בעוד מספר ימים תיאסף שנת 2017 אל אבותיה, ו-2018, תיבדל לחיים ארוכים, תתפוס את מקומה, ותנסה, בין השאר, לשחזר שנת השקעות יוצאת מן הכלל שיצרה לנו השנה שחלפה. אז מה היה לנו פה? את השוק המקומי שלנו מפתה לסכם במילה אחת - טבע. משקלה במדדים הראשיים - גם אחרי רפורמת המשקלות שהשיקה השנה הבורסה - עדיין מייצר מספיק ווליום, ואם נוסיף את אופקו, אל על וקבוצות דלק ובזק, נוכל לסכם פחות או יותר את הכשלים המרכזיים של 2017.
המניות שהביאו אותנו לתשואות הנהדרות של השנה הן כמעט כל השאר. 85 מהחברות במדד ת"א 125 (70% מהמדד) הצטרפו למגמה העולמית, והן מחזיקות בתשואה יוצאת מהרגיל חיובית ודו-ספרתית ב-2017.
אם הזכרנו את המגמה העולמית, אזי האירועים המרכזיים שהשפיעו השנה התמקדו סביב הצמיחה העולמית המתחזקת, צמצום מוניטרי בכלכלות הגדולות וכמובן האירוע המשמעותי ביותר, שהתחיל ב-8 בנובמבר 2016, ונמשך בינואר השנה: 323 מיליון תושבים בארה"ב, שמכולם הצליחו לבחור דווקא בדונלד טראמפ לנשיא. אבל הנשיא הנבחר התברר כפרו-עסקי, כבעל אוריינטציה חיובית לתאגיד האמריקאי, והנה כמעט שנה מכניסתו לבית הלבן, השווקים מכירים לו טובה בשיאים חדשים במדדי המניות, שהראשי (נכון לאמצע דצמבר) מתכתב כבר עם 20%.
המסגרת של פוטנציאל התשואה
המספרים האלה עשו כמובן את תיקי הני"ע. בשנה שבה מספר מצומצם של מניות הצליחו להשפיע לשלילה על המדדים בשל משקלן, וכששאר השוק מנצל את הגאות העולמית בנכסי הסיכון, קל מאוד היה להכות את המדדים ולייצר תשואות עודפות. בתיק הפולארי ביותר (20/80), מרבית התשואות היו גבוהות מ-5% נכון לסוף חודש נובמבר, וגם התיקים שזכו לתשואות באזור 4.5%-5%, עדיין היכו את מדדי השוק הראשיים בפרופורציה הממוצעת של התיקים.
מי שהשיג תשואות נמוכות מ-4.5% עם 20% מניות בהחלט יכול להרגיש סאב-פריים השנה, ותשואות נמוכות מ-4% כבר מצריכות שיחה נוקבת עם מנהל או יועץ ההשקעות.
הפתעות או אכזבות בהשקעות, כמו בכל דבר בחיים, מתקשרות באופן ישיר עם הציפיות. ולציפיות ארצה להתייחס באופן קצת שונה: הטבלה המצורפת יכולה לתת סוג של בסיס ציפיות, היכול למנוע את המעבר המפורסם בין התוכניות מהשווקים לבין התירוצים של אחרי.
בצדה הימני מציגה הטבלה את התשואות הפנימיות, שהיו גלומות במדדי השוק השונים, בהתאם להקצאה הממוצעת בתיקי 20/80 בתחילת שנת 2014. במדדי האג"ח זו לא חוכמה גדולה כמובן, ולמדדי המניות, הקשים לחיזוי, נהוג להשתמש בתשואה הגלומה במכפילי הרווח החזוי (ההופכי למכפיל הרווח החזוי).
בניכוי רעשי הדולר (החשיפה הדולרית בתיקים השקליים נמוכה ועומדת על 5%-7%), ובתוספת תחזית האינפלציה שהייתה גלומה בשווקים, התשואה השנתית הגלומה בתיק במח"מ הקרוב ל-4 עמדה על 2.5% בשנה. כמעט ארבע שנים אחרי, כשאנו כבר מחזיקים ביד תשואות בפועל, ניתן לראות שהתשואה השנתית הממוצעת של מדדי השוק אכן עמדה על 2.4%.
שנה יותר שנה פחות - כאשר אין שינויים קיצוניים במשתנים החיצוניים, כגון צמיחה, ריבית, אינפלציה ועוד - בסופו של דבר ניתן לקבל מסגרת לציפיות מהשווקים.
מקבלים החלטה להצטרף לחגיגה
ומה קדימה? השמחה של לקוחות התיקים היום עשויה, כרגיל, להטעות את לקוחות התיקים של מחר. לא חסרים לקוחות עם פאסיב השקעות, אשר רואים איך השווקים רותחים כמו בוילר, ומקבלים החלטה להצטרף לחגיגה. בהחלט לא ניתן לפסול את המשך העליות בתנאי המאקרו הקיימים, ולא חסרים גורמים שימשיכו לתמוך בנכסי הסיכון.
יחד עם זאת, צריך תחילה להכיר את המספרים שיוצרים את המסגרת לפוטנציאל התשואה. ניקח לרגע את אפיק האג"ח, שכן רוב ההשקעות עדיין מתרכזות בו בתיקים המנוהלים.
עליות השערים בשנים האחרונות למעשה היוונו את התשואה העתידית על ההשקעות. מדד האג"ח הכללי עלה 13.4% בארבע השנים האחרונות. בינתיים אותן אג"ח בתחילת הדרך התקצרו, מומשו או נפדו, ואם לדוגמה, אג"ח ממשלתית שקלית במח"מ קרוב ל-4 נסחרה בתחילת 2014 בתשואה לפדיון של 1.55%, אזי ממשלתית שקלית במח"מ 3.7 תדע "לפנק" אותנו כיום בתשואה פנימית לפדיון שווה לכל כיס, בשיעור 0.53%. וברוטו. במילים אחרות - האג"ח סחטו את השוק כמו שלא הייתי מאחל לחולצה שלי במייבש.
גם במניות, העלייה במכפילי הרווח הנמיכה את פוטנציאל התשואה הגלום בהן בטווח הבינוני, ובשקלול תיק ממוצע דומה לארבע שנים קדימה - פוטנציאל התשואה הפנימית לפדיון בתיק 20/80 ממוצע ירד ל-2.1% לשנה.
תיק מנוהל 20-80
מגדילים את מגרש המשחקים
עד כמה התשואות בסוף הדרך יתכנסו לאזור? זה תלוי בעיקר במדדי המניות, שהם הנעלם הגדול. ועדיין, למרות שהמציאות אוכלת עשר תחזיות כאלו לארוחת בוקר, המספרים האלו מהווים מסגרת כלשהי שדרכה ניתן לנסות לתאם את ציפיותינו מהשווקים.
בהחלט יכול להיות ש-2.1% היא תשואה שעשויה לגרום גירודים בראש. יחד עם זאת, בחלק מתיקי ההשקעות ניתן לנסות ולהגדיל את המספרים האלה (אפילו תוך כדי ירידה במתאם לשווקים), וזאת על-ידי הגדלת מגרש המשחקים של ניהול ההשקעות.
לתיקים הגדולים קיימת גישה המתרחבת גם בעזרתם של בתי ההשקעות, להשקעות לא סחירות כגון הלוואות פרטיות, קרנות נדל"ן, פרייבט אקוויטי, אשראי צרכני, קרנות גידור ועוד. מדובר בהגדלת היצע ההשקעות, וביציאה מתבנית הניהול הבסיסית שיודע לתת לנו השוק הסחיר.
הבשורות הטובות הן שכיום בתי ההשקעות מנסים להנגיש אלטרנטיבות השקעה גם ללקוחות הקטנים יותר, ובכך לייצר פתרונות להשקעות ארוכות-הטווח שעשויות להתאים לקהל משקיעים גדול יותר.
■ הכותב הוא מנכ"ל נוסטרו החלטות השקעה בע"מ, מלווה ועדות השקעה/כספים ודירקטוריונים בניהול ההשקעות הפיננסיות והריאליות. אין לראות בסקירה ובאמור בה תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
