מבחן דרכים: סקודה רפיד - שינויים קוסמטיים ויכולת העמסה

במזל טוב הגיע הזמן להחליף לרכב חדש. אמנם אחרי 3-5 שנים (משך הבעלות הטיפוסי בישראל) הרכב שלכם עדיין במצב טוב, אבל הוצאות תחזוקה כבדות כבר מאיימות באופק ושחיקת הערך תמחק בקרוב כל סיכוי להשתמש במכירה בתור מקפצה לשדרוג. וחוץ מזה, חיים רק פעם אחת וגם לכם מגיע לקבל מערכות בטיחות מתקדמות וריח של ניילונים. נצא מנקודת הנחה שהצלחתם למכור את רכבכם בשוק החופשי ללא סיוע משירותי השחיטה של מערכי הטרייד-אין. עוד איזה עשרת אלפים דולר הצלחתם לגייס מהחסכונות (אז לא נשפץ את הבית השנה) והגעתם לאזור ה-100 אלף שקל, פלוס מינוס.

כדי לא לזרות מלח על הפצעים, לא נציין כאן איזה כלי רכב אפשר לקנות בתקציב כזה במדינות מפותחות עם מיסוי נורמלי. אבל בישראל אתם מגלים, שבשביל משפחתית או ג'יפון נורמליים אתם עדיין נדרשים להגדיל את התקציב ב-25%-30%. אפשר לגשר על הפער עם אשראי למינהו, אבל הבנקים העלו לאחרונה את הריבית וגם חברות הליסינג, כמה מפתיע, לא עובדות בהתנדבות. אפשר לרכוש סופר-מיני (או מכוניות ידניות), אבל זה לא מתאים לכל אחד - בוודאי לא למשפחות מורחבות. ברירת המחדל היא משפחתיות "מיד סייז", וסטטיסטיקת המכירות מגלה שבפלח הזה שולטת סקודה רפיד. הקיץ היא נחתה כאן לאחר "טיפול אמצע החיים".

חיצונית, המכונית עברה שינויים קלים. כך למשל החלק התחתון של הפגושים עוצב מחדש עם תאורת LED, וכיסויי זכוכית אטומים נוספו לפנסים מאחור. בחו"ל נוספה למכונית גם גרסת "מונטה קרלו" מהודרת. אבל רכב המבחן שלנו היה בגרסת "ראשון לציון" עם צבע לבן, שהקנה לנו אנונימות מבורכת. מנגד לא קשה להבחין מדוע הפכה הרפיד לחביבת המשפחות מוגבלות התקציב בישראל. עם אורך של כמעט 4.5 מ' ועיצוב סדאן קלאסי, דומה מאוד לאחות אוקטביה (בפועל יש 5 דלתות), היא נראית כמו משפחתית "אמיתית" ולא כמו תחליף - במיוחד אם בוחרים בצבעים נכונים ובחישוקים קלים במידות סבירות.

סיבת הרכישה המרכזית של הרפיד היא ללא ספק השימושיות, ובעיקר יכולת ההעמסה. כשהדלת האחורית מתרוממת, מתגלה מערה בנפח 550 ליטר ומרחב מכובד דיו לבלוע אפילו מפלצות מאיקאה. ניצולת טובה של תא הנוסעים גם מאפשרת לאכלס בתא חמישה מבוגרים, אם כי השלושה מאחור יצטרכו לחכך כתפיים.

עמדת הפיקוד עברה כמה עדכונים קוסמטיים קלים במודל המחודש, ובעיקר נוספה מערכת מולטימדיה מקורית של קבוצת פולקסווגן, שמוסיפה לתא ניחוח הייטק רצוי. עוד תוספת חשובה לגרסאות הבסיס היא ערכת בטיחות עדכנית, שכוללת בלימה אוטונומית, שאינה נפוצה בפלח המחיר הזה. כמה מתגים שודרגו, אך פרט לכך זו עדיין אותה סביבת נהג תכליתית עם לא מעט משטחי פלסטיק קשיחים אך באיכות הייצור והגימור הטובה של קבוצת פולקסווגן.

החידוש החשוב ביותר במודל 2017 הוא תוספת של מנוע טורבו-בנזין עם 3 צילינדרים בנפח 1 ליטר. עבור ישראל נבחרה גרסת ה-95 כ"ס של המנוע, ולא גרסת ה-(115 כ"ס של האוקטביה. זה לא המנוע הכי שקט, אבל עם משקל עצמי של 1.1 טון ותיבת DSG נמרצת אין לו בעיה להאיץ את הרכב בקצב מכובד (11.2 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש), לבצע עקיפות חיוניות בעליות ולשייט ללא מאמץ במהירויות מפתיעות בכביש המהיר. נתוני מבחן של 18 ק"מ לליטר בנסיעה ישראלית טיפוסית הוא בהחלט מצוין. את החבילה משלימה נוחות נסיעה עירונית סבירה למכונית משפחתית והתנהגות כביש שאולי אינה מושחזת אבל עדיין מפתה את הנהג לפעמים נצל את מרץ הנעורים של המנוע והתיבה על כבישים מתפתלים.

רפיד 1 ל' 2017 עולה 112 אלף שקל, אבל ציידי המציאות (אפס קילומטרים) ובעלי כושר מיקוח יכולים לדחוק את המחיר לעבר ה-100 אלף. נכון שבמחיר הזה אפשר לרכוש באירופה אאודי A3 מאובזרת (היינו חייבים להזכיר), אבל באילוצים של ישראל הוא ממשיך להציב את המכונית במקום גבוה מאוד על מטריצת השימושיות-לשקל.