סיכום שנה בבורסה: המחזורים גדלו והנפקות האקוויטי חזרו לחיים

אחרי שבשנת 2016 משכו מניות חברות הפארמה הגדולות את מדד ת"א 35 (אז ת"א 25) לסיכום שנה שלילית, גם ב-2017 הן המשיכו להעיב על ביצועי המדד המוביל. השנה הייתה זו טבע שבלטה הרבה מתחת כולן, עם צלילה שנתית של יותר מ-50% משוויה.

לצד טבע סבלו עוד כמה מניות בולטות מירידות שערים דו-ספרתיות, ובהן אופקו (כ-60%), קבוצת דלק ודלק קידוחים (כ-25%-35%) ובזק (כ-25%), והובילו את מדד הדגל של הבורסה בת"א לסיכום שנה שלילי נוסף. כל זאת בעוד שבבורסות בארה"ב ובארצות נוספות בעולם נסחרים המדדים המובילים ברמות שיא או קרוב לכך.

בנטרול ההשפעות של אותן מניות גדולות בודדות, התמונה של 2017 בבורסה בת"א טובה הרבה יותר, עם ביצועים נאים של מניות בתחומי פעילות מרכזיים בשוק המקומי. זאת לצד תופעות חיוביות נוספות, ובהן עלייה במחזורי המסחר, בהיקפי גיוס ההון והחוב - ולראשונה זה כעשור, מאז 2008, עלייה במספר החברות הנסחרות.

אלה המספרים המרכזיים של הבורסה בתל-אביב בסיכום 2017

2% הוא שיעור הירידה השנתי של מדד ת"א 35 בסיכום 2017, וזאת לאחר ירידה של 4% שהציג המדד המוביל ב-2016. זאת עוד בטרם רפורמת המדדים של הבורסה, שנכנסה לתוקף בחודש פברואר האחרון, שבין היתר הפחיתה את המשקל המקסימלי של המניות במדדים, ובכך מיתנה את הירידות השנתיות במדד.

למרות התשואות הדלות בשנתיים החולפות, סיפק המדד המוביל תשואה חיובית של 22% בחמש השנים האחרונות (2013-2017).

חלק ניכר מהירידות החדות שרשמו ב-2017 חלק מהמניות שהוזכרו כאן קוזזו בזינוקים מרשימים שרשמו מספר מניות, ובראשן זו של רשת שופרסל, שהצטרפה למדד בעדכון המדדים האחרון, והיא מסכמת את השנה עם זינוק של כ-70%. אחריה בולטות המניות הדואליות של טאואר וסודהסטרים, ומניות הראל השקעות ופרוטרום, שמסכמות שנה עם קפיצות בטווח של כ-50%-60%.

לעומת מדד ת"א 35, הרי שמדד ת"א 90 בלט השנה בעלייה של כ-20%, וזאת, לפי הבורסה, "בזכות מניות הנדל"ן, שממשיכות ליהנות מהריבית הנמוכה במשק, ומניות ההייטק הדואליות, שנהנות מהעליות בבורסת נאסד"ק - ובמיוחד מניות מזור רובוטיקה ונובה, שעלו השנה בכ-150% ובכ-100% בהתאמה".

לעומת זאת, מדד SME60, שהגיע בסופה של 2016 לשיא כל הזמנים - אחרי קפיצה שנתית של 24% - מסכם את 2017 בנסיגה של כ-8%, ולפי הבורסה "שבע חברות הייטק תרמו יחד כ-4% לירידת המדד".

בפרספקטיבה של חמש שנים, מדדי ת"א 90 ו-SME60 עלו בכ-50% ובכ-65% בהתאמה. עוד מדדים בולטים השנה היו בצד החיובי הנדל"ן והפיננסים, שבתמיכת הריבית האפסית השוררת בשווקים עלו כ-20%-24%, בהמשך לעליות של כ-17%-19% בשנה שעברה. שני המדדים גם בולטים חמש שנים לאחור, עם קפיצות של כ-70%-80%.

לעומתם בצד השלילי השנה בלט מדד הנפט והגז, שאיבד כ-18% מערכו אחרי עלייה בשיעור דומה (18%) ב-2016, ומדד הביומד, שנחלש בכ-17%, ובכך המשיך את הנסיגה שלו משנה שעברה, אז הוא נשחק ב-12%.

1.4 מיליארד שקל היה מחזור המסחר היומי הממוצע במניות ב-2017, היקף המשקף צמיחה של 11% ביחס למחזור המסחר היומי הממוצע בשנה שעברה, שעמד על פחות מ-1.3 מיליארד שקל. בנטרול פעילות תעודות הסל, מחזור המסחר היומי הממוצע במניות עלה ב-19% ל-1.1 מיליארד שקל.

את השיפור במחזורי המסחר מייחסים בבורסה לרפורמת המדדים, שערב כניסתה לתוקף, ב-9 בפברואר, "נשבר שיא של 6.5 שנים במחזורי המסחר בבורסה, ונרשם מחזור ענק בהיקף של כ-12 מיליארד שקל".

בפילוח הפעילות לאורך השנה בבורסה מציינים, כי "במסגרת היערכות החברות והציבור לשינויים בהרכב המדדים" עלה הממוצע היומי לכ-1.5 מיליארד שקל במחצית הראשונה של השנה (בנטרול המחזור החריג), ואילו במחצית השנייה של השנה "חלה התכנסות מחזורי המסחר במניות לכ-1.2 מיליארד שקל ביום".

מחזור המסחר הממוצע היומי בשוק האג"ח הקונצרני (ללא תעודות סל) עלה השנה ב-8% ל-900 מיליון שקל, ויחד עם פעילות תעודות הסל נותר ללא שינוי, ברמה של 1.03 מיליארד שקל, ואילו הממוצע היומי באג"ח הממשלתיות ירד ב-3% ל-2.66 מיליארד שקל, ירידה המיוחסת לאפיק הלא צמוד. בעניין הפעילות בשוק האג"ח מציינים בבורסה, כי במהלך חודש מאי, לקראת העדכון החצי-שנתי של מדדי התל-בונד, נרשם מחזור ענק במסחר באג"ח, בהיקף של כ-9.3 מיליארד שקל, מתוכו כ-6.4 מיליארד שקל באפיק הקונצרני.

458 הוא מספר החברות הנסחרות כיום בבורסה. זוהי אמנם תוספת מינורית של שבע חברות לעומת 451 חברות שנסחרו בסוף 2016 (עלייה של 1.5%), אולם במבט אופטימי - נרשם בפרמטר זה שינוי כיוון חיובי לראשונה זה כעשור, לאחר שמאז 2008 מספר החברות הנסחרות בבורסה הולך ופחות. כיום מספר החברות הבורסאיות נמוך בכ-26% מיותר מ-620 חברות שנסחרו בסיומה של 2008.

בסך הכול השנה הצטרפו לבורסה 20 חברות חדשות - 17 מהן באמצעות הנפקת מניות ראשונה (IPO) ושלוש נוספות חברות דואליות שנרשמו ברישום כפול. הצטרפות זו קוזזה במחיקה של 13 חברות אחרות - שתיים בהשפעת חוק הריכוזיות וכחלק מ"השטחת פירמידות", שלוש שותפויות נפט כחלק מצעדי התייעלות של הקבוצות שאליהן הן שייכות, אחת באמצעות הצעת רכש, אחת נוספת בעקבות מיזוג לחברה בינלאומית, ארבע חברות ביומד דואליות שנמחקו מהבורסה המקומית בלבד, ושתיים כחלק מהסדר.

בחינת ביצועי החברות שהצטרפו לבורסה מעודדת פחות, ובשלב הנוכחי רוב המניות של החברות הללו נמצאות בתשואה שלילית מאז החלו להיסחר.

על סכום הגיוס הגדול ביותר השנה מבין המצטרפות החדשות אחראית תמר פטרוליום, המחזיקה ב-9.25% משדות הגז "תמר" ו"לוויתן", שגייסה כ-700 מיליון שקל, ואחריה הצעת המכר של אירונאטיקס, שגייסה קרוב ל-460 מיליון שקל.

עוד בין המגייסות הבולטות השנה, חברת תחנות הכוח או.פי.סי גייסה כ-400 מיליון שקל, חברת שירותי הלוגיסטיקה והפצת התרופות נובולוג גייסה בהצעת מכר כ-280 מיליון שקל, ויתר המנפיקות גייסו סכומים בטווח של כ-45-165 מיליון שקל.

במבט קדימה, הבורסה משדרת אופטימיות על רקע מבנה הבעלות החדש, שאושר בחודש ספטמבר האחרון על-ידי ביהמ"ש, ואשר בהתאם אליו תתבצע הפרדה בין הבעלות בבורסה והשליטה בה לבין החברות בה, ואף חבר בה לא יוכל להחזיק יותר מ-5% ממנה.

בבורסה מציינים, כי "שינוי זה הנו צעד הכרחי לעידוד התחרות בשוק ההון לטובת ציבור המשקיעים וליכולתה של הבורסה לצרף חברים חדשים, מקומיים ובינלאומיים, לרבות ברוקרים קמעונאים (Retail Broker), אשר יהפכו את הבורסה בתל-אביב לדומיננטית ונגישה יותר לציבור הרחב".

עוד מציינים שם, כי "כחלק משינוי מבנה הבעלות תהפוך הבורסה לחברה שתוכל לחלק את רווחיה ובהמשך אף לצאת בהנפקה לציבור. בכך מצטרפת הבורסה בתל-אביב לבורסות המובילות בעולם הפועלות בהפרדה ברורה בין בעלות לחברות, דבר שיאפשר גיוס הון, ביצוע שינויים אסטרטגיים, שיתופי פעולה בין בורסות ועוד".

השנה בה מימשו בעלי העניין מניות

הרמות הגבוהות שבהן נסחרות מניותיהן של חברות רבות הנסחרות בבורסה בת"א הובילו לגל מכירות מצד בעלי עניין ב-2017. במקרים רבים מכרו הללו נתח מהחזקותיהם בתזמון מוצלח, במחיר הקרוב לרמות השיא. מנתוני הבורסה בת"א עולה, כי בסיכום שנתי מכרו בעלי עניין מניות בשווי של כ-4.5 מיליארד שקל ב-2017, לאחר מכירות שיא בהיקף של כ-6 מיליארד שקל שביצעו ב-2016. סה"כ מדובר בסכום עתק של יותר מ-10 מיליארד שקל בשנתיים.

בבורסה הסבירו, כי "המכירות נועדו, בין היתר, להגדיל את שיעור החזקות הציבור, במטרה לשפר את מיקומי החברות במדדי הדגל של הבורסה", וזאת לאחר כניסתה של רפורמת המדדים לתוקף, שהעלתה את דרישת שיעור החזקות הציבור לצורך כניסה או הישארות במדדים המובילים - תהליך שלפי הבורסה, "יימשך גם בעדכון הקרוב של המדדים בפברואר 2018".

נוסף על כך, חלק מהמכירות הושפעו גם מדרישות חוק הריכוזיות, ובין אלה בלט איש העסקים צדיק בינו - המממש הגדול ביותר ב-2017 - לאחר שנפרד במהלך 2016 מהשליטה בחברת האנרגיה פז, כחלק מהדרישה להפרדה בין החזקות ריאליות ופיננסיות. השנה מכר בינו את יתרת החזקותיו בפז, כ-7%, שנותרו בידו, תמורת קרוב ל-430 מיליון שקל.

נוסף על כך נרשמו כמה מכירות בולטות של מניות חברות הביטוח, גם על רקע העליות החדות המאפיינות אותן כבר זמן לא קצר, והצורך של בעלי השליטה להיפרד מההחזקות. ב-2017 היו אלה השותפים יעקב שחר וישראל קז (באמצעות קבוצת מאיר) שמכרו כ-7% ממניות הפניקס, תמורת כ-275 מיליון שקל, ולצדם בעלת השליטה בהפניקס, קבוצת דלק, שמכרה כ-5% ממניות חברת הביטוח תמורת כ-210 מיליון שקל. עוד בביטוח, קבוצת אי.די.בי פתוח מכרה 10% ממניות כלל ביטוח, תמורת כ-320 מיליון שקל.

לפי נתוני הבורסה, מוכרים בולטים נוספים השנה היו קרנות שונות, ובהן חברת ההשקעות הפרטית די.בי.אס.איי של יוסי בן שלום ומשפחת דותן, שמכרה ממניות חברת כוח האדם דנאל תמורת כ-165 מיליון שקל, הקרן הזרה באטרי, שמכרה ממניות איי.די.איי ביטוח תמורת כ-105 מיליון שקל, וקרן פימי של ישי דוידי, שמכרה ממניות חברת מוצרי הבנייה אינרום תמורת יותר מ-400 מיליון שקל.

עוד בין בעלי העניין בלט השנה שמו של המשקיע חיים דנון, שמכר ממניות חברת הרכב קרסו מוטורס תמורת כ-320 מיליון שקל. בין המנהלים השכירים שמימשו השנה ממניותיהם בולט שמו של אבי לוי, מנכ"ל מליסרון, שמכר מניות תמורת כ-60 מיליון שקל, ותמר בר זאב, בת זוגו של מנכ"ל ביג איתן בר זאב, עם מכירת מניות בהיקף של כ-65 מיליון שקל.

 מכירות בולטות של מניות