אוהבים וניל? הטעם הפופולרי ביותר יוצר מהומה עולמית

ממש לפני שהשמש שוקעת מעבר לגבעות המיוערות בג'ונגל של מלגאש (מדגסקר), ז'ראר מנדונדונה עולה ברגל במדרון תלול בגן הפראי שלו, ששטחו 20 דונם. הוא מגיע כדי לבדוק את הגידול היקר ביותר שלו, כ-2,500 סחלבי (אורכידאה) וניל.

בתחילת השנה, הוא שכר שומר לצמחים שנראים כמו גפנים, ומשתלבים בעצי קפה, בננה וציפורן. יש לילות שבהם הוא מצטרף לשמירה בעמדה תחת אוהל של קנבס כחול, עם מדורה שדולקת בסמוך כדי להרתיע גנבים בכוח.

מחיר הווניל זינק פי שישה בשלוש השנים האחרונות. זה גורם לתוהו ובוהו במדגסקר, אי באוקיינוס ההודי שהוא מוקד השוק של הטעם הפופולרי ביותר בעולם, שהיקפו נאמד ב-1.75 מיליארד דולר בשנה.

 וניל

שודדי הווניל גונבים את תרמילי הסחלבים, שבמחיר של 600 דולר לק"ג יקרים כעת יותר ממשקלם במתכת הכסף, והם פחות יקרים רק מן הזעפרן בטבלת מחירי התבלינים.

החקלאים המקומיים, שצריכים להפרות ביד כל סחלב ביום היחיד שבו הוא פורח, מגיבים באיסוף מוקדם של היבול, שפוגע בכמות ובאיכות הווניל.

כמה מהם, כמו מנדונדונה בן ה-50, שגנבים פשטו על שדותיו באפריל, שכרו שומרים או שהם עצמם ישנים בלילות בשדה. בארבעה מקרים לפחות השנה איכרים ירו בגנבי וניל בחוות או בתים, לפי מקורות ממשלתיים באזור סאבה, שבו גדל הווניל באי.

"יש כאן הרבה גנבי וניל. בעבר הם היו גונבים שקית אחת, ואילו היום הם משתמשים באופניים שעליהם הם יכולים להעמיס שקים", אומר מנדונדונה, שמגדל וניל כבר 30 שנה. "זו בעיה גדולה. אם אין ביטחון, הווניל לא יתפתח".

כמה קהילות, כולל אבודיאמפאנה, שבתי העץ הנקי שלה הם בשולי הג'ונגל הירוק הסבוך לצד כביש אספלט רחב, הקימו כוח שיטור והגנה מקומי, שבו חברים הגברים החזקים ביותר. הם עוברים הכשרה על ידי שוטרים מקומיים כדי לשמור על הגישות לכפר ולהסגיר למשטרה גנבים שהם לוכדים.

המהומה בג'ונגל של מדגסקר, שבו גדלים כ-80% מהווניל בעולם, נגרמת גם על ידי חברות המזון הארוז המובילות בעולם, שמשתמשות ביותר וניל טבעי ולא מלאכותי בשוקולדים, גלידות ומוצרי מאפה. וניל טבעי קיים היום ב-Crunch bars של נסטלה, בגלידה הרכה של מקדונלד'ס ובשוקולדים Kisses של הרשי.

ב-2017, שוק יבוא הווניל לארה"ב זינק ל-402.4 מיליון דולר עד אוקטובר, מ-232.8 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2016, אחרי שהוא הוכפל ויותר משנת 2015, לפי ועדת המסחר הבינלאומי ומשרד המסחר האמריקני.

השנה, העלייה במחירי הווניל הטבעי נבעה גם מסערת ציקלון טרופי שפגעה באזור הגידול של הווניל בצפון-מזרח האי.

"יצרני המזון שכחו כמעט לגמרי שהפקת הווניל במדגסקר היא אמנות שאינה יכולה לעמוד בביקוש העולמי הגבוה", אומר ז'אן כריסטוף פייר, מנכ"ל Flor Ibis Sarl, חברה להפקה, עיבוד ויצוא של וניל מהעיירה והיימר באי.

סחלבי וניל הגיעו לראשונה למדגסקר, במרחק כ-400 ק"ח מחופי דרום מזרח אפריקה, בתחילת המאה ה-19, על ידי הצרפתים ממטעים במקסיקו. במדגסקר לא הייתה הדבורה שמאבקת ומפרה את הפרח ביבשת אמריקה. חלפו כמה עשרות שנים עד שילד-עבד מהאי השכן ראוניון הבין איך להפרות ביד את צמח הווניל, בטכניקה שאיכרים בימינו עדיין משתמשים בה.

הווניל הוא כעת ענף היצוא הגדול ביותר של מדגסקר, שנשארה אחת המדינות העניות ביותר בעולם, במקום ה-158 בדירוג 188 המדינות של מדד ההתפתחות אנושית של האו"ם.

צמחי הווניל הם הסחלבים היחידים שנושאים פירות, ונדרשות שלוש שנים עד שהם מתחילים לייצר פולים - זו אחת הסיבות לכך שההיצע מפגר תמיד אחרי הביקוש.

הסחלבים זקוקים להשגחה צמודה, לא רק בגלל הגניבות אלא גם מפני שכל פרח פורח רק ליום אחד. אם הוא אינו מופרה בחלון ההזדמנויות הצר הזה, הפרח נובל ומת. כתשעה חודשים אחרי ההפריה, האיכרים אוספים את התרמילים ומייבשים אותם בשמש, בתהליך שלוקח בדרך כלל בין עוד שלושה לשישה חודשים.

"תחשבו שאתם מגדלים סחלב בביתכם ומנסים להחזיק אותו בחיים", אומר בנג'מין ניימרק, מרצה באוניברסיטת לנקסטר בבריטניה. "ונסו לחשוב על איך לשמור על זה בחיים בתוך יער גשם".

איכרי הווניל מקבלים רק שבריר מהקפיצה במחירי התוצרת שלהם. רוב הרווחים זורמים לגופי התיווך שקונים את התרמילים ומוכרים אותם ליצואנים. האיכרים באמבודיאמפאנה מקבלים כ-200 דולר לק"ג של פולים, בערך שליש מחיר השוק.

בתקווה להגן על עצמם מן הגנבים, האיכרים קוטפים את פולים לפני שהם בשלים, מה שמפחית במידה דרסטית את הכמות והאיכות של הווניל שמופק מהם.

"אנחנו פוחדים להאיר את הווניל שלנו בשדה", אמר גספר קולה, איכר מהכפר שמגדל וניל משנת 1958, כשהוא היה בן 17.

מוקדם יותר השנה, כאשר הקטיף נכנס להילוך גבוה, קולה חלה והיה עליו לנסוע לעיר הבירה המחוזית סמבאווה לקבלת טיפול. כשהוא היה שם, גנבים גנבו פולים מיובשים וטריים מביתו. הוא מתכנן לשכור שומרים בשנה הבאה.

בדרך כלל דרושות 5-6 ליברות (כ-3 ק"ג) של פולי וניל ירוקים להפקת 1 ליברה של פולים "בריאים", אומר קרייג נילסן, סגן נשיא Nielsen-Massey Vanillas, יצרנית וניל משפחתית באילינוי. קטיף מוקדם גורם לכך שיהיה צורך ב-8-10 ליברות.

לגאות במחירים כבר היה תקדים. ב-2004, ציקלון פגע ישירות באזורי הגידול של הווניל, הרס את היבולים והקפיץ את המחירים לכ-25 דולר לק"ג פולים ליותר מ-500 דולר. כאשר המשבר חלף, המחיר ירד שוב אל מתחת ל-50 דולר.

לפי שעה, עסקים קטנים כמו מאפיות מיוחדות ויצרניות של גלידה מיוחדת חשים את ההתייקרות יותר מאשר היריבות הגדולות שלהם - הם רוכשים וניל באיכות משופרת, ופולי הווניל מהווים שיעור גבוה בהרבה מהעלויות שלהם.

קייטי ברפורד, הבעלים של מפעל-חנות Cream Bean Berry בדוראנגו, קולורדו, מעריכה שהמחיר שהיא משלמת על וניל זינק פי ארבעה בשנים האחרונות. כדי לחסוך, היא הורידה את מספר פולי הווניל שהיא מכניסה לגלידה שלה. היא לא העלתה מחירים מפני שהיא חוששת שהם כבר גבוהים למדי: גביע בגודל רגיל עולה 3.78 דולרים לפני מס.

"אנחנו באמת בני ערובה של המחירים, כי זה (הווניל) חלק גדול ממה שאנחנו עושים", היא אומרת. "לא עלה בדעתי למכור גלידה בלי וניל".

 רווחים