משרד התקשורת מסתבך: יישובים רבים מתנגדים לפריסת הוט

תוצאות פושרות מסתמנות בבדיקות שעורך משרד התקשורת לקראת קבלת החלטות בעניין הפריסה האוניברסלית של הוט. האינדיקציות שמקבל המשרד במסגרת בדיקה שערך ביישובים שאינם מחוברים לתשתיותיה, על מנת לבדוק את מידת הרצון של התושבים לקבל ממנה שירותים, מראות שכמעט ואין ביקוש לשירותי החברה. הוט לא פרוסה ביישובים ערביים, חרדיים, ביישובים קהילתיים לסוגיהם, וכן גם בשכונות חרדיות מסוימות בירושלים.
האינדיקציות הראשוניות של הבדיקה יוצרות דילמה קשה במשרד, שכן הנתונים מראים שביישובים לא מעטים כלל לא טרחו להשיב לפניית המשרד, ובחלק מהיישובים ראשי היישוב אף הביעו התנגדות לפריסה של תשתית הוט.

התוצאות הללו כאמור יוצרות בעיה למשרד משום שמצד אחד הוא נדרש להתמודד עם סוגיה שנויה במחלוקת, שכן על הוט חלה חובה משפטית להשלים את פריסת תשתיותיה (לחברה יש רישיון כללי) ביישובים שבהם לא פרסה, תוך שהיא מסרבת לעשות כן. מאידך גיסא, אין ביקוש לשירותיה, וגם במקומות שבהם היא מציעה את שירות הטלוויזיה שלה על גבי האינטרנט, לא נרשם ביקוש יוצא דופן.

המשרד יתקשה להורות להוט להשלים פריסה

הסיטואציה שנוצרה הופכת אם כך למסובכת כי המשרד יתקשה במצב כזה להורות להוט להשלים פריסה היכן שמשתמשים לא רוצים את שירותיה, והיכן שברור שראשי יישובים כבר הבהירו שלא יאפשרו זאת. יחד עם זאת צריך לזכור שלמשרד התקשורת תיווצר בעיה קשה מול בזק שכן הוא לא יכול לחייב את בזק לפרוס סיבים אופטיים בכל יישוב ויישוב ברחבי הארץ, ולאפשר להוט לאחר מכן ליהנות מכך ולספק שירותים מתחרים על גבי תשתיות בזק עצמה.

הסיטואציה שונה מאשר היום שבה בזק כבר פרסה תשתיות נחושת היסטוריות והמשרד מאפשר למתחרים להשתמש בהן תמורת תשלום. בעולם של סיבים אופטיים נראה בעייתי לחייב את בזק לפרוס סיבים שמהם תיהנה גם הוט, שמחויבת על פי רישיונה לפרוס תשתיות באופן אוניברסלי בדיוק כמו בזק.
נזכיר שמשרד התקשורת בתקופתו של המנכ"ל הקודם שלמה פילבר יצר עסקה עם הוט, שלפיה החברה תספק שירותי טלוויזיה ואינטרנט על גבי תשתיות בזק במקומות שבהם היא לא פרוסה, ובתמורה היא תחויב בהשקעות בפריסת סיבים אופטיים. אלא שמהר מאוד התברר שהוט לא עומדת בדיל והיא לא פורסת תשתיות אופטיות ולא נראה שהיא בכלל בכיוון.
לאחר שפילבר עזב נאלץ מנכ"ל המשרד בפועל מימון שמילה להתמודד עם תפוח האדמה הלוהט שהושאר לו. בידיו הייתה נתונה הברירה לשבור את הכלים עם הוט ולחייב אותה בפריסה לפי התוכנית שהותוותה לה בתקופתו של גלעד ארדן כשר תקשורת ולהשלים הפריסה בהדרגה (תוכנית שהוט לא עמדה בה), או להרוויח זמן כדי לטפל בסוגיה, ואת זה הוא עשה על-ידי כך שהעניק לה הזמנות נוספת בדמות ארכה של חצי שנה כדי להראות שהיא בכלל בכיוון של עמידה בדרישות.
במלים פשוטות משרד התקשורת "יצא פראייר" על חשבון אזרחי ישראל ויותר מכך פגע קשות באמינותו כמייצג האינטרס הציבורי. עכשיו עם היוודע תוצאות הבדיקה, כאמור, העסק מסתבך כי הוכח שהוט צודקת שכן מבחינתה היא מוכנה להשקיע ולפרוס היכן שיש ביקוש לשירותיה, אך היכן שאין ביקוש אי אפשר לדרוש ממנה לבצע השקעות של מאות מיליוני שקלים.
לסיכום, הסוגיה הזו רחוקה מפתרון, וקשה לראות איך יוציאו את האבן הזאת מהבאר. ייתכן והפתרון טמון בכלל במקום אחר שיחייב את הוט להשתתף בהשקעה של בזק בפריסת סיבים אופטיים באותם יישובים שהוט לא מגיעה אליהם.