ניהול תיק השקעות במניות - אולי הגודל כן קובע?

ישנם מצבים בחיים שבהם הגודל מהווה יתרון וישנם מקרים אחרים בהם דווקא להיות גדול עלול להיות חיסרון. למשל, שחקני כדורסל נהנים באופן ברור מיתרון לגודל, ולעומתם שחקני כדורגל אינם חייבים להיות גבוהים במיוחד כדי להצליח (ע"ע ליאו מסי). באותה מידה, גם בשוק ההון ישנם תרחישים בהם עדיף להתמקד במניות הגדולות ביותר, ומנגד ישנם מקרים הפוכים שבהם השקעה במניות קטנות יותר עשויה לשחק לטובת המשקיע.

אז איזו השקעה עדיפה? בחברות גדולות, קטנות או שמא אלו שנמצאות דווקא באמצע? האמת שלא מדובר במבחן אמריקאי ואין פה תשובה אחת שנכונה לכל המקרים. במבחן המציאות, ההעדפה לגודל שוק של מניות תלויה בראש ובראשונה בהעדפות המשקיע.

מניות של חברות גדולות מאופיינות לרוב (אבל לא תמיד, כמו במקרה הנוכחי של טבע) בתנודתיות נמוכה יותר ביחס לשוק הכללי, אולם המחיר של הפחתת הסיכון למשקיע הוא הנמכת פוטנציאל התשואה עבורו. מנגד, מניות בשווי שוק בינוני מאופיינות ברמת תנודתיות גבוהה יותר ביחס למניות גדולות, אולם תוחלת התשואה בהן לרוב גבוהה יותר.

המניות הבינוניות מנצחות את הגדולות

אם בעבר היכולת להשוות בין הביצועים של מניות בקבוצות גודל שונות הייתה משימה ששמורה לקומץ סטטיסטיקאים ודוקטורנטים לכלכלה, כיום יש לא מעט מדדים שמתמחים בגודל שוק מסוים. בעוד שלקבוצת המניות הגדולות ביותר - אלו שמכונות Blue Chip או Large Cap - ניתן למצוא בקלות מדד עם מוצר השקעה סחיר שעוקב אחריו, בשנים האחרונות גם מדדי המניות המייצגים את השורה השנייה - Mid Cap - זוכים למוצרי השקעה.

מבחינת תוצאות, קשה להתעלם מביצועי מדדי ה-Mid Cap ברחבי העולם. בגרמניה, MDAX הניב תשואה של יותר מ-130% ב-5 השנים האחרונות מול כ-75% במדד המוביל DAX. גם בבריטניה השיג FTSE 250 תשואת יתר משמעותית מול מדד השוק המרכזי (FTSE 100)י68% אל מול 25% באותו פרק זמן.

מעבר לדוגמאות אלו, בחינה מקיפה שערכנו בין ביצועים של מניות Large Cap לבין מניות Mid Cap בעולם, מעידה כי המניות המייצגות את החברות בעלות שווי השוק הבינוני הניבו תשואה גבוהה יותר באופן גורף ברוב חתכי הזמן. כאמור, לעתים הפער בין השקעה במניות גדולות לבינוניות הסתכם בפער של עשרות ואף מאות אחוזים. בנוסף, במדינות רבות, המשקיעים גם נהנו מפיזור ניירות ערך רחב יותר משמעותית ביחס למדד המרכזי.

כיצד ניתן להסביר את השונות הרבה בביצועי המניות בין קבוצות גודל השוק? נתחיל מנדבך מרכזי במסחר בבורסה - יעילות השוק. ככל שמניה גדולה יותר, כך היא מסוקרת יותר ופערי תמחור שלה נסגרים מהר יותר. בהקשר זה, מניות גדולות יותר נהנות לרוב מסחירות גבוהה יותר, כך שיותר משקיעים מוסדיים מעורבים בהן. לעומת זאת, במניות בסדר גודל נמוך יותר, קשה לגופים אלו לפעול וכך לעתים תכופות נוצר בהן ואקום שגורם למחיר המניה להיות שונה מהפוטנציאל הכלכלי ה"אמיתי" של החברות בקבוצה זו.

 מניות מיד קאפ

נהנות משני העולמות יחד

הסבר נוסף לביצועים העודפים של קבוצת מניות ה-Mid Cap קשור לשרידות. באופן סטטיסטי מובהק, יש לחברות גדולות הסתברות רבה יותר "להישאר במשחק" במשך זמן ממושך יותר. הדבר נובע מיתרונות עסקיים כמו נתחי שוק יציבים וחסמי כניסה מסוגים שונים וגם מיתרונות פיננסיים כדוגמת מבנה תזרים מזומנים ונגישות למימון במידת הצורך. בהתאם לכך, חברות קטנות יותר חייבות לצמוח במהירות, להתנהל באופן "רזה" בהוצאותיהן ולנצל יתרונות לקוטן.

כאן המקום להדגיש כי חברות בגודל בינוני נהנות משני העולמות יחד. מצד אחד, הן יציבות מספיק כדי לשרוד משברים וגדולות מספיק כדי לבצע השקעות או רכישות שיתמכו בהמשך צמיחתן. מצד שני, הן בגודל שמאפשר להן לצמוח בשיעורים משמעותיים, בניגוד לחברות ענק המאופיינות בשיעורי צמיחה נמוכים, לאתגר אותן ולעתים אף לתפוס את מקומן בצמרת הענף.

דוגמאות בולטות לכך הן נטפליקס, ש"קברה" תחתיה את בלוקבאסטר, נקסט הבריטית שהשאירה אבק למקס אנד ספנסר הוותיקה, ואפילו גוגל, שהחלה את דרכה כחלופה צנועה למנוע החיפוש של יאהו וכולנו מכירים את ההמשך.

חשוב לזכור כי חברות לא נולדות גדולות. החברות הגדולות שאנחנו מכירים היום, דוגמת גוגל, אפל ואמזון היו לפני מספר עשורים מניות קטנות ובינוניות. מכאן, שיש מקום לכלול בתיק המניות שלנו גם מניות מסוג זה.

מתובנה זו יצרנו באינדקס מדדים בהתאם לגודל השוק של החברות, כפי שמקובל בשווקים המובילים בעולם, על מנת לבודד את הביצועים של המניות המקומיות על בסיס גודל השוק שלהן. מניות Large Cap בארץ מאופיינות בשווי של 5 מיליארד שקל ומעלה ואילו מניות Mid Cap בשווי של 750 מיליון עד 5 מיליארד שקל.

ואכן, באופן דומה לנעשה בעולם, גם אצלנו קיימים פערים מהותיים בין ביצועי המניות הגדולות לבין המניות בגודל הבינוני - תשואה של כ-80% במדד ה-Mid Cap ב-5 השנים האחרונות אל מול 20% בלבד במדד ה-Large Cap.

מניין נובע הפער האדיר הזה? מעבר לסיבות שפורטו לעיל בנוגע לתוחלת התשואה של מניות Mid Cap, בשוק הישראלי מניות השורה השנייה נהנות מעוד אפיון שקיים לרוב במניות מסוג זה - הטיה לפעילות הכלכלה המקומית.

בדומה לשווקים רבים אחרים, גם בישראל מניות גדולות (Large Cap) נחשבות ליצואניות הגדולות במשק. הדוגמאות הבולטות אצלנו הן טבע וכיל, אבל תופעה זו מאפיינת גם שווקים גדולים מאיתנו: שווייץ בתחום המזון והתרופות וגרמניה בתעשייה והרכב.

לפיכך, משקיעים שבוחרים להתמקד במניות Mid Cap, זוכים ליהנות מפירותיה של הכלכלה המקומית. וכך יצא שבשנים האחרונות, הכלכלה הישראלית פורחת, השקל מתחזק ובאופן טבעי, הנהנות העיקריות ממגמה זו הינן החברות שמוטות למשק הישראלי.

לא להסתמך רק על הגודל

ועם כל הכבוד לגודל השוק של החברות, ויש כבוד, אל לנו כמשקיעים להסתמך על פרמטר זה כגורם המרכזי בהשקעה. האירועים האחרונים עם מניות הבלוקצ'יין החדשות בבורסה, מוכיחים כי שווי חברה אינו מדד להשקעה מוצלחת.

גם בעבר היו בבורסה שלנו לא מעט חברות ביומד וטכנולוגיה שנסקו על רקע אירוע מכונן זה או אחר ואת הסוף כולנו מכירים. השקעה בחברות היא פונקציה של גודל שוק אבל לא פחות חשוב מכך, השקעה צריכה להתבסס על רווחיות החברות. שהרי החברות הנסחרות בבורסה אינן מלכ"ר, אלא תאגידים שכל תכליתם להרוויח כסף ולהשיא ערך לבעלי המניות.

אם כך, מדוע עלינו להתפשר על מניות של חברות שמפסידות כסף באופן עקבי? למדדי הגודל של אינדקס, כמו לכל מדדי המניות שלנו, נכנסות אך ורק חברות שמרוויחות כסף לאורך זמן. זאת השיטה הטובה ביותר שדרכה ניתן לסנן מראש חברות בשווי שוק גבוה או בינוני שעלולות להתגלות כפלופ.

■ הכותב הוא מייסד ומנכ"ל אינדקס מחקר ופיתוח מדדים בע"מ, המתמחה במחקר ופיתוח, חישוב ועריכת מדדי ניירות ערך למגוון צרכי השקעה. לכותב יש אינטרס אישי באמור לעיל וכן, יובהר כי חלק מהמדדים המצוינים לעיל מוצעים כמוצר השקעה על ידי לקוחות החברה. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואין באמור משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירת ני"ע או מוצר פיננסי כלשהו.