נלחמים בעישון: אושר החוק לאיסור פרסום מוצרי טבק וסיגריות

3 חודשים אחרי שצה"ל הכריז על הפסקת מכירת סיגריות בבסיסיו ואיסור על עישון במקומות ציבוריים, אישרה היום (א') וועדת השרים לחקיקה חוק ל"הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק".

החוק מפרט שורה של הגבלות הנוגעות לפרסום ושיווק מוצרי עישון, לרבות קנסות כבדים למפרים, כשהוא אוסר על פרסום באינטרנט, פרסום סמוי, פרסום ישיר ועקיף.

החוק גם מגביל את הפרסום בחנויות וקובע כי יש להציב את מוצרי העישון במקום שאינו בולט (לפי הגדרה של משרד הבריאות) - איסור זה תקף גם במתחם הדיוטי פרי, שם הזכיינית ג'יימס ריצ'רדסון תצטרך לתחום את שטח מכירת הסיגריות בנפרד ולעקוב במסגרתו אחר סעיפי החוק, שגם יחייבו הצמדת שלטי האזהרה לחפיסות הסיגריות שרוכשים היוצאים לחו"ל.

החוק הוגש על-ידי חה"כ איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה, יחד עם שורה של חברי כנסת, והוא אוחד עם הצעת החוק של ח"כ יהודה גליק, שביקשה להגביל את גיל העישון ל-21.

הצעת החוק היום מהווה מבחינת גליק פשרה מסוימת, אולם בנוסח הנוכחי היא אמורה לשרת את מטרתו ולהפחית את שיעור העישון בעיקר בקרב ילדים ונוער, שיהיו חשופים פחות לפרסום ולקונוטציה חיובית המשודרת להם בעקיפין ובמישרין אודות עישון.

לפי ד"ר חגי לוין, מזכיר איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית, איסור הפרסום ומתן החסויות עשוי להפחית את השימוש בטבק ב-7%, כשבמדינות מסוימות שבהן יושמו האיסורים הללו חלה ירידה של 16%.

מבחינת ד"ר לוין, הפחתה בשיעור של 7% יכולה להציל חיים של יותר מ-500 איש בשנה, לאור העובדה שלפי ההערכות בישראל העישון אחראי למותם של 8,000 איש בשנה, 10% מתוכם עקב עישון כפוי. העלות הכוללת מעישון למשק מסתכמת ב-12.85 מיליארד שקל בשנה.

החוק הנוכחי הוא יישום של החלטת הממשלה משנת 2011, שלא הבשילה לכדי מימוש בהמשך. בנייר עמדה, עליו חתומות בין היתר ההסתדרות הרפואית והאגודה למלחמה בסרטן, נטען כי ההצעה "סוכלה בלחץ חברות הטבק ולוביסטים מטעמן. כתוצאה מכך הציבור בישראל נותר חשוף עד היום למהלכי שיווק ופרסום אגרסיביים ומתוחכמים... הגיע הזמן לתקן עיוות זה, ויפה שעה אחת קודם". עוד נטען במסמך כי החקיקה בישראל נמצאת בפיגור ביחס למדינות אחרות.

יכול להיות שגם המדינה מבחינתה לא מיהרה להוביל להפחתת צריכת הסיגריות לאור הכנסות של כ-6 מיליארד שקל בשנה ממיסוי: יותר מ-80% ממחיר חפיסת הסיגריות שרוכש הצרכן הישראלי מועברים לקופת המדינה באמצעות מס קנייה (65.5%) ומע"מ (17%). באשר לטבק בתפזורת, שיעור המס ממחיר חפיסה עומד על 57.3% - מעבר הציבור לטבק מגולגל הוביל לאובדן הכנסות של 1.5 מיליארד שקל בין השנים 2012 ל-2016, כך שהפחתת שיעורי המעשנים תוביל לאובדן הכנסה ממיסוי ממכירת מוצרי עישון אולם לחיסכון בהוצאות הבריאות מצד שני.

האם אי-יישום החוק בשנים האחרונות הוא שלא מנע מעלייה בהיקף צריכת הסיגריות? מנתוני מחקר שערך הכלכלן ויקטור פתאל עבור מכון המחקר של הכנסת לבקשתו של ח"כ גליק, שיעור המעשנים בישראל מגיל 18 ואילך עמד ב-2016 על 22.5%, לעומת 19.7% ב-2015. יתרה מכך, גם ייקור מחירי הסיגריות לא הרתיע. המחקר קובע כי צריכת קופסאות הסיגריות עלתה ל-310 מיליון חפיסות ב-2016 מ-283 מיליון חפיסות בשנת 2015.

ב-2005 נכנסה ישראל יחד עם 168 מדינות לאמנת ה-FCTC. בין היתר קובעת האמנה איסור מקיף על פרסומת, קידום מכירות ומתן חסות לטובת צמצום את הצריכה של מוצרי טבק - וזאת במסגרת חוקתית בכל מדינה. מדינות רבות כבר מיישמות מחויבות זו, ביניהן, בריטניה, צרפת, צ'כיה, דנמרק, אוסטרליה, בלגיה, פינלנד, אירלנד, איטליה, הולנד, ניו-זילנד, נורווגיה, פולין, פורטוגל, סלובניה, ספרד ושוודיה. במדינות אלה יש איסור על פרסומת בעיתונות, בשלטי חוץ, במתן חסויות ובחלק מהן אף איסורים נוספים.

כאמור, ב-2011 נקבעה החלטת ממשלה כי יהיה על משרד הבריאות לצאת במהלכים למניעת נזקי עישון - ועד כה כאמור לא ננקטו מהלכים קונקרטיים.

עיקרי החוק:

■ איסור פרסום למוצרי טבק לרבות סיגריה אלקטרונית באינטרנט, בפרסום ישיר או עקיף (תוכן שיווקי), באמצעות מתן חסות, בפרסומת "בלתי מודעת" או בפרסומת "סמויה", באמצעות שילוט פרסומי.
פרסום המותר לפי חוק: לאדם מגיל 18 ואילך שאישר לקבל פרסום למוצרי עישון (מייל, סמס וכדומה), פרסום בעיתונות המודפסת, פרסום בחנות למוצרי עישון (אך ורק בשטח החנות), יצירת אמנות או דיווח חדשותי. 

■ בפרסום בעיתונות המודפסת מחצית משטח מודעת הפרסום יכלול הסברים בדבר נזקי העישון בשפות שונות. מוגבל לפרסום אחד בכל מהדורה מודפסת.  

■ מוצרי עישון לא יוצגו בחנויות באופן בולט לרבות מודעת פירוט למוצרים ולמחירים בגודל של 21X30 ס"מ.

■ איסור שימוש בתמונת/איור פירות, בעלי חיים או בני אדם על גבי אריזות של מוצרי עישון (כך למשל בפרסום לטבק עבור נרגילה). 

■ מלל האזהרה על גבי פרסומת מותרת יהיה לפחות ב-30% משטחה. 

■ חל איסור לייצר או לשווק מוצר או פעילות מסחרית שאינם מוצר עישון ששמם, כינויים או הלוגו שלהם דומה לשם מסחרי של מוצר עישון (למשל אופנת מרלבורו). 

■ איסור על שיווק ממתקים, חטיפים או צעצועים בצורה של מוצר עישון (שוקולד בצורת סיגריות) או להוסיף את המילה סיגר או סיגריה לשמם. 

■ המפרים צפויים לקנסות בהתאם לחוק העונשין. הקנסות בהתאם לסוג ההפרה: עד 75,300 שקל למי שמוכר סיגריות לקטין או מוכר בניגוד לחוק וקנס של עד 226 אלף שקל למפרים בנושא הפרסום של מוצרי עישון. תאגידים חשופים לכפל קנס.