"ב'מניות הביטקוין' יש תנודתיות חריגה שלא מתאימה למדדים"

"הבורסה נמצאת היום במקום טוב יותר מאיפה שהייתה בשנים האחרונות. אנחנו עדיין לא נמצאים איפה שאנחנו צריכים ושואפים להיות, אבל אנחנו בדרך לשם, כי בסופו של דבר אנחנו הפלטפורמה הטובה ביותר לגיוס הון, ומנוע של הכלכלה הישראלית". כך אמר היום איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך בת"א, בסיכום השנתי שהיא קיימה.

מנתוני הבורסה עולה, כי לאחר מספר שנות יובש בשוק הראשוני, התקיימו השנה 17 הנפקות ראשוניות (IPO), שבהן גויסו בסך הכול 3 מיליארד שקל. בן זאב התייחס לעניין, ואמר כי "מבחינת מספר ההנפקות שהיו אנחנו מרוצים מאוד - גם מבחינת המגוון הרחב של חברות מתחומים שונים, וגם מבחינת היקפי הגיוסים שבוצעו. אני צופה שהמגמה של רישום כפול תימשך ב-2018, ואנחנו מצפים בשנה הקרובה לגיוסים בהיקפים גבוהים יותר.

"בשיתוף הציבור יש יתרון גדול לחברה הציבורית, ואם היא רווחית ומחיר המניה עולה, הציבור גם נהנה מעליית הערך. זו מגמה שלהערכתי תגבר ותקרב את החברות ללקוחות ולצרכנים, שיכולים להיות גם המשקיעים שלהן". לגבי שוק האג"ח ציין בן זאב, כי הוא "מתפקד כבר שנים לא מעטות בצורה טובה מאוד, עם נזילות ופעילות גבוהות".

 מספר החברות

"עדיף שזה יהיה אצלנו"

בן זאב התייחס גם לגיוסי החוב של חברות הנדל"ן האמריקאיות, ש-26 מהן הנפיקו השנה בשוק האג"ח הישראלי, ואמר כי "המדדים שלנו צריכים לייצג את הכלכלה הישראלית. אנחנו רוצים להביא את העולם לבורסה שלנו, ואם משווים השקעה בבורסה שלנו, שהיא מפוקחת, למקומות רחוקים, בעיניי עדיף שיהיה אצלנו.

"זה לא סותר את עולם העסקים הישראלי והמדדים הישראליים. לכן, במקביל למאמצי השיווק שלנו מול החברות הישראליות, אנחנו מעודדים את פתיחת הבורסה שלנו לגופים בינלאומיים. אם עד לפני מספר חודשים הגיעו לשוק החוב המקומי רק חברות נדל"ן אמריקאיות, אז לאחרונה הגיעה כבר אחת שלא מתחום הנדל"ן, ובעתיד יגיעו עוד. אני לא רואה סיבה לכך שחברות חזקות לא יגיעו לשוק הישראלי לגייס חוב ולרשום במקביל את המניות שלהן למסחר, ואנחנו מקדמים את זה יחד עם רשות ני"ע".

עוד התייחס בן זאב לנזילות בבורסה המקומית, ואמר כי "בשוק המניות היא לא מספיק טובה. ככל שהנזילות בבורסה תגדל, הגופים המוסדיים ומשקיעים זרים יוכלו להשתתף יותר במסחר. למרות העלייה במחזורי המסחר השנה, שאנחנו שמחים עליה, זה עוד רחוק מהמספרים שאנחנו מכוונים אליהם, של כמה מיליארדי שקלים ביום".

"הרגולטורים מחפשים הסדרה נכונה לביטקוין"

בן זאב התייחס גם לתופעת "שלדי הביטקוין", שזינקו לאחרונה בבורסה על סמך דיווחים שלפיהם בכוונתם לפעול בתחום הבלוקצ'יין והמטבעות הדיגיטליים. לדבריו, "הרגולטורים בכל העולם נדרשים בתקופה האחרונה לשאלה מהן ההסדרה הנכונה וגבולות הגזרה בתחום. רשות ני"ע הקימה צוות לבחינת הנושא, ואנחנו כבורסה, בהתאם לגבולות הגזרה, נחליט מה לעשות עם זה. זו לא סוגיה פשוטה. מותר לחברה לעסוק במה שהיא רוצה כל עוד זו פעילות חוקית. אנחנו מתייחסים לכל חברה לפי בדיקה של יחידת ההנפקות שלנו ולפי התקנונים שלנו, באופן מסודר".

לגבי ההחלטה למנוע את כניסת מניות הביטקוין למדדי הבורסה אמר בן זאב: "זה שיקול דעת שלנו, ואם רשות ני"ע חושבת שההחלטה שגויה, יש לה הסמכויות להתערב, אבל במקרה הזה העמדה שלה דומה לשלנו. אנחנו רוצים שהציבור הישראלי יידע שהוא קונה את הכלכלה הישראלית דרך המדדים. אם יש מדד שיעלה ויירד כל יום 20% בהשפעת מניה מסוימת, אנחנו לא רוצים שהציבור הישראלי יהיה חשוף אליו. במניות ההן יש תנודתיות חריגה, שלא מתאימה למדדים, ואנחנו גם יודעים שזה נמצא בבחינת רשות ני"ע".

 מדדי המניות

לגבי פרישתו של יו"ר הרשות, שמואל האוזר, אמר בן זאב, כי "כל מי שיחליף אותו, אני בטוח שימשיך באותו כיוון שבו הלך האוזר, שיחד עם משרד האוצר פעל להפיכת הבורסה למודרנית. היה לנו שיתוף פעולה טוב איתו, הפרישה שלו תפסה אותנו בהפתעה וחבל שהוא עוזב".

בן זאב התייחס גם לצפוי בגזרת ההנפקות של החברות הממשלתיות בבורסה, שם צופים פוטנציאל של 10-15 חברות בעלות שווי הנפקות של 10-15 מיליארד שקל. הוא אמר כי "הנפקתן טובה להגברת השקיפות שלהן, וזהו מהלך שיכול להביא כסף מהעולם לישראל. "שר האוצר בוחן אפשרות של הפרטת אחוז מסוים מהחברות הממשלתיות, כך שהשליטה בהן תישאר בידי המדינה ולציבור יהיה חלק מהן. העובדה שחלק מהן כבר גייסו אג"ח מסייעת לכך".

בן זאב הביע שביעות רצון מיישום רפורמת המדדים, פחות משנה מאז שנכנסה לתוקף, ואמר כי "המדדים הפכו להיות מוצר נחשק, וחברות רוצות להיכלל בהם ומבינות את היתרונות הגלומים בהם. אנחנו כל הזמן שוקדים על איך להמשיך לשפר אותם".

לגבי ביצועי המדדים בשנה החולפת אמר בן זאב, כי "כשמסתכלים על מדד ת"א 90, רואים תשואה יפה". את התשואה השלילית שהניב המדד המוביל, מדד ת"א 35, ייחס בן זאב לירידות החדות בחברות הפארמה, שלגביהן אמר כי למרות הורדת המשקל שלהן בעקבות רפורמת המדדים, הוא עדיין משמעותי. "בניתוח שוק המניות הישראלי בשנים האחרונות, המכפילים פה ממש לא יקרים. כשמסתכלים על תשואת המדדים העיקריים בשנתיים-שלוש האחרונות, היא לא יפה כמו שהיינו רוצים שתהיה, וגם לא משקפת את ביצועי החברות הישראליות, שרבות מהן עשו תשואה יפה".

לגבי השפעות אפשריות של המשבר בטבע על הבורסה, בן זאב ציין כי "חברות מתמודדות עם משברים, וברמה האישית זה עצוב מה שקורה שם. אבל ברמת הבורסה אני לא רואה שיש לכך השפעה, ואני לא רואה תסריט שבו טבע יוצאת מהמדדים המובילים".

"עד היום לא הצלחנו להחזיר חברות ישראליות הביתה"

באשר לרישום הכפול בת"א אמר בן זאב, כי "עד היום לא הצלחנו להחזיר חברות ישראליות הנסחרות בחו"ל הביתה, כמו שרצינו. אנחנו רוצים להביא כסף זר לישראל מאירופה, מצפון אמריקה ומאסיה. יש הרבה גופים שמחפשים את הדרך להשקיע ב'סטארט-אפ ניישן', וצריך למצוא את הערוץ הנכון עבורם להשקיע בבורסה, ולהפוך להיות יותר בורסת הייטק, שגם תעזור להביא חברות גדולות שלא נמצאות פה".

אמנון נויבך, יו"ר הבורסה, הוסיף ואמר כי "אנחנו יכולים להסתכל בחיוב על השנה שהסתיימה. המנכ"ל סידר את יחסי העבודה בבורסה, ונפתחה עבורנו דרך חדשה, שאת תוצאותיה אפשר לראות כבר השנה". לדברי נויבך, "אנחנו רואים גם את סיום שינוי מבנה הבעלות, עם ההפרדה בין הבעלות לבין החברות בבורסה, עם הקצאת מניות לבעלי המניות. הפרדה זו יוצרת מערכת חיים שונה לגמרי, שבה הבעלים לא חייבים להיות חברים, וההיפך, מה שמאפשר להגביר את התחרות ולהציע שירותים נוספים.

"שינוי מבנה הבעלות אפשר לנו לבצע מהלכים, ואנחנו מקווים שאימוץ השינוי הזה יאפשר לנו ולרשות ני"ע לאמץ סטנדרטים בינלאומיים, כך שנוכל להתחרות בעולם ולסייע לשוק ההון בארץ להיות גמיש יותר, ולפתח שיתופי פעולה עם גורמים זרים לטובת הבורסה. כך נוכל לצאת לדרך חדשה בשוק ההון".

 גיוסי הון