הבנקים בולמים את הנפקות האג"ח מגובות הפיקדונות

הולך ודועך מה שנראה היה בשבועות האחרונים כתחילתו של גל הנפקות אג"ח שינותבו להשקעה בפיקדונות בנקאיים, שהיקפו עשוי להגיע למיליארדי שקלים רבים. מדובר באג"ח המאפשרות למשקיעים בהן חשיפה לבנקים המובילים בישראל בפרופיל סיכון נמוך, בעוד שרווחיה של החברה המנפיקה נגזרים מהמרווח בין הריבית שאותה התחייבה לשלם למחזיקי האג"ח, לבין הריבית הגבוהה יותר שאותה תהיה זכאית לקבל בגין הפיקדונות המופקדים בבנק.

בשבועות האחרונים החלו כמה שחקנים פיננסיים בולטים בשוק לקדם הנפקות אג"ח המגובות בפיקדונות בבנקים ישראליים. הכוונה היא לחברת דיפוזיט בראשות פעיל השוק הוותיק יוסי ארד (לשעבר מנכ"ל חברת ההשקעות טאו של אילן בן דב), ולחברת אודם מימון של דודו זקן, לשעבר המפקח על הבנקים, יחד עם ד"ר משה ברקת (לשעבר יו"ר הפניקס), ואיציק בצלאל (לשעבר מנכ"ל מגדל חיתום).

דיפוזיט ואודם כבר פרסמו טיוטות תשקיף לצורך הגיוסים, שהוערכו בעד 1.5 מיליארד שקל כל אחד, ועל פי ההערכות בשוק, בצנרת נמצאים כמה שחקנים נוספים שביקשו להצטרף לחגיגת הגיוסים. אולם כעת נודע, כי מהלכי הגיוס מתעכבים, וזאת בשל הקושי של המנפיקים לקבל ציטוטי ריבית במרווחים אטרקטיביים מהבנקים, הדרושים כדי להבטיח הנפקה מוצלחת שבה הריבית שתתקבל עבור הפקדת כספי ההנפקה תהיה גבוהה יותר מהריבית שבה מגויס החוב מהציבור.

בשוק החיתום מייחסים את הקושי לשינוי בתנאי השוק התלוי במוצר זה בצורכי הבנקים, ומעריכים כי חלון ההזדמנויות שהיה באפיק זה הצטמצם משמעותית בשלב הנוכחי, אם כי הוא יוכל להיפתח שוב בהמשך השנה, בתלות בבנקים. במערכת הבנקאית טוענים, כי אין כל מדיניות של הפחתת ריביות במוצרים הללו. "הדיאלוג הוא ענייני, וקביעת המחירים נובעת מביקוש והיצע", אומר בכיר במערכת הבנקאית.

למוצרי הפיקדונות, שנועדו לענות על הרעב של הגופיים המוסדיים לתשואה בסביבת הריבית האפסית, מספר יתרונות המצדיקים לכאורה את הנפקתם בבורסה. היתרון הראשון הוא שמוצר זה מהווה מבחינת הבנקים תחליף לגיוס אג"ח, ומאפשר גיוס חוב ללא תשקיף; יתרון נוסף הוא הסחירות - בעוד שפיקדון הוא מוצר לא נזיל, כאן יכולים המשקיעים להנזיל את השקעתם בבורסה. יתרון שלישי שהביא לפריחת אותם מוצרים הוא שלמוסדיים יש מגבלה בהיקף החשיפה שלהם בבנקים השונים, ולפי הערכות, חלקם קרובים לרמת החשיפה המקסימלית. לעומת זאת, ברכישת מוצר זה, הגוף מוסדי נחשף באופן רשמי לחברה המנפיקה, ולא לבנק העומד מאחורי הפיקדון - כך שהמוסדיים יכולים לעקוף כך את מגבלת החשיפה לבנקים השונים.

"היום לבנקים פחות צורך בגיוס כזה"

בבנקים מציינים, כי יתרונות אלה היו רלוונטיים בעיקר בתחילת הדרך, כשמוצרים אלה הונפקו. "היום לבנקים יש פחות צורך בגיוס שכזה, וכנראה שגם הצורך של המוסדיים ירד. התוצאה היא שהמרווח מצטמצם, וזה מקשה על השוק בגיוס מוצרים מסוג זה. אין כרגע סיבה עניינית לבנק לתת ציטוטים טובים יותר לפיקדונות מסוג זה לעומת פיקדונות של מוסדיים", מוסיף הבנקאי.

הראשונה לזהות את חלון ההזדמנויות בשוק הנפקות האג"ח להשקעה בפיקדונות בנקאיים הייתה חברת אלה פיקדונות של הבנקאי לשעבר שלומי פרידמן ובית ההשקעות אפסילון. זו נהנתה מיתרון הראשוניות בשוק, שאפשר לה לגייס בחודש אוגוסט האחרון כ-430 מיליון שקל בסדרת אג"ח צמודה לדולר שהושקעה בפיקדונות בנקאיים, ובחודש אוקטובר האחרון גייסה כ-2.8 מיליארד שקל נוספים בסדרה שקלית צמודה למדד.

ההצלחות של אלה פיקדונות "פתחו את התיאבון" כאמור לכמה שחקנים ופעילים בשוק, שבמקרים רבים יודעים לזהות טרנדים ולעבוד מהר, וכך שבועות ספורים לאחר מכן, לקראת סוף חודש נובמבר, פרסם יוסי ארד יחד עם אסף חסון ועו"ד ארז רוזנבוך טיוטת תשקיף של חברת דיפוזיט, שביקשה לבצע מהלך דומה. כשבועיים לאחר מכן, במהלך דצמבר, היו אלה דודו זקן ושותפיו שפרסמו טיוטת תשקיף לחברת אודם מימון, לצורך דומה.