חגיגת השכר של המתכנתים בהייטק עומדת להיגמר, וזה יכאב

שנת 2017, בהמשך למגמה שהכתיבו קודמותיה בשנים האחרונות, הייתה טובה לעובדי ההייטק הישראלי. כך עולה מסיכום שערכה יחידת המחקר של חברת משאבי האנוש אתוסיה. על-פי הנתונים המרוויחים, השנה יותר מתמיד, לא היו רק יזמי סטארט-אפים שעשו אקזיט, או המשקיעים בחברות, אלא גם העובדים, כאשר שכרם של המהנדסים המשיך לטפס, לעיתים ללא קשר לוותק ולניסיון.

כך למשל מראים נתוני אתוסיה ששכרם הממוצע של מהנדסי חומרה מתחילים (0-2 שנות ניסיון) עלה ב-20% לעומת 2016, מ-14.6 אלף שקל ל 17.5 אלף. אחוז העלייה זהה גם בקרב מהנדסי תוכנה מתחילים, ששכרם הממוצע עלה מ-14 אלף שקל ל-16.8. גם בקרב מפתחי DevOps בראשית דרכם יש עלייה, גם אם מעט יותר מתונה, של 11%. שכרם הממוצע שעמד אשתקד על 19.7 אלף שקל, עלה השנה ל-21.9 אלף.

לדברי אייל סולומון, מנכ"ל אתוסיה, מה שמכתיב את המשך עליות השכר הוא מה שהוא מגדיר כ"מלחמת מחירים על מהנדסים". להערכתו, כניסת חברות גדולות לישראל והקמת מרכזי פיתוח מקומיים, רק ימשיכו ויעלו את הביקוש ואתו את השכר. עם זאת, סולומון מזהיר כי לעליות האלו יש סוף, ואולי אפילו אפשר להגדיר זאת כבועה.

"סקרי השכר, המיזוגים הגדולים והאקזיטים (דוגמת רכישת מובילאיי על-ידי אינטל ב-15 מיליארד דולר, ש"ד), מייצרים אוויר חם; קשה להתעלם מכך שאנו נמצאים בסיטואציה בועתית".

בשיחה עם "גלובס" מציין סולומון כי כשנגיע לרמת שכר מסוימת "הארגונים הגדולים, בניגוד לסטארט-אפים, יוכלו להחליט לסגור את הפעילות המקומית ופשוט להעביר את הפעילות לחו"ל.

"לסיסקו למשל, וזה מבוסס על מקרה אמיתי, אין סנטימנטים. אם מחירו של מהנדס בישראל יקר ב-15% יותר מאשר באירופה וארה"ב, הם יכבו מנוע פה ויעבירו את הפעילות לשם. המחירים היום עולים ברמה כזו, שאנחנו עוד מעט נוגעים בנקודה בה לא יהיה כדאי להחזיק פיתוח בישראל".

- ציינת את החברות הגדולות. מה עם הסטארט-אפים?

"הם נמצאים תחת העול הזה. ברמה מסוימת לא משתלם להם לפתח פה. יש עלויות מסוימות פלוס אקוויטי. סטארט-אפים כבר היום מניידים את הפיתוח, ויש תהליך מעבר למזרח אירופה והודו.

"המחירים שם גם עלו, אבל זה לא כמו בישראל. אבל יזם ישראלי ידבר על הסיכונים שיש לו בלא לפתח בישראל, כאשר פרויקטים יכולים ליפול בגלל בעיות תקשורת".

- בינתיים מי שמרוויחים תרתי משמע, הם העובדים חסרי הניסיון שגם רוכשים ניסיון וגם מקבלים שכר גבוה.

 השכר בהייטק ממשיך לטפס

"זה אותו הדבר. השוק מושך למעלה. ב-2001 כל מי שהיה לו דופק הלך לבדיקות תוכנה. גם היום - כשצריך מהנדסים, גם סטודנטים כמו שראינו במחקר האחרון, מייצרים תפוקה, ואז מתחילה תחרות. המחירים עולים בכל הקו".

- אז מהי נקודת פיצוץ הבועה? מתי זה יקרה?

"כאמור אנחנו נמצאים בשלב בו מחירו של מהנדס גבוה ב-15% ממחירו בארה"ב. כשזה יחצה את ה-30%, נראה את ההתפוצצות. המאבק הנוכחי עדיין גורם לעליות".

- מה יהיה כשתתפוצץ הבועה?

"זה תהליך. הוא לא יקרה בבת אחת, ובכך אני מסתמך על דברים שראינו בעבר. כשנגיע לפער של כ-30% כבר נראה צמצומים ופיטורים שיתחילו בחברות הגדולות".

- מה על החברות הקטנות והסטארט-אפים?

"כשמסתכלים על המדרון הזה, לדעתי נגיע למצב בו משקיעים יחששו להשקיע בסטארט-אפים כשהם רואים ברקע פיטורים. ושוב, אני מדבר על מה שכבר ראינו - המשקיעים לא ינתחו את מהות הפיטורים. הם יעדיפו לשבת על הגדר ולחכות עד יעבור זעם. במצב שכזה חלק מהסטארט-אפים שאין להם כסף בקופה עלולים להיסגר. זה תהליך שלדעתי יתפרש על שנה וחצי-שנתיים לפחות עד שהוא יסתיים. ראינו את זה ב-2008 ובתחילת שנות האלפיים. זה אותו הדפוס - מחיר המהנדס מטפס עד שמגיע לכך שהוא כבר לא כדאי לתאגידים".

- יש היום מה לעשות?

"בוודאי, יש סט של דברים. אחד מהם הוא להכניס אוכלוסיות נוספות לתוך התעשייה במהירות האפשרית. לקחת יותר מהנדסים מתחומים אחרים ולעשות להם הסבה - אווירונאוטיקה, מכונות. מקומות שאין בהם מחסור".

- יש לי הרגשה שזה קורה כבר היום. הרבה מהנדסים בהייטק מגיעים מתחומים כאלה.

"נכון, אבל עדיין אין מספיק תמריצים ועידוד שעוזר להסיט אותם. נניח שהממשלה אומרת שמעתה היא תממן הסבות של מהנדסים לעולם התוכנה? זה כבר יכול לענות על הביקוש. דרך נוספת היא לקלוט בני 40-50 לתפקידים כאלה, בזמן שהם בבית או עובדים במקומות לא נכונים ומתאימים. אופציה נוספת היא שילוב של יותר חרדים, ערבים, וכמובן לדחוף יותר נשים לתחום ובכלל להכשיר את הדור הבא. זה סט שמטרתו להגדיל את ההיצע. אני אפילו לא מדבר על ייבוא עובדים הודים".

בין אם מדובר בחגיגה זמנית ובבועה, העובדים, כך מתברר מהנתונים, יודעים איך למקסם את המצב. סיכום השנה של אתוסיה מצביע על נקודה מעניינת נוספת לפיה אחוז העוזבים את מקום עבודתם הגיע השנה לרמת שיא של 16%, כאשר 24% מהעוזבים עושים זאת בשל חוסר שביעות רצון מהשכר והתנאים הסוציאליים. ואתם כבר יודעים באיזה שכר ותנאים מדובר.