוסקסואליות. עדיין לא ברור עד כמה משפיעים ההבדלים הללו על הנטייה המינית ביחס להבדלים גנטיים אחרים שלא זוהו במחקר או להבדלים סביבתיים בין הנבדקים, אולם בדיקת השפעתם של גנים אלה על ההתפתחות יכולה לשפוך אור על האופן שבו מתפתחת הומוסקסואליות.

אזור אחד בכרומוזום 13 בגנום, שבו הופיע הבדל בין הגאים לסטרייטים, נקשר בהתפתחות ההיפותלמוס במוח במהלך ההיריון, זמן לא רב לפני הלידה. בשנות ה-90 התפרסם מחקר שלפיו ההיפותלמוס של גברים גאים קטן מזה של סטרייטים, ודומה יותר בגודלו להיפותלמוס של נשים. הסיבה לא הייתה ידועה, והממצא כעת תומך בהסבר שלפיו הגן משפיע גם על מבנה המוח וגם על הנטייה המינית.

הגן השני, TSHR, מייצר חלבון הקשור לגרוי בלוטת התריס. הממצא הזה תואם את השכיחות הגבוהה יחסית של מחלת גרייבס, המזוהה עם פעילות יתר של בלוטת התריס, בקרב הומוסקסואלים.

החוקר אלן סנדרס, מ-North Shore University באילינוי, מדגיש שגם גבר עם שתי הווריאציות הגנטיות הללו עשוי להיות סטרייט. כמו תכונות רבות, גם במקרה הזה כנראה מדובר בתכונה שיש לה מגוון גורמים, סביבתיים ומולדים, וגאים שונים יכולים להפוך ל"כאלה" מסיבות שונות.

המחקר בדק את המקורות הגנטיים להומוסקסואליות הגברית, ועדיין לא ידוע אם יש גן לנטיות מיניות אחרות. נראה שככל שנטיות מיניות מגוונות יתבססו במיינסטרים, יפחת העניין במיפוי הגנום הייחודי לתופעה, או יהפוך לקוריוז, כמו מיפוי הגנים והתכונות המופיעים במתאם עם שיער ג'ינג'י.