"בעולם מתוקן החתמים צריכים ללוות את החברה גם אחרי ההנפקה"

שוק ההנפקות הראשוניות (IPO) בבורסה של תל-אביב, שהיה רדום במשך שנים רבות, התעורר בשנת 2017. לצד המשך מגמת גיוסי האקוויטי של חברות ישראליות בבורסות שמעבר לים, כולל בשווקים חדשים כמו אוסטרליה, שב גם השוק המקומי לפרוח לאחר מספר שנים שכונות במיוחד.

17 הנפקות ראשוניות בוצעו בתל-אביב בשנה החולפת ובמסגרתן גויסו בסך-הכול כ-3 מיליארד שקל באמצעות הנפקת מניות חדשות והצעות מכר של מניות קיימות על-ידי בעלי השליטה. זאת לעומת גיוסים של 400 מיליון שקל ב-5 הנפקות הון ראשוניות שבוצעו בשנים 2015-2016.

עוד שלוש חברות ביצעו רישום כפול, כך שמספר המצטרפות החדשות לבורסה עומד על 20, כאשר בנטרול חברות שנמחקו מהמסחר, גדל מספר החברות הרשומות למסחר ב-7 ל-458.

עו"ד מיקי ברנע מעריך כי גם ב-2018 יש לבורסה פוטנציאל לרכז כמות נכבדה של הנפקות הון ראשוניות. ברנע הוא שותף-מייסד ומנהל במשרד עורכי הדין ברנע, המתמחה בהשקעות בינלאומיות, דיני תאגידים, מיזוגים ורכישות, ניירות ערך ומשפט מסחרי.

 גיוסי הון

"ההנפקות - לא בגלל הרגולטור"

בראיון ל"גלובס" הוא אומר כי "עד לפני שנה המצב היה מאוד קשה מבחינת ההנפקות הראשוניות, גם בבורסות אחרות ברחבי העולם, אבל יש המון כסף בארץ ובחו"ל שמחפש ערוצי השקעה, ולכן ההתעוררות שהתרחשה בשוק השנה הייתה צפויה, והיא כנראה תימשך גם בשנה הבאה.

"אגב, אני לא חושב שההתעוררות היא תוצאה של מהלכים משמעותיים מצד הרגולטור. בעיניים של הרשות לניירות ערך אולי הצעדים שהם עשו ועושים הם מרחיקי לכת, אבל בעיניים של מנהלים ובעלי שליטה בחברות ציבוריות, הנטל הרגולטורי עדיין גדול ומשמעותי".

בסיכום השנה מתברר כי 10 מתוך ההנפקות החדשות שבוצעו ב-2017 בתל-אביב הניבו למשקיעים בהן תשואה חיובית. ההנפקה הטובה של השנה היא זו של חברת תחנות הכוח או.פי.סי שבשליטת עידן עופר, שהניבה תשואה של כ-40% מאז ההנפקה בחודש אוגוסט. גם מניית מור בית השקעות "כיכבה" מאז הנפקתה ביולי עם תשואה של 20%. היתר הניבו תשואה חיובית חד-ספרתית.

מהצד השני, 4 מתוך 7 ההנפקות שהסבו תשואה שלילית, גרמו למשקיעים הפסד כבד בשיעור דו-ספרתי על מחיר ההנפקה - אירונאוטיקס, רציו פטרוליום, תמר פטרוליום וטלרד.

נראה שהנפקות אלה, ואירונאוטיקס בראשן (הפסד של 36% מאז ההנפקה), גרמו לחיתוך חד במחירי הנפקות ה-IPO האחרונות של רשת מועדוני הכושר הולמס פלייס וחברת הבנייה קבוצת אחים יעקובי, בהן אף בוטלו הצעות מכר מתוכננות על-ידי בעלי השליטה.

"שדירקטורים יפחדו מבעלי המניות"

- אתה רואה בעיה באופן תמחור ההנפקות הראשוניות בתל-אביב?

"האחריות על התמחור בהנפקות היא של החתמים. בעולם מתוקן החתמים צריכים להמשיך ללוות את החברה המונפקת גם בחודשים שאחרי הנפקה, ולכן יש להם אחריות גם כלפי המשקיעים, אבל בארץ זה שונה. בהנפקות האחרונות, כמו של הולמס פלייס, גם הורידו את המחיר וגם חתכו את הכמות בהצעת המכר, כי החתמים כנראה הבינו שצריך לתמחר את ההנפקה אחרת.

"אם הציבור או המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נדפקים, זה פוגע לאחר מכן בכל השוק. הנחת העבודה צריכה להיות שמניה בהנפקה נמכרת במחיר נמוך לעומת סחורה מקבילה שנסחרת בבורסה, כך שהמשקיעים בהנפקה אמורים להרוויח, כי הם לוקחים סיכון. אם אחר כך יש ירידות, זה פוגע בתיאבון להנפקות חדשות וחברות אחרות נפגעות. לכן החתמים צריכים לא רק לחשוב על מקסום הרווח והתשואה שלהם, אלא על בריאות השוק כולו בטווח הארוך".

האירועים השליליים שדבקו בבזק ובטבע והביקורת הקשה שנמתחה על תפקוד הדירקטוריונים של שתי החברות המובילות, צפויים להשפיע לשלילה על שוק ההנפקות של תל-אביב?

"לא בהכרח. בשורה התחתונה מדובר בסכומי כסף עצומים שמחפשים כל הזמן תשואה, ולכן זו בעיקר שאלה של איכות ומחיר. אגב, לדעתי אלה הסיפורים הכי משמעותיים השנה בשוק ההון. צריך להבין שלהיות דירקטור בחברה ציבורית זו פוזיציה מאוד מאוד מסוכנת היום. וזה, אגב, המצב הנכון.

"כלומר, הדירקטורים צריכים לקחת את התפקיד שלהם בשיא הרצינות ולפחד מבעלי המניות, גם אם מדובר במישהו שמחזיק מניות של החברה בכמה אלפי שקלים בלבד, ולייצג אותם היטב. אסור לדירקטור להיות חותמת גומי של בעל השליטה או חבר של המנכ"ל".

- טבע אמורה הייתה להתנהל אחרת מרוב החברות הציבוריות המקומיות?

"נכון. שם הדירקטוריון היה אמור להתנהל בצורה מקצועית לחלוטין, מכיוון שלא היה שם בעל שליטה מרכזי, ותראה מה קרה שם.

"כולנו בסופו של דבר עושים טעויות כאלה ואחרות. גם בבזק היה דירקטוריון מקצועי לחלוטין, שעבד כנראה כמו שצריך ולפי כל הכללים והחוקים. ועדיין, גם כשמנסים לאפות עוגה, עשויה לצאת בסוף פיתה חמוצה. בטבע שיקול הדעת של הדירקטורים היה מוטעה בסופו של דבר וזה יכול לקרות. המקרים האלה, ומקרים שכבר היו בשנים קודמות, מחלחלים לדירקטוריונים של חברות ציבוריות, שנוהגים היום בזהירות הרבה יותר גדולה".

האתגר הדיגיטלי של הרגולטורים

ברנע היה מעורב בשנה האחרונה במספר הנפקות ICO (הנפקה ראשונית של מטבע דיגיטלי) בחו"ל של חברות ישראליות בתחום ההיי-טק.

- גם אתה שותף להערכה לפיה התפתחה בועה בתחום המטבעות הדיגיטליים?

"לא בהכרח. אין ספק שיש כאן אתגר גדול מאוד לרגולטורים השונים בארץ ובעולם, וגם לבנקים. יש כאן שאלה עד כמה הרגולטורים, שכבר לא שולטים על כל היצע הכסף בעולם, רוצים להרוג את התופעה הזאת בגלל שהיא למעשה פוגעת בכוח ובסמכויות שלהם. הביטקוין והאית'ריום במיוחד מסמלים הבטחה לשינוי בדרך שבא נעשה סחר בינלאומי.

"היכולת לכתוב חוזים חכמים ולבצע תשלום עם התקיימות של תנאים שכתובים מראש בלי מעורבות של מערכת בנקאית, זו הבטחה גדולה מאוד לעתיד, אבל אין שום ספק שיש כאן סכנה גדולה למשקיעים שנכנסים לפעילות שעדיין אינה תחת פיקוח רגולטורי כלשהו. אתה ואני יכולים להחליט למשל על הנפקת מטבע, לספר איזה סיפור שעומד מאחורי זה, ואז למכור לאנשים מטבע שיש למעשה מאחוריו כלום בכלום. ויכול להיות שיהיו כאלה שיתנפלו על זה והמטבע יעלה באלפי אחוזים. זה בפירוש מאוד מאוד מסוכן".

יו"ר הרשות לניירות ערך האוזר אמר השבוע שלדעתו יש להפסיק את המסחר במניות הפועלות בתחום המטבעות הדיגיטליים, בהמשך לנעילת המדדים בפניהן.

"לא צריך למנוע את המסחר לגמרי, אבל לא צריך להכניס אותן למדדים בשלב הזה. צריך להיות גילוי נאות בולט והמשקיעים או הסוחרים צריכים כמובן להבין שהם יכולים להפסיד את רוב או אפילו כל הכסף מהמסחר במניות האלה, כי הן מאוד מאוד מסוכנות. אבל, בתחום ה-ICO יש גם אנשים מאוד מאוד רציניים שמגייסים כספים בעולם, וצריך לדעת להבחין ביניהם לנוכלים. אנחנו עדיין נמצאים בשדה חדש מאוד ולא מוכר. מכמות של אלפי מטבעות דיגיטליים שקיימים היום יישארו לדעתי כמה בודדים או אולי כמה עשרות בסופו של דבר".

"היחס מצד יפן לישראל משתנה"

בראיון ל"גלובס" לפני כשנתיים, זמן לא רב לאחרי מבצע "צוק איתן", אמר ברנע, בין השאר, כי "תהליך הדה-לגיטימציה של מדינת ישראל, ושלנו כישראלים, הולך ומתעצם. אני מסתובב בעולם ומזהה דיסוננס בצורה שאנשים מדברים אליי - אם זה עורכי דין זרים, או אנשי עסקים וחברות זרות שאני פוגש - יש תמיד איזשהו דיסוננס. אנשים תופסים את עצמם לרגע מול האמירה 'אני מישראל'. יש כאלה שעוברים לצד השני של המדרכה, ויש כאלה שישאלו בעדינות שאלות לא נעימות. המצב הולך ומחמיר".

- האם ההסתכלות על ישראל מצד משקיעים מחו"ל השתנתה בשנה האחרונה, או שעדיין אתה מרגיש שתהליך הדה-לגיטימציה של ישראל, ושלנו כישראלים, מתעצם?

"בשנה האחרונה הייתה פריחה של ישראל בתחום ההיי-טק והסטארט-אפים, והצורה שהעולם מתייחס לישראל השתנתה ללא ספק. יפן היא דוגמה טובה למדינה שהרבה מאוד שנים לא עשתה עסקים עם ישראל ובשנה האחרונה יש גאות גם בפעילות מולה, וכמובן שגם מול מדינות כמו הודו וסין. יש היום כבוד מאוד גדול לחדשנות הישראלית וליכולת של הישראלים להוביל, לחדש, ולפתח תחומים חדשים".

 הנפקות הון ראשוניות