אף אחד לא יכול לומר מה הסיפור של טראמפ. למה הוא עושה את מה שהוא עושה, מה מחשבותיו, מה כוונותיו, מה תוכניותיו. האיבר שמפיק עבורו את מעשיו הוא הבטן, לא המוח. מה שמחבב אותו קצת עלי זה שהוא לא שם קצוץ על שום דבר ואף אחד. הוא מסתובב בלילה על משכבו, עם טלפון הציוצים, ומשגר ממנו רעיונות כמו שקים ג'ונג און משגר טילים.
מה אכפת לו מירושלים?
ירושלים, למשל. מישהו יכול לומר מה טראמפ עושה? למה כל כך חשוב לו שהעיר הזאת תהיה בירת ישראל? למה דחוף לו להפוך את הכותל לחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל? מה אכפת לו מכל הדברים האלה? מה אכפת לו מאיתנו, מהסכסוך? לרבים אצלנו, השאלות הללו מיותרות. מה אכפת לנו המניעים של טראמפ, כל עוד הם עובדים לטובתנו?
החידה והבדיחה
אני לא מתיימר לתת תשובות לשאלות שהצגתי. האיש הוא חידה, הגעתו לבית הלבן נראית קצת כבדיחה. אבל הוא שם, עם המלניה והאיוונקה והג'ראד גם. הדבר היחיד אולי שאפשר לומר בוודאות לגבי טראמפ: האיש הוא שובר סטטוס-קוו. אומרים לו שהכרה בירושלים כבירת ישראל עלולה להצית מלחמה. הוא מתנהג כלא שומע, וממשיך לחיסול הסטטוס-קוו הבא.
שיטת טראמפ עובדת
וראו זה פלא: השיטה עובדת. הערבים מאיימים, טראמפ משחק גולף - ושום דבר לא קורה, למרות שהסטטוס קוו המקודש הושמד. אותו סטטוס קוו שכולם שמרו עליו כאילו היה פורצלן העלול להישבר אם רק יגעו בו. טראמפ לא נגע; הוא העיף אותו לכל הרוחות. וראו זה פלא, התגובה הערבית היא הפגנות של כמה עשרות אנשים, רובם ילדים עם רוגטקות. הפגנות שכמותן ממילא נערכות כשגרה, גם כאשר אין סיבה.
ציוצים וטילים
זה הדבר המעניין ביותר בממשל טראמפ. הנשיא אמנם מתנהג כמו נער שובב וחסר אחריות, אבל איזה כיף, הוא הפך את הדיפלומטיה למעניינת יותר, קפואה פחות. כולם יודעים שבכל רגע עלול טראמפ לשגר מהטלפון שלו את הפצצה הבאה. זה לא יותר מעניין מלדעת כי מה שהיה הוא מה שיהיה?
יש פה לקח
יש פה לקח שכדאי לנו לאמץ. גם לנו יש סטטוס קוו, עם החרדים והדתיים. לא מעזים לגעת בו, כי מי יודע מה יהיה. בא טראמפ ומציג: שום דבר לא יקרה. מי שעושה בנחישות ובלי לגמגם, גורם ליצירת סטטוס קוו חדש שבסופו של יום מתרגלים אליו. ואז גם אין צורך בחוקים הקשורים לדת ומקרבים אותנו מדי יום לאיראן, במקום למדינות מתקדמות. אתה הבנת, ביבי? וגם גבאי ולפיד ושאר החרדים מהחרדים?
כתבות
ני"ע
