נראה לי שהתקשורת לא תירגע עד שתצליח להפוך את חבר הכנסת אורן חזן לכוכב עליון. חזן הצליח ליצור יחסי גומלין עם העיתונות: הוא עושה פרובוקציה, ואמצעי התקשורת מדווחים עליה ומעניקים לחזן פרסום שחברי כנסת נורמטיביים יכולים רק לחלום עליו.
ייחוס אבות
לא לשכוח: אנחנו מדברים על אורן חזן מבורגס, זה שבית המשפט קבע כי היה סרסור זונות, זה שבילה חלק ניכר מזמנו בבולגריה בבורדל וקזינו. החזן הזה חזר לארץ והחליט ללכת לפוליטיקה, ואיפה המקום הכי נוח לעשות זאת? הליכוד, כמובן, שהוא מאוד טולרנטי לאנשים לא ראויים.
מה גם שבליכוד יש לחזן ייחוס אבות. יחיאל, האב, גם היה בעבר חבר כנסת מטעם מפלגה זו עד שנתפס בניסיון לגנוב "מוח" של מחשב בכנסת. עם ייחוס כזה, הדרך לתהילה במפלגת הליכוד סלולה. אבל למה התקשורת משתפת איתו פעולה? כי הוא מספק נושאים צהובים שהופכים אותו לאייטם נחשק.
פגזים מילוליים
כדי להמחיש בואו נבדוק את ההתפתחויות האחרונות בגזרת אורן בן יחיאל חזן. לחבר הכנסת הצעיר נודע, או שהודיעו לו, על ביקור הורי מחבלים בכלא נפחא שלשום. הוא יצא למקום מצוייד בכלי עבודתו, עזות מצח, פרימיטיביות, חוסר בושה ורמקול. שם הוא התייצב אל מול ההורים, והתחיל "לירות" את פגזיו: קללות, איומים. בקיצור, פגע, העליב, השפיל בצורה מעוררת בחילה עמוקה.
ברור שההורים ואחרים שהיו במקום הגיבו ברוח דומה. ברור שבמשך כל הזמן המצלמות תיעדו והעיתונאים - מוזמניו של חזן - רשמו. לאחר מכן יכולנו לראות את פרי עמלם של הכתבים בטלוויזיה ובעיתונות. וכמובן שהיו גם ראיונות עם איש השעה. בקיצור, אורן קיבל את מנת הפרסום שאותה תכנן לקבל בעזרת הפרובוקציה.
הפרת שלום הציבור
מה אני רואה לאחר מכן? קצין הכנסת החליט להגביר את האבטחה על אורן חזן. למה? "כי יש איומים על חייו מצד החמאס ובכלל", מנמקים מהכנסת.
אז מה? אני בהחלט בעד הגנה על אנשים מאוימים - אבל לא כאלה שיוצרים פרובוקציות לצורך פרסום, בידיעה שהן מסכנות אותם. חזן לא עושה שום דבר למען העם והמדינה, כפי שהוא טוען. הוא פועל בלעדית למען עצמו ושאיפותיו הפוליטיות.
אז למה קצין הכנסת חושב שאנחנו צריכים לממן את הפרובוקציות שלו, שרק גורמות נזק למדינה? האם לא זה המקום שבו צריך לחול הכלל ייזהר הפרובוקטור?
האם התנהגותו של חזן אינה עבירה על הסעיף בחוק האוסר הפרה של שלום הציבור? אולי מי שצריך אבטחה זה הציבור - מפני הפרובוקציות המכוונות של אורן בן יחיאל חזן?