החלטת ועדת המדדים של הבורסה בת"א, בראשות המנכ"ל איתי בן זאב, ולפיה עסקת מכירת מניות הנכרכת בעסקאות קשורות ובהן עסקאות החלף (SWAP), לא תוכר לצורך חישוב החזקות הציבור בחברה, מטרפדת לפי שעה מהלך של משפחת נמרודי, בעלת השליטה בחברת החזקות הנדל"ן הכשרת הישוב, להשארת החברה במדד ת"א 125.
בשבוע שעבר עדכנה הכשרת הישוב על מכירת כ-7% ממניות החברה שביצע יעקב נמרודי תמורת 58 מיליון שקל לכמה גופים - מכירה שלפי הכשרת הישוב "בוצעה במטרה לאפשר לחברה לעמוד בתנאי הבורסה לשיעור החזקות הציבור המינימלי שיידרש בחברות הכלולות במדד ת"א 125". בזכות העובדה שהיא נכללת במדד, נדרשת הכשרת הישוב לשיעור החזקות ציבור של 30%, לעומת 35% לחברות חדשות המצטרפות אליו.
במקביל למכירה התקשר נמרודי עם הבנק שבאמצעותו התבצעה המכירה בעסקת החלף (SWAP), לפיה בתום תקופה של עד שנתיים ממועד העסקה תבוצע התחשבנות בין נמרודי לבין הבנק, ביחס להפרש בין מחיר המכירה של המניות הנמכרות לבין ערכן כפי שיהיה במועד ההתחשבנות.
גידול החזקות ציבור זמני לא תופס
כאמור, לאחר דיון עקרוני בנושא שקיימה אתמול ועדת המדדים, היא קיבלה את ההחלטה ולפיה "החזקות של שואל מניות בעסקאות השאלה מבעל עניין, לא ייחשבו כהחזקות ציבור", וכן כי לא ייחשבו כהחזקות ציבור "החזקות של רוכש מניות בעסקאות מכירה קשורות, אשר נמכרו על-ידי בעל עניין או אשר בוצעו בדרך של הקצאה פרטית". בוועדה הסבירו כי ההחלטה שלא להחשיב אותן כהחזקות ציבור נובעת מכך "שהגידול בהחזקות הציבור הנובע מההשאלה הוא זמני ובסיום תקופת ההשאלה המניות יחזרו למשאיל".
בנוגע לעסקאות מכירה קשורות, מנו בוועדה כמה שיקולים, ובהם העובדה כי "המוכר מכתיב בעקיפין מכירה חוזרת של המניות", וכי "המוכר הוא זה שקובע את עיתוי המכירה החוזרת". עוד הוסיפו כי "במקרה של עלייה בשער המניה, המוכר ייהנה באופן בלעדי מהפרשי השער במכירה החוזרת, ובמקרה של ירידת שער, הוא זה שיחזיר לרוכש, באמצעות הבנק, את ההפרש הנובע מירידת השער של המניה".
לגבי הצד הרוכש בעסקאות מסוג זה הוסיפו בבורסה כי אין לו שיקול דעת לגבי מועד מימוש החזקותיו, כי הוא "אדיש לתנודות השערים במניה ועיקר עניינו של הקונה בעסקה הקשורה אינו במניה אלא בגובה העמלה שהוא מקבל במסגרתה", וכן כי "עד להשלמת המכירה החוזרת, המניות שבידי הקונה אינן זמינות למסחר".
בעקבות החלטת הוועדה, בהכשרת הישוב עדכנו הבוקר כי המניות במסגרת העסקה עליה דיווחה בשבוע שעבר "לא תוכרנה כ'החזקות ציבור' לצורך הישארות במדד ת"א 125", וכי היא "בוחנת, בסיוע יועציה המשפטיים, את הקריטריונים והנימוקים אשר נכללו בהחלטה, לרבות בהתייחס לרלוונטיות שלהם, לעסקה".
גם הכשרת הישוב תבצע מכירת בזק?
גם במניותיה של חברת הנדל"ן ישרס בוצע לאחרונה מהלך דומה בו מכרה החברה האם, ערד השקעות של שלמה איזנברג, כ-4.5% ממניות החברה תמורת 95.5 מיליון שקל בעסקת החלף לתקופה של שנה לפחות לצורך הבטחת מקומה במדד ת"א 125 (עדכון המדדים הקרוב צפוי בחודש פברואר, על בסיס נתוני החברות בסוף השנה).
היום, במהלך בזק שנבע מהחלטת הבורסה, מכרה ערד השקעות לגופים מוסדיים כ-8% ממניות ישרס תמורת כ-180 מיליון שקל לפי מחיר מניה של 418 שקל - נמוך בכ-2.5% משוויה הבוקר. את הפצת המניות ביצעה חברת החיתום אינפין קפיטל של יהונתן כהן.
על רקע הביקושים הגבוהים הנרשמים בדרך כלל באחרונה במקרים של הפצות והנפקות של מניות, לא מן הנמנע כי גם הכשרת הישוב תחליט לבצע מכירת בזק שכזו חרף עסקת ההחלף, במטרה להבטיח את הישארותה בת"א 125.
לקראת עדכוני המדדים, ובתמיכת הביקושים הגבוהים, עוד כמה חברות הפועלות בתחום הנדל"ן נקטו באחרונה מהלכים של מכירה והנפקת מניות כדי להבטיח את מקומן במדדים המובילים, תוך שהן מנצלות את הביקושים הגבוהים למניותיהן, בחלק גדול מהמקרים תוך מכירת נתחים של בעלי השליטה והעניין.
כך, בחברת ייזום הנדל"ן ישראל קנדה שבשליטת אסי טוכמאייר וברק רוזן, מכרו השניים מניות תמורת כ-50 מיליון שקל, לצד הנפקת כ-2% נוספים מהון החברה. כך גם בחברת הנדל"ן המניב אדגר, שהשלימה בימים האחרונים הנפקת מניות בהיקף של כ-110 מיליון שקל (הנפקה שבה לקח חלק גם היו"ר ואחד מבעלי השליטה בחברה, דורון שנידמן).
רפורמת המדדים של הבורסה בת"א
"השינוי המשמעותי ביותר שנעשה במדדים מזה 25 שנה"
רפורמת המדדים של הבורסה בת"א, אותה החלה הנהלת הבורסה לקדם כבר לפני כשלוש שנים, ואשר יצאה לפועל בחודש פברואר האחרון, כללה את הגדלת מספר המניות במדדים הקיימים, שהושקו תחת שם חדש (כך לדוגמה, מדד הדגל של הבורסה - ת"א 25, הפך למדד ת"א 35), והשקת מדדים חדשים (לדוגמה, מדד בלוצ'יפ 15).
בנוסף כללה הרפורמה הפחתת המשקל המקסימלי של מניות מסך חלקן במדד, הגדלת שיעור החזקות הציבור בחברות הנכללות במדדים ושינוי תנאי הסף הנדרשים להיכלל במדדים השונים. מאז נכנסה הרפורמה לתוקף, הבורסה נענתה לבקשת החברות והאריכה את משך התקופה לעמידה ביעד החזקות הציבור למניות הנכללות בחלק מהמדדים, ובין יעדים אלה גם הגדלת שיעור החזקות הציבור וזאת לאחר שבבורסה זיהו "קושי מסוים להגדיל את שיעור החזקות הציבור".
אחת מהמטרות המרכזיות של הרפורמה הייתה הפחתת הריכוזיות ופיזור רחב יותר של המדדים, "זאת מתוך רצון של הבורסה לצמצם ככל הניתן השפעת ביצועיה של חברה אחת או חברות בודדות על המדדים ולהציג מדדים רחבים יותר אשר משקפים נכון יותר את הכלכלה הישראלי".
כך לדוגמה, משקל עשר המניות הגדולות במדד ת"א 35 ירד לפחות מ-60%, לעומת יותר מ-70% טרם הרפורמה, ומשקל עשר המניות הגדולות בת"א 125 עומד על כ-43%, לעומת קרוב ל-60% לפני הרפורמה. הרפורמה היוותה לפי הבורסה, את השינוי המשמעותי ביותר שנעשה במדדים מזה 25 שנה.
אחת ממטרות הרפורמה, כפי שהגדירו בבורסה, הייתה "להגדיל משמעותית את שיעור החזקות הציבור של מניות הנכללות במדדי הדגל". עוד בין מטרותיה ציינו בבורסה בין היתר "שיפור יציבות מדדי הבורסה, קביעת תנאי סף מחמירים במדדי הדגל, קביעה כי רק חברות בעלות זיקה לישראל ייכללו במדדים אלו והפחתת הסיכון למנהלי מוצרי מדדים הנובע מהשפעת אירועי תאגיד על המדדים", וכן עידוד משקיעים זרים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
