אחרי מה עוקבות הקרנות העוקבות - ומה הלקוחות מרוויחים?

תעשיית הקרנות מונה כיום קרוב ל-1,400 קרנות והיא מגוונת מאוד: עשרות מנהלי קרנות נאמנות שונים, שפע של קטגוריות השקעה ממניות ועד אג"ח, ממניות בישראל ועד מניות בסין, מאגרות חוב ממשלתיות בישראל ועד אגרות חוב ברחבי העולם, אגרות חוב קונצרניות, שילוב של כמה מהמרכיבים הנ"ל ועוד.

בתוך התעשייה הזו ישנן גם קרנות נישתיות, במובן הזה שהן נוקטות בשיטות מסחר ייחודיות, קרנות שייעודן השגת תשואות חיוביות, גם אם לא גבוהות, בכל תנאי שוק, וקרנות שהגוף המנהל אותן, עושה זאת מתוך אילוצים שהוא לוקח על עצמו, כמו ניהול קרן נאמנות על-פי כללי ההלכה (למשל, חברות שאינן עובדות בשבת).

בתוך הקבוצה הכללית הזו, ישנן גם קרנות שמכונות קרנות עוקבות. אין הכוונה לקרנות מחקות (לעתים קרובות יש בלבול בין שני המושגים האלה), שייעודן לחקות מדד בסיס כלשהו ולהשיג תוצאות דומות למה שהוא משיג, אלא לקרנות שמנוהלות על-פי מסגרת מדיניות שנקבעת על-ידי בנק מסוים.

הקרנות האלה היו עד לאחרונה מתחת לרדאר של התעשייה בכללותה, אבל בהחלט בפוקוס של אותם בנקים שאימצו גישה זו, והיועצים שלהם.

לאחרונה, החליטה הרשות לחייב את מנהלי הקרנות העוקבות לתת ביטוי להיותן קרנות עוקבות בשם הקרן, וזאת בנוסף לביטוי שניתן עד היום בתשקיף הקרן בפרק שעוסק במדיניות ההשקעה שלה.

מדוע מעוניינים חלק מהבנקים בקרנות כאלה ולמי הן מיועדות?

לבנקים יש ועדות השקעה, להן כמובן יש דיעה על כיוון השווקים, מה שכדאי לעשות ומה לא בהקשרים שונים. למשל, מה צריך להיות המח"מ של אגרות החוב של הקרן: קצר, בינוני, או ארוך? מה עדיף - להשקיע באגרות חוב צמודות או לא צמודות? האם להעדיף השקעה באג"ח ממשלתיות על אגרות חוב קונצרניות, או להיפך? ומה לגבי הבחירה להעדיף מניות בישראל או מניות בחו"ל ובאיזה פרופורציות?

הבנקים קובעים כמה סוגים של תיקי השקעות, שאמורים להתאים לסוגים שונים של לקוחות שלהם, מתיק ללא מניות כלל, דרך תיק עם אחוז מניות נמוך, או גבוה יותר, והם מעבירים את מסגרת המדיניות של כל אחד מסוגי התיקים אל מנהלי הקרנות, מסגרת שעשויה להשתנות מעת לעת, על-פי הערכותיהם את השווקים השונים.

במגמת גידול

הבנקים אינם קובעים, בדרך כלל, אחוזים מוחלטים, אלא נותנים טווח שבו מנהל הקרן צריך להימצא. הבנקים אינם ממליצים, כמובן, על מניות ספציפיות או על אגרות חוב ספציפיות. זה עניינה של מחלקת המחקר של מנהל הקרן ונתון לשיקול דעתו הבלעדית.

באופן זה, הבנק תופר ללקוחותיו מוצר שהוא מאמין בו ושלא יפתיע אותו בשינויי מדיניות.

חלק מהקרנות העוקבות בחלק מן הבנקים, מיועדות בעיקר ללקוחות שסך תיק ניירות הערך שלהם אינו גדול, בדרך כלל עד 300 אלף שקל, מה שחוסך לבנק הרבה תשומות וכאב ראש ונותן ללקוח מוצר ארוז וזול יחסית. ראוי לציין, שהדירוג שמקבלת הקרן העוקבת ו/או ההמלצה, נגזר מביצועיה מול מתחרותיה משורת הקרנות העוקבות שמתנהלות באותו בנק תחת אותה מדיניות.

חשוב להדגיש שהקרנות האלה פתוחות לכל, כלומר, ללקוחות כל הבנקים, והן גם מקבלות דירוג בבנקים האחרים, כמו כל קרן אחרת, בהתאם לביצועיהן אל מול כלל הקרנות בתת קטגוריה שאליה משתייכת הקרן. אבל, באופן טבעי, רוב הרכישות של יחידות הקרן העוקבת מגיעות מ"בנק הבית", וזו מגמה שאמורה להתחזק בתקופה הקרובה.

יתרה מזו, גם בנקים אחרים שלא הקימו עד היום קרנות עוקבות, שוקלים כנראה לעשות זאת. למציאות של ההכרח להתייעל, יש משקל בהחלטה מסוג זה, שכן היא מורידה את העומס שמוטל כיום על יועצי ההשקעות שלהם, ו/או מאפשרת לבנקים לצמצם במספרם.

כיום פועלות בשוק הקרנות כ-60 קרנות נאמנות עוקבות של שלושה בנקים: הבינלאומי, מזרחי, ודיסקונט, וסביר להניח שמספרן יגדל בהמשך. סך הנכסים הכולל שלהן, נכון לסוף אוקטובר 2017, עומד על קרוב ל-7 מיליארד שקל, שלפי הערכות כ-80% ויותר מהם מגיעים מ"בנק הבית" וכ-20% מבנקים אחרים.

צבי סטפק הנו מבעלי בית ההשקעות מיטב דש ומכהן כיו"ר מיטב דש קרנות נאמנות בע"מ. אין לראות באמור מתן ייעוץ/שיווק השקעות והאמור אינו מהווה תחליף לייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

בין מדיניות הבנק לעצמאות מנהל הקרן

התשקיף של קרן עוקבת הינו ככל תשקיף אחר של קרן נאמנות, וככזה קובע, בין השאר, את מדיניות ההשקעה של הקרן, אבל מציין שבמסגרת מדיניות בסיסית זו, מנהל הקרן פועל לפי הקווים המנחים של הבנק, כפי שנקבעים על-ידי האורגן המוסמך שלו מעת לעת.

למשל, בקרן שקובעת במדיניות ההשקעה הכוללת שלה שהיא מתחייבת להחזיק לפחות 50% אגרות חוב ופקדונות ועד 50% מניות, יכולות ההנחיות של הבנק לקבוע שבעת הזו, שיעור המניות ינוע בין 30% ל-40%, וששיעור מסוים (גם כן עם טווח) יושקע במניות בישראל ושיעור אחר במניות בחו"ל, ולגבי אגרות חוב - ההנחיות יתייחסו בדרך כלל לחלוקה בין שקלי, מדדי ומט"חי, ולחלוקה בין אגרות חוב ממשלתיות לבין אגרות חוב קונצרניות, לדירוג של אג"ח קונצרניות ולמח"מ של תיק אגרות החוב של הקרן.