חמש הקבוצות של אנשי הפיננסים, ההייטק והון סיכון, שמתחרות על ניהול קרנות ההשקעה בהייטק, שיזכו להגנה מהמדינה, עברו את המשוכה של קבלת אישור הכשירות ממשרד האוצר ומרשות ניירות ערך, והן יוצאות למרוץ החשוב ביותר מבחינתן: גיוס כספים מהציבור והמוסדיים, במטרה שלא להישאר אחרונים. זאת, מכיוון שהמדינה תתן תמיכה והגנה רק לארבע מתוך חמש הקבוצות המתחרות, כשהמבחן היחידי הוא שמי שתהיה האחרונה לגייס לפחות 400 מיליון שקל ולהירשם למסחר בבורסה, תישאר ללא הגנה ממשלתית - ובעקבות זאת, תיוותר ללא כלום ובעצם תחדל לפעול עוד לפני שתצא לדרך.
חמש הקבוצות המתחרות, שפרטיהן נחשפו לראשונה ב"גלובס" כבר לפני כחודשיים, פרסמו באחרונה תשקיפים (הקבוצות של איילון והלמן אלדובי ושל תמיר פישמן) או טיוטות תשקיפים (הקבוצות של קסם-אקסלנס, אלומות ואי.בי.אי). על פי התוכניות, ארבע מתוכן אמורות לגייס לפחות 1.6 מיליארד שקל, שישמשו, בין השאר, גם להשקעה לא סחירה וישירה בחברות סטארט-אפ ישראליות, מתוך כוונה לדחוף קדימה את תעשיית המחקר והפיתוח הטכנולוגי בישראל, וגם לתת למוסדיים ולציבור הישראלי בכלל דריסת רגל רבה יותר ב"קטר הצמיחה" של המשק.
כאמור, כל הקרנות מנסות לגייס לפחות 400 מיליון שקל, אבל כמה מהן מעוניינות לגייס אף יותר. אלומות תנסה לגייס עד חצי מיליארד שקל, אי.בי.אי עד 600 מיליון שקל, איילון-הלמן אלדובי עד 460 מיליון שקל ותמיר פישמן אקליפטוס עד 1.2 מיליארד שקל.
המטרה המוצהרת של הקרנות האלה, שגם ינהלו תיקי השקעה סחירים בני"ע שנסחרים בבורסה, היא להכות את מדד ת"א טק עילית, וזאת בפרקי זמן ניכרים של לפחות שמונה שנים (בקסם ובאיילון-הלמן אלדובי) ועד 18 שנה (בתמיר פישמן אקליפטוס).
"כל הקודם זוכה"
מהו לוח הזמנים להגעתן של הקרנות לשוק? נראה כי תחילת הפעילות של הקרנות, והצטרפותן למפת המממנים של הסטארט-אפים בישראל, כולל בשלבי ההשקעה המוקדמים מאוד, צפויה בקרוב. כל חמשת הגופים פרסמו תשקיפים, אבל רק שניים מתוכם פרסמו תשקיף סופי ביום חמישי האחרון. שני הגופים האלה יורשו לגייס כסף כ-7 ימים ממועד זה - כלומר, כבר ביום חמישי הקרוב.
לעומת איילון-הלמן אלדובי ותמיר פישמן אקליפטוס, שלוש הקבוצות המתחרות האחרות עדיין לא פרסמו תשקיף פומבי, אבל יש להן טיוטות תשקיף, והן כבר בהליך גיוס מהשוק המוסדי (לפני שיעברו לשלב הגיוס הציבורי). כך או כך, המירוץ המשמעותי לזכייה באחד מארבעת המקומות שמזכים בהגנה מהמדינה, יצא לדרך רק בעוד ימים ספורים.
"יש פה שלושה אלמנטים: מנהלי הקרנות רוצים לגייס כמה שיותר ולהאריך את התקופה של גיוס לשם כך, אבל מהצד השני, המכרז של המדינה קובע שכל הקודם זוכה, ולכן הם ירצו לרשום את היחידות כמה שיותר מהר", מסביר גורם מעורה, שמעריך כיצד יפעלו הקבוצות המתחרות. אגב, כל חמש הקרנות שמרו לעצמן את הזכות לצאת לדרך עם גיוס של 400 מיליון שקל "בלבד", ולהשלים גיוס כספים נוספים לאחר מכן.
מדובר בקרנות עם הגנה מהמדינה, בדומה למה שהיה בסוף העשור הקודם בקרנות המנוף (שנועדו להחיות את שוק האג"ח הקונצרני בעקבות המשבר הכלכלי העולמי דאז). בקרנות החדשות האלה יש הגנה מפני הפסדים בגין השקעה בחברות פרטיות עד מגבלה זהה בכל הגופים.
על כך יש להוסיף שככל שקרנות ההייטק יגייסו מהציבור יותר כסף, כך ההגנה מהמדינה - שלא יכולה לעבור את הרף של 50 מיליון שקל (המקסימום שהמדינה תעמיד לטובת הפסדי הקרנות) - תקטן ביחס לסך הנכסים המנוהלים, ולכאורה תהיה קטנה באופן יחסי (באחוזים מכלל נכסי הקרן). כמו כן, יש לקרנות שייבחרו אפשרות למימון חוב בערבות מדינה - מה שיקל עליהן למנף את הון המשקיעים לביצוע עסקאות נוספות.
כמו כן, יש הקלות רגולציה נוספות שקיבלו הקרנות הייעודיות האלה. מדובר בהקלות לגופים מוסדיים בכפל דמי ניהול, כעידוד של משרד האוצר להשקעה בפרויקט. באחרונה פרסמה רשות שוק ההון הוראות בדבר ההוצאות הישירות (המוכרות כדמי הניהול הכפולים), שמאפשרות לחברות הביטוח, לקרנות הפנסיה ולקופות הגמל לנכות את עלות דמי הניהול בקרנות ההייטק ישירות מחשבונות החוסכים, ולא לשלם את דמי הניהול האלה מהחשבונות שלהן (כלומר, מתוך דמי הניהול שגובים הגופים המוסדיים עצמם מלקוחותיהם). מהלך זה עשוי להביא לקרנות ההייטק יותר התעניינות מצד גופים מוסדיים.
פערים בדמי הניהול ובשכר הנאמן
מה עוד עולה מהשוואת התשקיפים וטיוטות התשקיפים שפורסמו באתר הבורסה בימים האחרונים? הפערים בדמי הניהול ובשכר הנאמן בין הקרנות, כמו גם אורך חיי הקרן, יוצרים הבדלים של ממש בין היקף הכספים שיגויסו מהמשקיעים ושישמשו להשקעות בפועל (כלומר, בניכוי דמי הניהול ובניכוי שכר הנאמן שבא בנוסף לדמי הניהול).
למה הכוונה? בקרן של הלמן אלדובי ואיילון מדובר בדמי ניהול של כ-0.75% בשנה לתקופה של 8 שנים - מה שאומר שהקרן תנכה מהסכום שיגויס כ-6% עבור דמי הניהול לתקופה הראשונית של הקרן (כסף שבהכרח לא יושקע בחברת פורטפוליו). בשקלול שכר הנאמן, שמנוכה מהמשקיעים בנוסף לדמי הניהול, ושעומד בהלמן אלדובי על 0.1% לשנה, כ-93% מהכסף שיגויס על ידי הקרן, אם תהיה בין ארבע הראשונות, ישמש להשקעות.
מנגד, בקרנות שגובות 2% דמי ניהול מדי שנה, ושיחיו שנים ארוכות יותר, מדובר בשיעור דו-ספרתי מהכספים שיגויסו בהנפקה, שישולמו למנהלי הקרן, ולא יופנו להשקעה בחברות פורטפוליו. נציין כי שכר הנאמן בקסם-אקסלנס הכי נמוך - 0.06% בלבד, וביתר 0.15%. נדגיש כי הקרן של אי.בי.אי כלל לא תגבה דמי ניהול שוטפים בתקופת הארכה.
עוד נציין כי הבנק הבינלאומי מיועד לספק את שירותי הבנקאות והברוקראז' ושירותי הקסטודיאן לארבע מהקבוצות, ואילו בנק הפועלים מיועד לתת שירותים אלה לקבוצה החמישית, קסם-אקסלנס. על פי הערכות של גורם בשוק, התגמולים עבור שירותים אלה אמורים להסתכם בסכומים לא מהותיים, של עשרות אלפי שקלים מדי שנה לכל קרן.
כמו כן, הקרנות מחויבות לבחור בעושה שוק, כשבית ההשקעות אי.בי.אי מיועד להיות עושה השוק בשתיים מהקרנות המתחרות בזו שלו, ואילו מיטב דש טרייד ואקסלנס מיועדים לתת שירות זה לשתי קבוצות אחרות. איילון-הלמן אלדובי עדיין לא חשפו מי יהיה עושה השוק של הקרן שלהם.
קרנות ההשקעה בהייטק
אגף החשב הכללי במשרד האוצר פרסם ביולי את המכרז לבחירת מנהלים לקרנות השקעה בחברות הייטק שייסחרו בבורסה ושיקבלו את הגנת המדינה מפני הפסדים של המשקיעים בקרנות, וכן ערבויות לגיוס אשראי. במסגרת המכרז, ייבחרו עד ארבעה מנהלי קרנות נאמנות, ש"ישלבו השקעה במניות סחירות בתחום הטכנולוגיה, לצד השקעות בהיקף משמעותי (30% לפחות) בחברות טכנולוגיה המצויות בשלבים מוקדמים לחייהן", מסבירים באתר האוצר.
עוד פירטו באתר כי "הגנת המדינה תינתן באמצעות השתתפות המדינה בהפסדים, ככל שיהיו, בסכום של עד 50 מיליון שקל עבור כל קרן", ו"בנוסף, הקרנות יוכלו לגייס אשראי מגובה בערבות המדינה (עד 100 מיליון שקל לקרן, ועד 200 מיליון שקל סך הכל לכל הקרנות), ובדרך זו למנף את כספי הקרן ולהגדיל את התשואה הפוטנציאלית למשקיעים".
באתר הבורסה מציינים כי "קרנות טכנולוגיה עילית (הייטק) בבורסה הן הזדמנות להשקעה בחברות סטארט-אפ באמצעות מכשיר סחיר ונגיש". זאת, דרך קרן נאמנות סגורה וסחירה, שתספק למשקיעים "יתרונות", ובהם "חשיפה לחברות צמיחה פרטיות ישראליות" ו"תמריצים ממשלתיים משמעותיים להשקעה".
קרנות ההייטק לפני הגיוסים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
