כבר לא "יושבים על הגדר": הקונים מוכנים לשלם יותר על דירה

בזמן שאי הוודאות בשיאה, קצב העסקאות לרכישת דירה יורד חודש אחרי חודש, וההבטחות ל"דירה מוזלת במחיר למשתכן לכל מחוסר דירה" נשמעות על ידי שר האוצר חדשות לבקרים, לא מפתיע לקלות ששיעור מחפשי הדירות והמתלבטים נמצא בשיא של שנים. עם זאת, מסתבר שדווקא המחיר המקסימלי שהרוכשים מוכנים לשלם בעבור הדירה שינה כיוון וזינק בחצי השנה האחרונה בכמעט 150 אלף שקל, מה שיכול להעיד דווקא על ייאוש בקרב הנשאלים.
אלו המסקנות העיקריות שעולות מהסקר החצי-שנתי של "גלובס" ואזימוט טכנולוגיות פרסום, שהתקיים בסוף חודש דצמבר בפעם ה-23 מאז שנת 2006, רגע לפני הנסיקה במחירים.

1 מכל 10 ישראלים מחפש דירה

נתחיל בביקוש לדירות. הסקר החצי שנתי בוחן את כוונות הרכישה של הציבור: כמה אנשים מחפשים נכון להיום דירה לרכישה וכמה מהם שוקלים להתחיל ולחפש דירה לרכישה במהלך שלושת החודשים הקרובים. נתוני הסקר הנוכחי (דצמבר 2017) מעידים כי רמת הביקוש - מחפשים דירה היום ושוקלים להתחיל לחפש - נמצאת ברמת שיא ועומדת על 26%, יותר מרבע מהמדגם. נתון זהה נצפה גם בסקר הקודם (יוני 2017) ורמה זו של ביקוש לדירות היא הגבוהה ביותר מאז החל הסקר להתפרסם, כאשר בסוף 2016 נתון זה עמד על 14% בלבד.

ברזולוציה גבוהה יותר, שיעור הנשאלים שהשיבו כי הם מחפשים כעת דירה לרכישה (בניכוי מי שהשיב כי הוא מתכנן להתחיל ולחפש) גבוה יחסית לשנים הקודמות, אבל ירד מ-13% במחצית 2017 ל-10% בסוף 2017, מה שמלמד שלא מעט ישראלים לא ממש ממתינים כרגע על הגדר.
כמו כן, הירידה בחודשים האחרונים עשויה ללמד שהביקוש הגדול שנובע מההגרלות הגדולות ומתוכנית מחיר למשתכן מתחיל להירגע, אולי בגלל התלונות שמתחילות להישמע על פרויקטים שונים, בגלל סיכוי הזכייה הנמוך בחלק מהמקומות (בעיקר בפרויקטים הנמצאים במרכז הארץ), ובגלל הזמן הארוך שעל הזוכים להמתין עד שהפרויקט יתקדם והם באמת יקבלו מפתח לדירה זולה.

בעוד זכאי מחיר למשתכן מסדרה א' (כ-60 אלף משקי בית) קיבלו שפע הזדמנויות להשתתף בהגרלות, זכאי הסדרות האחרות (עוד כ-60 אלף) לא קיבלו הזדמנות שווה בהגרלות, וחלק מהם החליט לוותר. ובכל מקרה, למרות הירידה הקלה, 10% מהנשאלים (מבין אלו שהצהירו כי הם מחפשים דירה) זה עדיין נתון גבוה יחסית בהשוואה לסקרים קודמים.

 השפעת תוכנית מחיר למשתכן על הכוונות

מוכנים לשלם יותר

וכאן אנחנו מגיעים לציפיות הציבור הנוגעות למחירי הדירות.
במשרד האוצר שבים וטוענים כי היעדר עסקאות והקיפאון בשוק הדיור יובילו בסופו של דבר לירידה במחיר הדירות, בין השאר בשל הצורך של קבלנים בתזרים מזומנים, הצורך של משפרי הדיור למכור את דירתם הקודמת בהקדם, והלחץ של משקיעים שמעוניינים למכור את דירתם בשל שינוי הסנטימנט בשוק והשפעת גובה מס השבח שהם יידרשו לשלם ככל שחולף הזמן. גורמים אחרים בענף טוענים דווקא כי מדובר לכל היותר בביקושים כבושים, שיתפרצו ויתדלקו מחדש את העליות, כפי שקרה לאחר ביטול תוכנית מע"מ אפס של שר האוצר הקודם יאיר לפיד.

פחות דירות 4 ו-5 חדרים

הסקר החצי שנתי בודק מהו המחיר המקסימלי שמוכנים הרוכשים לשלם בעבור דירה למגורים. בסקרים הקודמים, או ליתר דיוק החל מהסקר שנערך בסוף 2015, המחיר התפיסתי הציג ירידה. מרמה של כ-1.3 מיליון שקל בסוף 2015 ירד הסכום ל-1.15 מיליון שקל במחצית 2016, ל-1.14 מיליון שקל בסוף אותה השנה ולמיליון שקל במחצית 2017.

אבל הסקר הנוכחי מציג שינוי מגמה ועלייה במחיר הממוצע ל-1.145 מיליון שקל. כמעט 15% יותר מהסקר הקודם שנערך לפני חצי שנה.

נזכיר שוב כי תוכנית מחיר למשתכן החלה לפעול בסוף 2015, ולא מן הנמנע שהמכרזים שנסגרו ופרסומים רבים אודות פרויקטים שצפויים להיבנות השפיעו על ציפיות הציבור בכל הנוגע למחירי הדירות. גם מהלכים כמו מס דירה שלישית (שלא צלח לבסוף), העלאת מס הרכישה על משקיעים במחצית 2015 והדיווחים על ההאטה המשמעותית במכירת דירות, השפיעו על הציפיות. לכן, העובדה שהמחיר התפיסתי כעת משנה כיוון אולי יש בה כדי לאותת כי משהו נסדק באותן ציפיות לירידת מחירים. נדגיש כי מדובר רק בסקר אחד, ועוד לא ניתן לקבוע האם מדובר במגמה, אולם נתוני הביקוש לדירות תומכים בעלייה במחיר.

עוד נתון שעולה מהסקר ומחזק את ההנחה שרבים ממחפשי הדירות הם רוכשי דירה ראשונה (קהל היעד למחיר למשתכן) נוגע לגודל הדירות אותן מחפשים הרוכשים.

הסקר מציג ירידה מתונה ב-2017 בחיפושים אחר דירות 4 חדרים, 33% בסוף 2017 לעומת 38% בסוף 2016, וירידה נוספת בחיפושים אחר דירות 5 חדרים, מ-19% בסקר של סוף 2016 ל-15% בסקר הנוכחי. לעומת זאת, שכיחות מחפשי דירות 3 חדרים עלתה במעט, כ-34% לעומת 33% בסוף 2016, הנתח הגבוה ביותר בביקוש לפי חדרים. רק לשם המחשה, בשנת 2010 הביקוש ל-4 חדרים היה כמעט כפול מהביקוש ל-3 חדרים - 47% לעומת 24%.

"התערבות יתר של הממשלה בשוק"

"ניתן לראות, כי לאורך 2017 השוק נמצא בתנודתיות רבה עקב התערבות יתר של הממשלה בשוק הנדל"ן", מנתח בני קרת, מנכ"ל ואזימוט טכנולוגיות פרסום. "העובדה שמספר מחפשי הדירה רשם עלייה משמעותית, כמו גם מי שהשיב כי הוא שוקל להתחיל בתהליך של רכישת דירה, מגיעה להערכתי בשל שני גורמים עיקריים: האחד, מחיר למשתכן, והשני פעולות רציפות של סרבול והכבדה על המשקיעים. נוצרה אווירה ציבורית של המתנה לירידת מחירים, בעוד מכרזי מחיר למשתכן שיצאו והבטיחו סיום מהיר מראים בינתיים מציאות אחרת. התהליכים ארוכים לאין ערוך ממה שהישראלים ציפו".

לגבי השינוי במחיר התפישתי של הציבור, סבור קרת כי "הנתון מוכיח שהציבור לא מאמין שחלה ירידת מחירים כי אם עלייה קלה או התייצבות. זאת, למרות הניסיונות הבלתי פוסקים של הממשלה והאוצר להורידם בכוח, ללא הועיל".
הסקר החצי שנתי של "גלובס" ואזימוט התקיים בימים האחרונים של דצמבר. הסקר יוצא פעמיים בשנה, במחצית השנה ובסופה, ומספק נתונים עדכניים בנוגע לכוונות הציבור לרכוש דירה בישראל. הסקר נערך באמצעות מכון המחקר "מאגר מוחות" בראשות פרופ' יצחק כ"ץ, בקרב מדגם ארצי מייצג של כ-600 איש, מחציתם נשים ומחציתם גברים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת, דוברת השפה העברית בישראל.

האם קצב עלייה שנתי של 3% הוא חצי נחמה

עוד ועוד הגרלות לדירות מסובסדות נסגרות אמנם ברחבי הארץ, אולם מדד מחירי הדירות שמציגה מדי חודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ממשיכים להצביע על עליית מחירים ברחבי הארץ, למורת רוחו של כל מי שמצפה לירידת מחירים. פה ושם אמנם נרשמו לאורך העשור האחרון ירידות חודשיות שהחזיקו מעמד (15 פעמים בכל העשור האחרון), אולם בחישוב שנתי מצטבר (12 חודשים אחרונים) זה לא קרה, והמדד מטפס חודש אחרי חודש.

נקודות האור, שחבר הכנסת רועי פולקמן מ"כולנו" כבר דואג לפמפם, היא ששיעור העלייה השנתי נמצא בשפל של שנים. על פי הנתונים, קצב עליית המחירים המשתקף מנתוני המדדים האחרונים עומד על פחות מ-3% בחישוב שנתי, נמוך בשיעור ניכר מקצב עלייה של 8% רק לפני שנה.

אבל האם המשמעות היא שהשוק אכן עומד לפני שינוי מגמה של ממש וירידת מחירים בשוק הדיור? קשה לדעת. קצב עליית המחירים השנתית הוא אכן הנמוך ביותר שנרשם במדד מחיר הדירות של הלמ"ס מאז יולי 2012, אז הוא עמד על 1.67%. עם זאת, מאמצע 2011 ועד אמצע 2012 - במקביל לפרוץ המחאה החברתית וההבטחות הרבות שהגיעו אחריה (כמו למשל פרק הדיור בהמלצות ועדת טרכטנברג) - צנח קצב העלייה השנתי של מחירי הדירות במדד הלמ"ס מ-12%-13% ל-0.2% בלבד בחודש מאי 2012 (בשנת 2011 גם נרשמו 4 חודשים של ירידות מחירים חודשיות), אולם בסופו של יום הציבור התייאש כידוע מההבטחות, ובמאי 2013 כבר עמד הקצב השנתי על 9%.

האם זה אומר שגם הפעם הירידה בקצב העלייה השנתית היא זמנית בלבד? נצטרך לחכות ולראות.

 השינוי במחירי הדירות