בימים אלה נפתח מירוץ בין חמש קבוצות שהתמודדו במכרז החשב הכללי באוצר, על ניהול ארבע קרנות הייטק חדשות. הראשונות מביניהן שיצליחו להירשם למסחר בבורסה ולגייס לפחות 400 מיליון שקל יזכו בסיוע מהמדינה: אם ייקלעו להפסדים הן יזכו לכרית ביטחון של עד 50 מיליון שקל כל אחת, ושלוש שנים לאחר תחילת פעילותן יוכלו לקבל הלוואות בערבות מדינה בהיקף כולל של 200 מיליון שקל. בשבוע שעבר אישרה ועדה ממשלתית בין-משרדית את עמידת הקרנות בתנאי הסף.
ארבע מהקרנות פירסמו טיוטות תשקיף: אלומות טכנולוגיה עילית; קסם אקסלנס טכנולוגיה עילית; IBI טכנולוגיה עילית; ואיילון טכנולוגיה עילית, ואילו קרן תמיר פישמן אקליפטוס כבר פרסמה את התשקיף שלה. על פי התשקיפים, הקרנות יגבו דמי ניהול של 2%, כלומר 8 מיליון שקל בשנה, להוציא איילון שדיווחה על 0.75%. החל מהרישום לבורסה יש לקרנות שלושה חודשים לגיוס הכסף, עם אופציה לשלושה חודשים נוספים. הקרנות מוקמות לשמונה שנים, עם אופציה להארכה בשלוש שנים נוספות.
תנאי נוסף שקבע המכרז הוא שכל קרן מחויבת להעסיק או להתקשר עם לפחות שני יועצים בעלי ניסיון משמעותי בהשקעות טכנולוגיה, או בעלי ניסיון בניהול פרויקט מו"פ בהיקף של 50 מיליון שקל לפחות. תנאי זה הביא לצירוף לא מעט שמות מוכרים לקרנות. קרן אקליפטוס כוללת את דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל, אמיר גל אור מקרן אינפינטי, ועדי גן מקרן אוורגרין; איילון גייסה את הלמן אלדובי טכנולוגיות ותעקוב אחר השקעותיו של אורי לוין, ממייסדי וייז; IBI גייסה בין השאר את ד"ר דן אקס, חוקר קרנות הון סיכון, את ערן וגנר, לשעבר סגן נשיא אמדוקס ושותף בג'מיני, ואת אורן וינהבר, מנכ"ל ושותף בקרן TheTime ; וקסם אקסלנס צירפה את כנען פרטנרס ואת קרן ניהול הנכסים ion.
אלומות טכנולוגיה עילית, שינהלו מנכ"ל החברה קובי נימקובסקי ומנהל קרנות הנאמנות של אלומות ברק גרשוני, גייסה גם היא כמה יועצים מרשימים: לצד סקופ כוללת הרשימה את יורם יעקבי, המסיים בקרוב קדנציה בת שש שנים כמנהל מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל; ניר ארז, מייסד ומנכ"ל Moovit ; רני כהן, יזם ומנכ"ל משותף של קרן ההון סיכון מופת; ורוני ניימן, יזם סדרתי ומשקיע בעל אחזקות ב-12 סטארט-אפים. בשיחה עם "גלובס" הסבירו גרשוני, סקופ וניימן מדוע הקמת הקרנות היא צעד חשוב בעיניהם, וניסו להתמודד עם הביקורת המושמעת נגדו.
סקופ: "מבחינת רוב המוסדיים בישראל הייטק הוא בפרופיל מסוכן מדי. כרגע זה לא מתאים לאופי שלהם, גם אם בארצות הברית המוסדיים משקיעים".
אולי המוסדיים בארץ יודעים מה הם עושים, הרי אם ההשקעות כל כך אטרקטיביות, למה צריך כרית ביטחון?
סקופ: "זה כמו עם קרנות ההון סיכון. היו בישראל קרנות הון סיכון לפני תוכנית יוזמה (שבמסגרתה השקיעה המדינה בתחום ב-1993)? לא. באמריקה הרי היו קרנות, אז למה לא בישראל? כי אף אחד לא האמין שזה עובד. מישהו היה צריך להראות דוגמה, הנה זה מצליח, בואו תראו ותמשיכו עם זה הלאה. יכול להיות שבהמשך קרנות הנאמנות עצמן יחליטו ששווה להן להשקיע בהייטק".
גרשוני: "אנחנו בהחלט יכולים להחליט להרים את הכפפה באיזה שלב. התשתית המשפטית כבר קיימת, לא צריך בשביל זה את הממשלה או הערבות. אבל אם מישהו לא יניע את המהלך הבראשיתי הזה, זה לא יתגלגל".
ניימן: "גם המדען הראשי, לצורך הדוגמה, זה מוסד שלא היה מקובל בעולם והיום מחקים אותו בכל מיני מקומות. יש בישראל סדר גודל של 6,000 סטארט-אפים, ורובם הגדול לא מצליחים לגייס אפילו סיד, למרות שחלקם שווים את זה. מעבר לזה, למעלה מ-90% מהכסף בהייטק הוא לא ישראלי, והמסים הגדולים על האקזיטים מגיעים לאמריקאים. יש כאן ניסיון לבוא למוסדיים הישראלים ולומר: 'חבר'ה, מה שטוב לקרן הפנסיה של המורים בארה"ב, שעושה הרבה מאוד כסף מהסטארט-אפ ניישן שלנו, טוב גם לכם. בואו קחו סוכריה ותתחילו לשחק במשחק".
ובשביל זה צריך גם ערבויות מדינה? הקרנות לא יצליחו להסתדר לבד?
גרשוני: "ערבויות המדינה הן סיפור גדול בעיני. שלוש שנים אחרי תחילת הפעילות נדע כבר לומר איפה כדאי לשים השקעות המשך, ולבקש הלוואות בשבילן במידת הצורך. אנחנו צריכים להישאר שם, להמשיך, זה דבר הגיוני".
בסכומים האלה זאת עדיין לא נשמעת כמו מהפכה.
גרשוני: "יש מהפכה אחת בסיפור מבחינתי, והיא שאתה ואני, יכולים סופסוף להשקיע בדבר הזה. זה הקצה של הפירמידה שלא נגיש לך היום בכלל. אפשר לשאול אם זה נעשה בצורה טובה או רעה, אבל איזה יופי שאפשר לדבר על המוצר הזה. הוא לא היה קיים ועכשיו כן. אפשר להשקיע ב-500 שקלים, ב-5,000, כל אחד והיכולת שלו. שמו כאן מוצר וצירפו אליו צוותי מומחים שלא היה אפשר לקבל במבנה אחר".
סקופ: "בוא נסתכל על מה שקורה בניו יורק ובעמק הסיליקון. שם מוסדיים משקיעים לפחות שליש מהכסף של קרנות ההון סיכון. בישראל זה אולי אחוז אחד כרגע".
על המודל של אלומות אומר סקופ: "כשאמרו לי שלוקחים חמישה יועצים, אמרתי שאני אישית מרגיש הרבה יותר בנוח בקבוצה כזאת, שכל אחד בא עם רקע אחר ועם ניסיון אחר. כשיש חבורה של אנשים אפשר לבדוק דברים שלבד, על סמך מצגת, אתה לא יכול לבדוק. ברור שאם מישהו עשה כבר חמישה אקזיטים זה מדבר בעד עצמו, אבל אחד, גאון, עם רעיון מאוד טוב, שכל ההיסטוריה שלו נהדרת - אני נכוויתי מכאלה. לכן אני יודע שתמיד צריך לבדוק, צריך לדבר עם לקוחות".
ניימן: "למרות שתנאי המכרז מחייבים שני יועצים בכל קרן החלטנו לבנות צוות רחב יותר, משתי סיבות מרכזיות. קודם כל, רצינו לעשות פילטר הרבה יותר דק של חברות: כאשר חמישה יועצים מגיעים לקונצנזוס שסטארט-אפ מסוים מעניין, זאת אמירה הרבה יותר משמעותית. סיבה שניה היא שאנחנו מתכוונים להשקיע ב-20-25 חברות. אני לא רוצה לשבת בעשרה דירקטוריונים, ללוות עשר חברות בצורה רצינית זה לא טרוויאלי. אז ברגע שאנחנו חמישה, וכל אחד לוקח 4-5 חברות, גם הליווי יותר רציני".
מהם התחומים העיקריים שתפעלו בהם?
ניימן: "אנחנו נמצאים בביג-דאטה, בינה מלאכותית, למידת מכונה, יותר בעולמות התוכנה מאשר בחומרה. מה שאנחנו בוחנים היום לא יהיה בהכרח מה שנבחן בעוד שלוש שנים, כי העסק מאוד דינמי. קשה לומר על מה נסתכל בעוד כמה שנים".
"בנוסף, נוטים קצת להתעלם מהחלק הסחיר של הקרן ולחשוב שמדובר בקרן הון סיכון רגילה, אבל לקרן רגילה אסור להשקיע במניות סחירות, זה לא במנדט. אצלנו הצוות פעיל מאוד בניהול הסחיר. אם אנחנו מזהים לדוגמה שביג דאטה הוא תחום מדהים, בוחנים כל מיני חברות ומסיקים שבעוד שנתיים התחום יתפוצץ עוד הרבה יותר, כי האינטרנט של הדברים לבדו מגדיל את כמות המידע בצורה אקספוננציאלית, אנחנו יכולים לבנות תעודת סל שנקראת ביג דאטה. אם תחפש כזאת כיום בנאסד"ק לא תמצא, אבל אני מניח שבעוד שנתיים תהיה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
