הפחתות המס בארה"ב: זוכרים את הניסוי בקנזס? הוא לא הצליח

מכירים את רובין הוד, שגנב מהעשירים וחילק לעניים? אז הרפובליקנים בארה"ב מתכננים לגנוב מהעניים ולחלק לעשירים, להערכת רוב הכלכלנים והפרשנים. ייתכן שבעוד עשר שנים, במבט לאחור, הנשיא דונלד טראמפ יתברר כצ'רצ'יל כלכלי, אבל יש תקדים לכך שהרעיונות שלו ושל מפלגתו כבר הרסו כלכלה מקומית בארה"ב, את זו של קנזס.

בית הנבחרים האמריקאי אישר חקיקה היסטורית בהובלת הרפובליקנים לשיפוץ כללי של מערכת המס, שהאידיאולוגיה העומדת בבסיסה היא עידוד מאסיבי של העסקים והחברות והקלות מס מפליגות לעשירונים העליונים של הנישומים, תוך החמרת מצבם של מעוטי ההכנסה, כדי להזניק בבת אחת את הצמיחה במשק, להגדיל את העוגה הכלכלית, לכאורה לטובת כולם.

חבילת השינויים במס היא בשווי של 1.5 טריליון דולר בעשר שנים, לעומת חוב ציבורי בסך 15 טריליון דולר שעלול לצאת משליטה, ותוצר שנתי בהיקף דומה. הצעת החוק עברה אמש לדיון בסנט והבוקר אושרה ברוב של 51 מול 48. כעת היא חוזרת לקונגרס, בגלל כמה כשלים טכניים, והיא צפויה להיחתם על ידי הנשיא טראמפ כבר היום (ד'). כך הופכת כלכלת ארה"ב לשדה המבחן של תיאוריות קיצוצי המס הרפובליקניות.

סיכוי קלוש לצמיחה מהירה

טראמפ והרפובליקנים בקונגרס מהמרים שהרפורמה הכוללת הזו תנער את הכלכלה אחרי שנים של התרחבות ממושכת אבל איטית. ההפחתה הגדולה במס החברות המרבי - מ-35% ל-21% - מיועדת להצית השקעות בעסקים ושכירת עובדים. שינוי המיסוי של רווחי חברות רב-לאומיות בחו"ל אמור לבטל את התמריץ להעביר רווחים ופעילות למדינות של מס נמוך כמו אירלנד וסינגפור, ולעודד את החברות להחזיר את הר הרווחים שלהן בחו"ל, שנאמד ב-2.6 טריליון דולר. הפחתת מס ההכנסה ליחידים אמורה לתת למשקי הבית יותר כסף להוצאה. פחות הקלות מס אמורות בתיאוריה לייעל את הכלכלה והשוק החופשי.

אבל הסיכויים לצמיחה כלכלית מהירה ובת קיימא, כלומר מתמשכת, נראים קלושים מבעד לעדשות ההיסטוריה. שנות ה-60 וה-80 התאפיינו בצמיחה כלכלית סולידית, אחרי שדמוקרטים רפובליקנים הורידו מסי יחידים וחברות, אבל הצמיחה דעכה בשנות ה-2000 אחרי שני סבבים של הפחתת מסים, והעלאת מס למשקי בית עשירים ב-1993 לא מנעה בום כלכלי.

הפעם, ממשל טראמפ אומר שצמיחה של 3% ויותר בשנה אפשרית, אחרי יותר מעשור של 2%. המשק כבר סיפק קצב צמיחה מהיר יותר ברבעונים השני והשלישי השנה, אבל יש רוחות נגדיות משמעותיות, כמו כוח עבודה מזדקן עם פרישת בני דור הבייבי בום (ילידי 1946-1964) לגמלאות, והאטה לא מוסברת בפריון העבודה. כלכלנים עצמאיים אומרים שקיצוצי המס לא יממנו את עצמם, והגירעונות התקציביים יעלו בטריליון דולר בשנה בעוד עשר שנים, גם אם הצמיחה תעלה מדרגה.

ויליאם סנדרוק, מנכ"ל חברת יו. אס. קונקריט (מלט ובטון) בטקסס, מצפה שהרפורמה במס תסייע לו להשקיע במשאיות בטון ובמפעלים חדשים. "אנחנו לא הולכים לחלק יותר דיבידנדים, ולא לקנות חזרה את המניות שלנו, אלא להרחיב את העסקים בלי להגדיל את המינוף (חובות) שלנו", הוא אומר.

מנהלים אחרים אומרים שלשינויים במס לא תהיה השפעה גדולה על ההשקעות או על גיוסי העובדים שלהם, מפני שהצמיחה מרוסנת יותר על ידי המחסור בעובדים מיומנים ופחות על ידי המסים.

"אם נרגיש שיש לנו הזדמנות עסקית, זה לא ישנה אם המס יהיה 35% או 21%", אמר ביל האטון, נשיא טיטאן סטיל, מפיצה ומעבדת של מוצרי פלדה מבולטימור. "בלי הזדמנויות לעסקים שלנו, הורדת המס לא הולכת לשנות כלום".

סקר של כלכלנים במגזר הפרטי שערך "וול סטריט ג'ורנל" החודש הראה ש-90% מהם צופים שחוקי המס החדשים יעלו את הצמיחה בארה"ב בשנתיים הבאות, אבל רוב הנסקרים צפו עלייה מתונה. כמחצית הנסקרים העריכו שבטווח הרחוק יותר, הצמיחה תחזור לרמה הנוכחית שלה, או אפילו למטה ממנה.

קיצוצי המס עשויים לשפר את הצמיחה בשתי דרכים: העלאת הביקוש או עליית ההיצע. בטווח הקצר, מתן יותר כסף לעסקים ולצרכנים עשוי להגדיל את הביקוש לציוד, בתים וסחורות נוספות. בטווח הארוך, עידוד אנשים לעבוד יותר ועסקים להשקיע יותר, יכולת ההיצע של הכלכלה תוכל לגדול בקביעות, הם על ידי הגידול בתעסוקה והן בפריון העבודה.

במונחי ביקוש, קיצוץ מס של 1.5 טריליון דולר אינו גדול מאוד, אף שטראמפ הגדיר אותו כגדול ביותר בהיסטוריה. הקיצוץ הוא בסך הכול עשירית אחוז מן התמ"ג השנתי האמריקאי בכל שנה בעשור הבא (150 מיליארד דולר מ-15 טריליון דולר), כלומר השביעי או השמיני בגודלו בתולדות ארה"ב, להערכת איתן האיס, הכלכלן הראשי של בנק אוף אמריקה מריל לינץ'.

התמריץ לביקוש גם נוטה להיות פחות אפקטיבי בזמנים של עלויות הון נמוכות לעסקים וליחידים, גישה קלה להון וכלכלה עם אבטלה נמוכה ויורדת.

בעוד שהקיצוצים במסי עסקים הם קבועים, הקלות המס למעמד הבינוני נעלמות אחרי שנת 2025, לפי החקיקה החדשה. לפי ניתוח של "הוועדה המשותפת למיסוי", גוף מחקר עצמאי, חשבון המס של רוב האמריקאים שמרוויחים פחות מ-75,000 ברוטו בשנה יעלה בשנת 2027. 53% מהנישומים ישלמו יותר מס באותה שנה בהשוואה למצבם היום.

כך או כך, השנים הבאות בארה"ב יתאפיינו בדיונים פוליטיים טעוני רגשות על מה שהמשל צריך לספק לאזרחיו, וכמה הוא זכאי לדרוש מהם במסים. לפי שעה, ממשל טראמפ והרפובליקנים, בייחוד אנשי תנועת מסיבת התה, חוגגים: 80% מהמדינה ישלמו פחות מס בשנה הבאה. אבל לחקיקה יש כמה וכמה מחירים. ראשית, היא מחריפה את בעיית החוב האמריקאי, ובשנים הבאות יהיו ויכוחים סוערים על קיצוצי הוצאה ציבורית, העלאות מס או שניהם בו זמנית.

וישנו עוד מחיר, כבד ומידי עוד יותר, כפי שתושבי מדינת קנזס למדו על בשרם מניסוי בקיצוץ חד במסים שבוצע במדינתם בשנת 2013, שפורר את רשת הביטחון החברתי ואת השירותים לקשישים, את מערכת החינוך ובעצם מה לא, בלי לשפר אפילו את התעסוקה במדינה.

אובדן של מקומות עבודה

מה שקרה בקנזס בשנים 2012-2016 מזכיר את מה שיקרה ברמה הארצית בארה"ב כעת, לא רק בגלל ההפחתה הדרסטית במיסי החברות וההכנסה ליחידים, אלא בגלל ההתייחסות המיטיבה ל"חברות הארנק" - חברות של בעלי עניין בעסקים שבמקום למשוך שכר רגיל מהעסקים שלהם, פותחים חברות כדי לנהל את ההכנסה שלהם בצורה אופטימלית יותר בהיבט המס.

"ניו יורק טיימס" תיאר בכתבה מהחודש שעבר את סיפורו של דיוויד ביטי, מאמן פוטבול אפרו-אמריקאי, שקיבל בדצמבר 2014 חוזה מאוניברסיטת קנזס לשכר של 800,000 דולר בשנה בתוספת תמריצים לאימון נבחרת הפוטבול של האוניברסיטה. לכאורה, הכול כרגיל, אבל מבנה תשלום השכר היה מעניין: יותר משני שלישים ממנו ישולמו לגוף שנקרא DB Sports.

זהו בדיוק מה שרואי החשבון מכנים "חברת ארנק" (pass-through entity). כתוצאה מחוק מס שהעבירו מחוקקים רפובליקנים בקנזס ב-2012, במטרה מוצהרת לסייע לעסקים קטנים במדינה, מבנה החוזה הזה איפשר למאמן ביטי להימנע מתשלום 37,000 דולר בשנה של מס הכנסה מדינתי בקנזס - כמעט כמו שכרו של מורה בשנה בכמה ממחוזות המדינה הזאת.

אחרי שהתברר שקופת המדינה מתרוקנת, המחוקקים של קנזס ביטלו השנה את חוק המס מ-2012, אבל כעת מנסים טראמפ והרפובליקנים בקונגרס לקחת את הניסוי עם חברות ארנק לרמה הארצית. עד כה נערך הניסוי בערי פרובינציה כמו וויצ'יטה וטופיקה בקנזס, ואילו כעת, הקלות המס יחולו גם על עשירים בערים כמו ניו יורק, שיקגו ולוס אנג'לס, ששכרם נמדד בסכומים של שבע, שמונה ותשע ספרות בשנה.

בואו נתאר קצת מה עבר על קנזס באותן חמש שנים של "רפורמה" במס, שהייתה אמורה להמריץ את כלכלת המדינה החקלאית הזאת, שער היסטורי למערב הפרוע. אם תשאלו את תושבי קנזס מה מאפיין את מדינתם, סביר שהם יאמרו שיש בה כבישים טובים. אבל הדבר שגורם להם הכי הרבה גאווה הוא איכות מערכת החינוך הציבורית שלהם. מרטין סטסמן, מפקח מחוז בתי הספר המאוחדים של שוני הייטס (שוני הוא שבט אינדיאני מפורסם, שנלחם במתיישבים האמריקנים בתחילת המאה ה-19) בעיירה טקומסה (ע"ש מנהיג השבט הנערץ, שהנחיל לאמריקנים תבוסות רבות), מספר על כך בבלוג אנקדוטות שעלה לרשת בימים אלו.

סטסמן אומר שקיצוצי התקציב העמוקים של בתי הספר התחילו במיתון של השנים 2009-2012, אחרי המשבר הפיננסי, כמובן. אז התחוללו גלי הפיטורים והקיצוצים הראשונים. כאשר נדמה היה שהמחוז מתחיל לטפס מהבור שאליו נפל, הגיעו קיצוצי המס של מושל המדינה, סם בראונבק.

בשנה הראשונה, ההכנסה של קנזס ממס הכנסה מדינתי צנחה ברבע, 25%. זה הרס כל אפשרות לבטל את הקיצוצים שמערכת החינוך במחוז שוני - בתי ספר יסודיים, חטיבות ותיכונים - כבר ביצעה. בכל רחבי קנזס, תוכניות העשרה לתלמידים בוטלו. תחזוקת המוסדות נפגעה. משרות הוראה בוטלו בהדרגה (מורים פורשים לא הוחלפו) ושנת הלימודים קוצרה. בתיכון שוני הייטס לא הייתה ברירה אלא לצמצם את תוכנית הפוטבול האהובה של המוסד. למי שמכיר את המנטליות האמריקאית, זו פגיעה באבי העורקים. מילא מתמטיקה והיסטוריה, אבל פוטבול?

הרפורמה של המושל בראונבק נבעה, אגב, מניצחון סוחף של הרפובליקנים בבחירות הביניים של 2010. הרבה רפובליקנים מתונים הוחלפו אז על ידי אחיהם מתנועת "מסיבת התה". בית המחוקקים של קנזס העביר את חוק המס שהמושל בראונבק תיאר כ"ניסיון מהחיים האמיתיים" שיזריק אדרנלין לעורקי כלכלת קנזס.

היידי הולידיי, ראש "המרכז של קנזס לצמיחה כלכלית", אומרת ש-300,000 עסקים במדינה הזו, המונה 3 מיליון איש, נהנו מירידת שיעור מס שלהם לאפס. במדינה עם גודל אוכלוסייה כזה, הפסד ההכנסות היה מאסיבי - 700 מיליון דולר בשנה הראשונה לחקיקה. היא אומרת שהקיצוצים במגזר הציבורי העיקו גם על כלכלת המגזר הפרטי.

"אמרו לנו שנקבל מקומות עבודה ושהכלכלה שלנו תצמח, וכל זה לא קרה, כמובן. מה שקרה הוא שהיו לנו תשעה שבבים של קיצוצים תקציביים. היו שלוש הורדות דירוג של סוכנויות האשראי לקנזס. היה לנו קיפאון כלכלי בהשוואה למדינות השכנות, ולשאר ארה"ב", היא אומרת.

המושל בראונבק הבטיח ב-2012 שקיצוצי המס ייצרו עד 25,000 מקומות עבודה בשנה, וזה התברר כאומדן אופטימי מאוד. קנזס איבדה למעשה מקומות עבודה בשנה הראשונה. הכבישים עברו למסגרת תחזוקה של 50 שנה במקום עשר שנים. בית המחוקקים נאלץ עדיין להשתמש בכספי קרן הפנסיה של עובדי המדינה, ולהעלות פעמיים את מס הקנייה.

גם רפובליקנים לא רוצים אנרכיה

הביצועים העלובים של כלכלת קנזס בהשוואה לשכנות, קשיי מימון מערכת החינוך שהייתה מקור גאווה והמהומה התקציבית בבירת המדינה (וויצ'יטה), גרמו למפולת בפופולריות של המושל בראונבק. בשנה שעברה חזרו הרפובליקנים המתונים לבית המחוקקים על חשבון עמיתיהם מהימין הקיצוני. הם חברו לדמוקרטים, ביטלו את קיצוצי המס של המושל והתגברו על זכות הווטו שלו. אחרי ארבע שנים, ניסוי המס הגדול של קנזס הסתיים.

מליסה רוקר, חברת בית המחוקקים בקנזס, היא אחת הרפובליקנים החדשים בבית הזה. "אני רפובליקנית, ואני מבינה את הרקע. אנחנו רוצים ממשל עם מינימום דריסת רגל בחיים שלנו, אבל זה לא אומר שאנחנו רוצים לחיות באנרכיה ובלי ממשלה".

בסוף השבוע האחרון הזהירה רוקר את עמיתיה הרפובליקים בקונגרס האמריקאי מפני ניסוי במס מיטיב לכאורה בקנה מידה ארצי. "מה שהייתי אומרת הוא שהחשבון חשוב, ואנשים לא יכולים להתעלם מהמציאות. אם התוכנית הזו (שנדונה בקונגרס בוושינגטון) מחקה את כל האפקט על הכלכלה שראינו בקנזס, יהיו לכך בהחלט השלכות", היא אמרה בדיפלומטיות.

"הניסיון של קנזס מראה שמחוקקים צריכים להיות זהירים לגבי מיסוי חברות ארנק בשיעורים שונים משכר ומשכורות", אמר סקוט גרינברג, אנליסט בכיר במכון המס הלא מפלגתי בוושינגטון. המכון הזה מתמחה בהדמיית השלכות צפויות של מסים על הכלכלה. הפחתת מס לחברות ארנק, הוא אומר, מייצרת כנראה פחות צמיחה משינויי מס אחרים שהם פחות יקרים לקופת המדינה.