דעה: כוונות צולבות - עמלת האשראי הצולבת היא הסדר כובל

עמלה צולבת היא העמלה שמשלמים בתי עסק (באמצעות הסולקים) למנפיקים של כרטיסי חיוב. לפי המתודולוגיה הנוהגת בישראל, העמלה הצולבת נועדה לכסות מספר עלויות ספציפיות שנקבעו בהחלטת בית הדין להגבלים עסקיים מאוגוסט 2006, שמנפיקים כביכול נושאים בהן עבור בתי עסק. עלות הבטחת הפירעון של עסקאות בכרטיסי חיוב, היא העלות העיקרית המרכיבה את העמלה הצולבת. המנפיקים של כרטיסי בחיוב מחויבים כלפי בתי עסק לפרוע את תמורת העסקאות הנערכות בכרטיסים שהנפיקו, גם אם לא הצליחו לגבות את הכסף ממחזיקי הכרטיסים שביצעו אותן. העלות של המנפיקים בהבטחת תשלום זו היא עלות הבטחת הפירעון.

בישראל, שיעורה של העמלה הצולבת על כרטיסי אשראי וחיוב נדחה הוא 0.7% והעמלה הצולבת המוטלת על עסקאות בכרטיסי חיוב מיידי היא 0.3%. שיעור הגבייה הכולל של ישראכרט, כ.א.ל ולאומי קארד מהעמלה הצולבת בלבד מתקרב לשני מיליארד שקל בשנה (מתוך מחזור של כ-300 מיליארד שקל בשנה). העמלה הצולבת היא הסדר כובל, כי בניגוד למחיר רגיל שאותו לעולם יש לקונה אינטרס להפחית, במקרה שלפנינו, ה"קונה" של העמלה הצולבת הוא גם ה"מוכר" שלה. העמלה הצולבת היא תשלום שמשלמים מנפיקים של כרטיסי חיוב (בכובעם כסולקים), לעצמם. לצד המשלם יש איפוא אינטרס לשלם כמה שיותר ולא כמה שפחות.

בפועל, ההכנסות שחברות הכרטיסים גובות כעמלה צולבת, מפצות אותן בכפל (פעמיים) על אותן עלויות. חברות הכרטיסים גובות הכנסות ישירות ממחזיקים בצורה של דמי מחזיק וריבית. הכנסות אלה מכסות את עיקר העלויות של המנפיקים, גם בגין הבטחת הפירעון. בנוסף, המנפיקים מקבלים את עלות הבטחת הפירעון פעם נוספת מבתי עסק, באמצעות העמלה הצולבת. הפועל היוצא הוא שהעמלה הצולבת משמשת לחברות הכרטיסים כמקור רווח משמעותי. הכוונה שעמדה ביסוד העמלה הצולבת מלכתחילה הייתה לכסות על עלויות שמנפיקים לא מצליחים לגבות, ולא לשמש לצורך גבייה כפולה של הכנסות, ו"לאלץ" בכך את חברות הכרטיסים לרווח.

עד היום ההתמודדות של רשויות תחרות, טריבונלים שיפוטיים ואנשי אקדמיה עם סוגיית העמלה הצולבת, התבטאה בהצבת חסם עליו לגובה העמלה. אנחנו מציעים לקבוע שיעור רווחיות מרבי (בניגוד לעמלה מירבית), שאליו יוגבלו מנפיקים הגובים עמלה צולבת. לפי הצעה זו, יש להגביל את רווחיותם של מנפיקים הגובים עמלה צולבת לתשואה על השקעה חסרת סיכון. הטעם לכך הינו שעמלה צולבת אשר בהגדרה מכסה את עיקר עלויות המנפיקים היא קרטל המבטיח למנפיקים מניעת הפסד. על כן יש להגביל את הרווחיות של צדדים לקרטל שכזה - אם בכלל ניתן לו היתר - לתשואה על השקעה חסרת סיכון. להצעה זו יש היבט נוסף. מנפיקים יוכלו לוותר על עמלה צולבת לחלוטין, ואז רווחיותם לא תוגבל.

חברות הכרטיסים צפויות לטעון, כי לו תמומש הצעתנו, הן ייאלצו להעלות את דמי המחזיק, והדבר יגרום לאפקט כדור שלג שיפגע ברשתות כרטיסי החיוב. זו היא טענת שגויה, שהופרכה אמפירית ותיאורטית. ראשית, בהגדרה אנו מציעים כי העמלה הצולבת תכסה את כל העלויות שאינן מכוסות כיום על פי מתודולוגיית העמלה הצולבת, ולכן אין שום צורך בהעלאת דמי המחזיק (שבהגדרה יכוסו במלואם).

שנית, במקומות רבים בעולם הופחתה העמלה הצולבת, אך רשתות הכרטיסים המשיכו לשגשג. שלישית, עבור רבים מהמחזיקים, דמי המחזיק הם שליליים, בשל הטבות המורעפות עליהם על ידי מנפיקים. מחזיקים למעשה מקבלים כסף כדי לשלם בכרטיסי אשראי. עניין זה גורם להחצנת שימוש הנובעת מבורות רחבה של הציבור בנוגע לעלות היקרה של כרטיסי האשראי בהם הוא משתמש. הפחתת העמלה הצולבת תתרום להפנמה יעילה של עלות אמצעי התשלום בקרב הציבור.

כך, למשל, האטרקטיביות של כרטיסי חיוב מיידי ביחס לכרטיסי אשראי, שכיום אינה מובנת דיה לציבור, עשויה להתחדד בעקבות הפחתת העמלה הצולבת. אם כך יקרה לא תהא זו פגיעה בשוק של אמצעי התשלום בכלל וברשת הכרטיסים בפרט, אלא יתרון נוסף בשווקים אלה. רביעית, בטרם יועלו דמי המחזיק ייאלצו המנפיקים לוותר על רווחי העתק שלהם ועל ההטבות שבהן מנפיקים מסנוורים את המחזיקים, כדי לתמרץ אותם לעשות שימוש יתר בכרטיסי אשראי. למעשה, קיים מרווח רווחיות גדול לחתוך בו (רווח והטבות) לפני שנדרשים להעלאת דמי מחזיק).

לסיום, ניתן אף לציין כי הפחתת העמלה הצולבת תביא להקטנת העמלה המושתת על בתי עסק. הפחתה זו צפויה להביא להרחבת וגידול רשת הכרטיסים ולא לפגיעה בה. כל אלה ועוד צפויים לשפר את הרווחה החברתית. כעת יש להמתין להכרעתו של בנק ישראל הבוחן בימים אלו את הסוגיה, לקראת פקיעתו של האישור לעמלה הצולבת שניתן לחברות כרטיסי החיוב על ידי בית הדין להגבלים עסקיים.

■ הכותב הוא מומחה להגבלים עסקיים