אנחנו ערוכים?

לא ממש מפריע לי ששר הביטחון של מדינתי מפריח אמירות חסרות שחר ומשמעות. האם צריך להזכיר שוב את איסמעיל הנייה, שכנראה תלה בביתו את התחייבות אביגדור ליברמן להורגו תוך 48 שעות לאחר מינויו כשר הביטחון?

כן, חייבים להזכיר את זה, ולחזור ולהזכיר. כי זו הייתה דוגמה בוטה למידת הרצינות של ליברמן, וגם לרצינות שהוא עצמו מייחס להתבטאויותיו.

איש מצחיק

ליברמן הפך להיות איש מצחיק, באמת. שר הביטחון, או כל תפקיד רציני אחר, לא ממש הולם אותו. הוא נראה לא במקומו, כמו קריקטורה. היום מתפרסמות תמונות שלו מסייר בעוטף עזה. יש משהו לא אמין בהופעתו של האפסנאי ליברמן כמפקד הצבא.

הוא יכול לשים על עצמו אלף שכפ"צים - הוא נשאר פוליטיקאי שאי אפשר להאמין לאף מילה שלו. כלומר, זה אפשרי שמדי פעם יוצאים מפיו דברי אמת - אבל איך נדע מה אמת ומה לא? וכאשר לא ניתן להבחין ביניהם, אין טעם להקשיב להם.

המערכת הטובה ביותר

הבעיה היא שיש המקשיבים לדבריו. בעולם לא מכירים כל כך את ליברמן ואת מורכבויות אישיותו. כן מכירים את שר הביטחון. בדרך הטבע מתייחסים אל אדם בתפקיד הזה ברצינות, נותנים כבוד לדבריו. אין להם מושג שלמלים שלו לא תמיד יש משמעות מעשית או גרעין של אמת. למשל: "מדינת ישראל ערוכה ומוכנה כמו שלא הייתה אי פעם" - כה אמר ליברמן, בסיור אתמול בעוטף עזה. אז אני אומר לכם, קוראים יקרים, ליברמן לא ממש יודע איך המדינה הייתה ערוכה בעבר. ולאמירה הזאת יש תשתית אחת ויחידה - להאדיר את שמו ותפקודו של השר הממונה על מערכת הביטחון הכי טובה אי פעם. לכאורה.

מינויים מדירי שינה

אותי זה מדאיג. כאשר מונה אביגדור ליברמן לשר הביטחון היה ברור שלא מדובר במינוי ענייני, אלא משהו שנועד לחזק לנתניהו את הקואליציה. מינוי חסר אחריות? בוודאי. אבל לנתניהו אין בעיה עם מינויים בעייתיים עד מגוחכים, ודי אם נזכיר שמות כמו מירי רגב, איוב קרא, וחוטובלי.

עם אנשים כאלה בעמדות שלטוניות אי אפשר לישון בשקט. אלא שמשום מה יש סביב עניין זה שקט יחסי. לא שומעים את דוברי האופוזיציה מתייחסים באופן ספציפי להיעדר הכישורים של שרים. אני רואה בזה מחדל גדול.

מכיוון שכאשר יש כישלון, את מי חוקרים ומאשימים אם לא את האנשים הממונים על התחומים הכושלים? ואם ככה, אז לא כדאי לדון בהם לפני המחדל?