הוכחה נוספת להידרדרות המוסרית של השלטון הנוכחי היא התופעה הקרויה נתן אשל. היה לנו כמה חודשים שקט ממנו, אבל לאחרונה הוא חזר לתודעה עם פרץ של מסרונים נגד שר האוצר משה כחלון.
למה זה מקומם ומרתיע? מכיוון שבמדינה שבה הנורמות תקינות, אדם כמו אשל היה מסתגר בארבע אמותיו, כשהוא עושה כל מאמץ כדי שישכחו את שמו ואת קיומו. מדובר באדם שעסק בהטרדות מיניות כאשר היה עובד בכיר בלשכת ראש הממשלה, איש אמון של בנימין נתניהו ושל אשתו שרה.
הטרדות דוחות במיוחד
ההטרדות של אשל היו דוחות במיוחד. צילומים מתחת לחצאיותיהן של עובדות בלשכה, איומים, עיסוק במיניותן של עובדות בזמן ישיבות בלשכה - אדם מגעיל. העבירות שבהן הואשם אשל היו צריכות להגיע אל המשטרה לחקירה ובדיקה, אבל אשל, כאמור, הוא חבר קרוב של זוג השנוררים לכאורה מבלפור. מה מחבר אותם עם המטריד? כנראה העובדה שגם הם, כמותו, חשודים במעשים שהם לא רק חשודים כפליליים לכאורה, אלא בעיקר דוחים.
מכל מקום, נתן המטריד נמלט מאימת הדין, והעניין טופל בבית הדין למשמעת של העובדים. למה? מדוע היועץ המשפטי לא אמר את דברו ועשה מעשה? לא ברור. אבל המטריד המגעיל יצא בלא כלום, לאחר שהתחייב לא לעבוד עוד בשירות הציבורי.
אשל לא מתבייש
אשל לא התחבא מבושה. הוא נעלם ונאלם לכמה חודשים, ולאחרונה הגיח עם המסרונים נגד כחלון. זה מוכיח שהאיש הוא חסר בושה, ממש כמו הפטרונים שלו. מצא מין את מינו. הזוג נתניהו המשיך להזמין את חברם הדוחה להסתופף בצל קורתו ואף נעזר בו למשימות שונות, גם ממלכתיות.
הבית של אשל בבלפור
הבית ברחוב בלפור אינו שייך לזוג נתניהו. הוא שייך לי. ולך. ולכם. ולנו. אנחנו מאפשרים לנתניהו לגור שם לצורך תפקידו כראש הממשלה. יש לנו, או צריך להיות לנו, תנאי אחד. שהבית לא ישמש ולא יארח גורמים המהווים דוגמה שלילית לעם. שלא יסתופפו שם אנשים המביישים את מעמדו של המקום כביתו של ראש ממשלת ישראל. בכך שנתניהו ורעייתו ממשיכים לארח שם את המטריד אשל, הם מאותתים שמעשיו אינם כל כך שליליים בעיניהם. בכך הם מבזים, שוב, את בעלי הבית - אותנו.
אליעד שרגא ורפה-השכל
אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, הגדיר אתמול את דודי אמסלם בתואר "רפה-שכל". תגובת אמסלם היום: "אתה גזען עלוב". מה עניין גזען לרפיון-שכל? ואם שרגא היה אומר זאת על איש אשכנז, גם אז היה מדובר בגזענות? אם תגובת אמסלם מוכיחה משהו, זה שדברי שרגא אינם מצוצים מהאצבע.
כתבות
ני"ע
