כשהשר כחלון שב ואמר במשך שנתיים וחצי שמחירי הדירות מוכרחים לרדת, בגלל הצפת השוק בדירות מסובסדות, דחיקת המשקיעים וארגז הכלים הנדל"ני שהגיע איתו למשרד האוצר, שבנו וכתבנו שכדאי מאוד לקחת את המשאלה הזו בעירבון מוגבל.
אבל כשמהצד השני גוברת הזחיחות בקרב היזמים, הקבלנים, השמאים ויתר הגורמים שבאמת ניתן לכנותם "אינטרסנטיים" (כאלה שמתפרנסים מהציפייה שמחר יהיה יקר יותר, כדי שיהיה כדאי לנו לקנות היום), המשדרים ביטחון מוחלט בכך שהמחירים ימשיכו בהכרח לעלות, מוכרחים להרגיע ולאזן גם את הקולות הללו. ודאי אחרי החגיגות המוגזמות שלהם בשבוע שעבר, לאחר שהתברר שהתחלות הבנייה של דירות חדשות המשיכו לדשדש והציגו ירידה שנתית של 6% (פחות מ-36 אלף יח"ד בשלושת הרבעונים הראשונים של 2017, לעומת 54 אלף בכל שנת 2016). אם אין דירות - פצחו במקהלה כל "אנשי הענף" - ברור שהמחירים יקפצו בקרוב.
ספוילר: אין לנו, או לכחלון, ודאות לגבי מה שיקרה למחירי הדירות. נכון שאנחנו מתריעים כל הזמן מפני חסמים, ביורוקרטיה אינסופית ושלל פתרונות דיור קצרי טווח שאינם אפויים עד הסוף, אבל בסופו של דבר מדובר במערכת מורכבת במיוחד המכילה אינספור משתנים, המשפיעים על המחיר וגם זה על זה. הממשלה היא כמובן מרכיב קריטי במארג (אחריות על שיווק קרקעות, מיסוי, תכנון, עובדים ועוד), אבל אי אפשר לנתק אותה מהשלטון המקומי, ממצב הכלכלה באופן כללי (ריבית, אבטלה ועוד), ומכוח הקניה של האזרחים.
גם אם נניח שמספר התחלות הבנייה יתאפס מחר בבוקר, ואפילו נניח שהיצע הדירות החדשות יגמר כולו וכל הקבלנים יניחו את הקסדה וילכו לחפש פרנסה בתעשיות אחרות (כאילו שאר התעשיות קורצות יותר), עדיין מחירן של דירות שיישארו בשוק יצטרך להתאים את עצמו ליכולת האזרחים לשלם עבורן.
ומה יעשו למעלה מ-50 אלף הזוגות שמתחתנים בכל שנה וצריכים קורת גג? זה בכלל לא חשוב. אם הם לא יוכלו לעמוד בתשלום המבוקש לדירה בשוק - כי אין להם משכורת שיכולה לתמוך באותו מחיר, או כי אין להם הורים שיכולים לתמוך בהם, או כי אין בנקים שיכולים ורוצים להעניק להם מימון נדיב, הם פשוט לא יקנו דירה - אפילו אם יאלצו לישון במטבח של ההורים. בהעדר יכולת קנייה (וברור שאנחנו קרובים לשם), הביקושים יכולים להישאר כבושים במשך שנים.
אגב המורכבות של השוק הדיור והשפעות לטווח ארוך, כדאי לחכות לדרמה שיכולה להתחולל בתחילת 2018. רק בעוד שבוע אפשר יהיה להתחיל לבחון השפעת מהלך שיזם שר האוצר יובל שטייניץ, שכיהן כשר האוצר לפני משה כחלון ולפני יאיר לפיד. ואגב, בגלל שהקרדיט לשטייניץ, אנחנו לא שומעים על כך מילה מהאוצר בשבועות ובחודשים האחרונים. בשנת 2013 בוטל הפטור ממס שבח למי שמוכר דירה שאינה דירתו היחידה, אולם חישוב המס יימדד רק החל משנת 2014 (חישוב כל השבח, אבל תשלום יחסי לתקופת האחזקה משנת 2014).
כדי שמחזיקי מלאי גדול של דירות - 7,000 ישראלים למשל מחזיקים 5 דירות או יותר - לא יפטרו מהן בבת אחת בפטור כמעט מלא ממס, נקבעו הוראות מעבר ל-4 שנים שאיפשרו למכור שתי דירות בלבד באותו מסלול מוטב, עד ינואר 2018. במילים אחרות: מי שהסכם קומבינציה מול קבלן או ירושה שמנה סידרו לו אינספור דירות, יוכל בעוד שבועיים סוף סוף להיפטר מהן כמעט בבת אחת. וככל שהוא יקדים, כך החישוב הלינארי של המס יהיה יותר מצומצם.
עד כמה זה באמת דרמטי וכמה דירות למכירה ישתחררו לפתע אל השוק? אתם כבר מבינים שזה תלוי כמובן את מי שואלים. כמו תמיד, כולם יהיו חכמים גדולים רק בדיעבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.