האם באמת המונופול על החשמל נשבר? לא בטוח | פרשנות

למה זה קורה עכשיו?

קודם כל, זה עוד לא קורה. מה שהושג אתמול היה סיכום לא חתום לפיו מתחייבים הצדדים לעשות מאמץ ולהגיע להסכם על רפורמה בחברת החשמל בתוך 45 יום. נכון שסוגיות הליבה כבר מסוכמות, אבל זה עוד יכול להתפוצץ בדרך מכל מיני סיבות, כמו למשל הקדמת הבחירות. מצד שני, אין ספק שזוהי הנקודה הכי רחוקה שאליה הגיעו עד היום הניסיונות להגיע לרפורמה בחברת החשמל מאז החלו ב-1996. בחמש השנים האחרונות היו לפחות שלושה ניסיונות רציניים להגיע לרפורמה. הראשון, בהובלת סגן שר האוצר, יצחק כהן, הופסק בהוראת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, בגלל הקדמת הבחירות. השני, בהובלת מנהל רשות החברות לשעבר, אורי יוגב, יורט על-ידי שר האוצר, יאיר לפיד, שחשש שיכתבו עליו שחילק מיליארדים לוועד העובדים החזק במדינה.

הסיבוב הנוכחי הוא השלישי במספר, והפעם נדמה שכל הכוכבים הסתדרו נכון: כוח המיקוח של ועד עובדי חברת החשמל הולך ונחלש, ככל שהלחץ בקרב עובדי החברה לסגור על הסכם שיבטיח להם את הפנסיה הולך וגובר. יו"ר ההסתדרות פועל תחת איום שופטי בג"ץ והחשש מפסק דין גורף שיגביל מאוד את האפשרות להיאבק בשינויים מבניים. שר האוצר, משה כחלון, חושש פחות שיכתבו עליו שהוא בעד העובדים, ובינו לבין אבי ניסנקורן שוררת ברית. גם בקרב הרגולטורים ששותפים למו"מ - הממונה על השכר, רשות החשמל והממונה על ההגבלים העסקיים - אין היום שחקני וטו שמוכנים לפוצץ הכול משיקולי תדמית וקידום אישי.

האם באמת נשבר המונופול?

לא נשבר שום דבר. המהלך הדרמטי היחיד שכלול בסיכום אמש הוא הוצאת יחידת ניהול המערכת ואגף התכנון (תפ"ט) מחברת החשמל. המהלך הזה אינו קל וספק רב אם ניתן בכלל לביצוע, אבל אם הוא יקרה תאבד חברת החשמל את "המוח" של רשת החשמל, או את היכולת לנהל באופן שוטף את רכישות החשמל מתחנות הכוח השונות. כל עוד חברת החשמל שלטה בניהול המערכת וגם ייצרה בעצמה חשמל, אי-אפשר היה להתחרות בה באופן חופשי ושוויוני, ולכן המהלך הזה יוצר תנאים שיאפשרו בעתיד לקבוע כללים לתחרות אמיתית בייצור חשמל. רק שהדרך לתחרות אמיתית עדיין ארוכה מאוד.

הוצאת תפ"ט (תכנון, פיקוח, טכנולוגיה) מהחברה משמעותה שחברת החשמל לא תוכל יותר לשלוט בתכנון רשת ההולכה ותידרש לעבוד בהתאם לתוכניות שיוכתבו לה. גם זה מהלך חשוב שאמור להבטיח שרשת קווי המתח לא תוזנח, כפי שקרה בעבר. בתחום ייצור החשמל צפויה החברה לאבד בתוך שמונה שנים כמחצית מנתח השוק שלה אחרי שתמכור ארבע תחנות כוח - אבל התהליך הזה כבר קורה בפועל זה מספר שנים, אם כי בקצב איטי יותר וללא הסכמת החברה.

מה בעצם נשאר מחברת החשמל?

בתוך שמונה שנים אמור מספר עובדי החברה לרדת לכ-8,000 (לעומת קצת יותר מ-10,000 כיום). נתח השוק של החברה בייצור החשמל ירד מ-60% ל-30% וייתכן שגם אספקת החשמל לצרכנים הביתיים תיפתח לתחרות. מעבר לכך, חברת החשמל תישאר המונופול בהולכת החשמל (מתח-על) ובחלוקתו (מתח-גבוה). היא תמשיך להפעיל תחנות כוח ולא תורשה להיכנס לתחומי פעילות חדשים כמו ייצור חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת. נושא חשוב מאוד מבחינת החברה שההסכם אמור לשחרר הוא קרקעות ונכסי נדל"ן שהחברה מחזיקה בהם - שיופשרו ויימכרו תמורת הקטנת החוב של החברה.

מה יקרה לעובדים?

התוכנית מדברת על פרישה מוקדמת של כ-2,800 עובדים בפיצויי פרישה מוגדלים והגדלת קצבת הפנסיה העתידית של העובדים שיישארו בחברה ב-1,200 עד 1,700 שקל. מדובר בסכום נמוך משמעותית מזה שהוצע לעובדים על-ידי ועדת יוגב ושציפו לו בתחילת המו"מ (2,500 שקל).

השינויים הארגוניים בחברה כוללים העברת 150 מנהלים מההסכם הקיבוצי לחוזים אישיים, ויתור על זכות הווטו של הוועד בהחלטות על קידום מנהלים ומינוי בורר חיצוני שיחליט האם לפטר עובדים שביצעו עבירות משמעת. עד היום היו בחברה רק עובדים בודדים בחוזים אישיים וכל המנהלים (למעט המנכ"ל וחלק מהסמנכ"לים). הוועדים ישמרו על זכות הווטו בהחלטות על פיטורי עובדים בעילות של התייעלות ואי-התאמה.

היצרנים הפרטיים - טובים למי בדיוק?

בהסכם הרפורמה אין בשורות ליצרני החשמל הפרטיים למעט העובדה ששחקנים חדשים צפויים להיכנס לשוק ולרכוש את ארבע תחנות הכוח שחברת החשמל תעמיד למכירה. הפרטת ייצור החשמל הוצגה כמהלך שיביא להורדת מחיר הקוטג' ויוקר המחיה.

אבל ממש כמו הורדת המע"מ, גם הפרטת ייצור החשמל לא חילחלה ולא חסכה לצרכני החשמל אפילו אגורה שחוקה בחשבון החשמל. נכון, תחנות החשמל הפרטיות חדישות ויעילות יותר מתחנות הכוח של חברת החשמל, רק שהפרמיה שמייצרת היעילות הולכת במלואה לכיסיהם של בעלי ההון לאורך שרשרת הייצור והאספקה.

"מי שמצליח להיכנס לכרם יכול לאכול את הענבים", אומרים במשק החשמל על יצרני החשמל הפרטיים. הון עצמי רב נדרש כדי לעבור את מסלול התלאות הביורוקרטי ולממן הקמה של תחנת כוח פרטית. יצרני חשמל פרטיים שיש להם תחנה עובדת מחזיקים למעשה ברישיון להדפסת כסף, על חשבון כלל צרכני החשמל. הם מוכרים את החשמל שלהם במחיר קבוע מראש שמגלם הנחה של 8-10 אחוז בלבד על תעריף החשמל.

גם הקונים הם בעלי הון כי ליצרנים הפרטיים לא משתלם למכור חשמל לגברת כהן מחדרה. בעלי רשתות קניונים ובנייני משרדים שרוכשים חשמל מהיצרנים הפרטיים הפכו לספסרי חשמל - הם מוכרים את החשמל שהם רוכשים במחיר מלא לשוכרים שלהם ומשלשלים לכיסם את ההנחה. אם לא די בכך, יצרני החשמל הפרטיים הפכו לגורם אנטי-תחרותי. ההתנגדות שלהם להסכם הנוכחי במשק החשמל נבעה מכך שהמדינה סירבה להתחייב להגביל את מספר תחנות הכוח הפרטיות (!) שיוקמו בשנים הקרובות. מכירים את תסמונת האוטובוס העמוס (הנוסע האחרון שעולה מסתובב וצועק לבאים אחריו 'אין מקום!')? זו בדיוק ההתנהגות של יצרני החשמל הפרטיים.