הבנקים רוצים להכניס משקיע ליורוקום, אך חוששים ממחיקות

בקבוצת יורוקום שבשליטת שאול אלוביץ' ניסו בתקופה האחרונה בכל הכוח לגבש הסדר חוב, שבמסגרתו - במקום הזרמה של אלוביץ' לחברת ההשקעות - יגויס משקיע חיצוני שיזרים את ההון ויהפוך לבעל השליטה בחברה (ובאמצעותה, בשרשור, בקבוצת התקשורת בזק). אתמול נחשף ב"גלובס", כי משקיע רציני שבוחן את העסקה הוא מאיר שמיר, בעל השליטה בחברת ההחזקות מבטח שמיר, שנהנה מנזילות גבוהה במיוחד מאז מכר לפני כמה שנים את החזקותיו בקונצרן החלב תנובה, ברווח של יותר מחצי מיליארד שקל.

כרגע נראה כי הסיכוי לעסקה שכזו הוא נמוך. שמיר ידוע כאיש עסקים ממולח - הוא לא ממהר להיכנס להשקעות, ויודע לזהות הזדמנויות. מבחינתו השקעה ביורוקום תקשורת, בעלת השליטה בבזק, בחלל תקשורת ובמספר חברות נוספות, היא השקעה מורכבת, אבל גם הזדמנות מעניינת. בזק וחלל נסחרות היום בחסר - בזק בשל עננת החקירה של אלוביץ', וחלל על רקע אירועים חיצוניים קשים, שפגעו בחברה וחתכו את שווי מניותיה בעשרות אחוזים.

שמיר מוכן להיכנס להשקעה ביורוקום רק אם החוב של הקבוצה יפחת, והיא תעבור לכל הפחות משווי נכסי שלילי לאפסי. אז, בתקווה שהמניות יתחילו לעלות, עשוי שמיר להשיג תשואה נאה על השקעתו. אלא שבשביל שזה יקרה, צריך למחוק חלק לא מבוטל מהחוב. הערכות של גורמים המעורים במספרים מדברות על סדר גודל של 400 מיליון שקל מתוך חוב של 1.5 מיליארד שקל בקבוצה.

אם יש מילה שמלחיצה את הבנקים זו "מחיקת חוב". כולנו זוכרים את הביקורת הנוקבת שנמתחה על מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק עמינח, לאחר שהסכימה להסדר חוב בחברת גנדן של נוחי דנקנר (אז בעלת השליטה באי.די.בי) אשר כלל מחיקת חוב של 150 מיליון שקל.

למחיקה יש בעיה תדמיתית קשה

אף שכלכלית צעד זה היה עדיף לעומת ההסדר הסופי שעליו חתם לאומי בסופו של דבר, מבחינה ציבורית מחיקת החוב הצפויה לדנקנר התקבלה באופן רע מאוד. אז נכון, המקרה של אלוביץ' אינו זהה - בניגוד לדנקנר, לאלוביץ' אין ערבות אישית לחוב, ובניגוד להסדר שהתגבש בזמנו בגנדן, אחרי ההסדר הזה יאבד אלוביץ' את השליטה ביורוקום תקשורת (ובבזק).

ועדיין, קשה לבנקים ציבורית לבצע הסדר הכולל מחיקת חוב, במיוחד כשברקע צפויה להתחיל לפעול ועדת החקירה בכנסת בנושא האשראי ללווים הגדולים. האלטרנטיבה של הבנקים (שנראית כרגע בעלת סבירות גבוהה להתרחש) היא לקחת את אלוביץ' לביהמ"ש. תרחיש של פירוק יורוקום תקשורת אמנם "יעבור ציבורית", אבל ככל הנראה הבנקים יקבלו בסופו פחות מאשר בתרחיש כניסה של משקיע שיזרים הון וימחק חוב. לכן הבנקים עדיין לא ממהרים ללכת לביהמ"ש, ומנסים למצות את האופציות.

אפשרות נוספת היא הסדר חוב יצירתי, כמו זה שחתמו עליו הבנקים בסופו של דבר עם נוחי דנקנר, שבאופן רשמי לא כלל מחיקת חוב, אבל הפך חלק משמעותי מההחזר לכזה שתלוי בהכנסות עתידיות שספק אם יתקבלו, ללא מועד פירעון נוקשה. אלא שמאיר שמיר, שלא הסתבך עם החוב הזה מלכתחילה, לא צפוי להתלהב מפתרון שכזה, שישאיר רשמית מצבת חוב כבדה על הקבוצה.

אז מה יהיה? גורמים המקורבים להסדר מעריכים שהסיכוי ששמיר יבצע את העסקה נראה כרגע אפסי. הדגש הוא על המילה כרגע. הבנקים לא ימהרו לוותר על משקיע, ואולי יעדיפו קודם להכשיר את דעת הקהל, ללחוץ את שמיר להקטין את התספורת, ואולי בכלל לבצע את ההסדר תחת המטרייה של ביהמ"ש, שיאשר זאת. מה שבטוח שהמילה האחרונה של שמיר בנושא עדיין לא נאמרה.