עוד דוח חסר שיניים

כך קרה שהבנק הענק בישראל שפך מיליונים רבים, עשרות מיליונים, מכספי הציבור כדי למרוח ולהסתיר "פגיעה מינית" של המנהל הכי בכיר שלו. שראשיו גייסו את החסות הכי "מכובדת" במדינה, מי שהיה נשיא בית הדין הארצי לעבודה בישראל, הוסיפו ושילמו על חוות-דעת, כלומר, על עוד ועוד "שמיכות פוך" מלומדות של פרופסור גדול כזה ועו"ד חיצוני אחר. שהמשטרה חקרה, הפרקליטות כבר סגרה, והפיקוח בודק כבר 20 חודשים מלאים - וכלום לא באמת קורה.

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, כתבה דוח שמשתמש במילים לוהטות כמו "לא שקוף" ו"לא ראוי", אבל מסכמת את כל הלכלוך העמוק הזה במילים ריקות ותוכניות עתידיות חסרות שיניים. בנק הפועלים נדרש מעתה "לחזק את", "לקבוע", "לפעול", "כמו כן - להשלים את". אין עונשים, אף אחד לא נדרש לשאת בדין ולא לקחת אחריות.

אפילו הרעיון ה"נועז" להדיח את הדח"צית, הפרופסורית לכלכלה ומינהל עסקים דפנה שורץ, יו"ר ועדת הביקורת בדירקטוריון בעת אירועי ההסתרה המשמשת ככזו עד היום - הוא די חסר משמעות. נכון, לא עוד יו"ר ועדה, אבל בהחלט כן דירקטורית בבנק. היא תמשיך להיות כזו בכירה. אולי לא הבינה, אולי הוטעתה, אולי זה, אולי ההוא. אבל בתכל'ס היא את עבודתה לא עשתה - אבל היא נשארת.

הדוח של בר הוא אולי החמור והשקוף שיצא אי-פעם מחדרי הפיקוח. הוא פרסונלי ופרטני בניגוד להרבה מריחות מפעם, אבל כמו קודמיו אין לו תכלית. נכון שאת פרישתו של היו"ר יאיר סרוסי היא דרשה כבר מזמן, והוא אכן הלך. אבל הוא הלך משום שהוא, ביודעין, העלים ממנה מידע. באותם ימי ההסתרה נפגשו בר וסרוסי לא פעם ולא פעמיים. שוחחו על ממשל תאגידי, מניעת הטרדות ועוד מילים כאלה, אבל הוא לא סיפר לה שהבנק בוער. לא סיפר לה שהיועץ המשפטי של הבנק דרש ממנו לדווח לה על האירועים.

חידה: מי זה שמחליק החוצה מהדוח? מי זה שעשה את המעשה וגם לקח עשרות מיליונים ומתנהג כאילו לא קרה כלום כי אין כלום? - מנכ"ל הבנק לשעבר, ציון קינן. הוא אפילו לא נדרש להשיב לבנק את הסכום של 5 מיליון השקלים שקיבלה המנהלת-המתלוננת נגדו, ותקראו לכסף הזה איך שתקראו: פיצויים בגין הקור העז והתנאים ששררו באותה ארץ רחוקה ששירתה בה לפני עשור, כשקינן בא לבקר את החשבונות ובילה לעת ערב עם הרבה אלכוהול ועוד דברים; או פשוט דמי שתיקה כבדים ועמוקים בחסות הבורר העליון.