תקן חדש לחכירות תפעוליות מעורר תרעומת במגזר העסקי

דירקטוריון חברת בזק החליט בסוף השבוע האחרון לאמץ כבר ב-1 בינואר 2018 את תקן ה-IFRS מספר 16, שעוסק בחכירות נכסים (ליסינג). את התקן מחויבות כל החברות הישראליות לאמץ רק החל מ-1 בינואר 2019, אולם בזק בחרה כאמור להקדים את אימוצו ל-2018.

 תקן החכירות התפעוליות

התקן, שמכניס לראשונה את החכירות התפעוליות של החברות הציבוריות אל תוך הדוחות הכספיים, ישפיע לדברי בזק על הטיפול החשבונאי שלה בהסכמי חכירת נדל"ן, אתרים סלולריים, רכבים ונכסים אחרים. כתוצאה מיישום התקן תכיר בזק החל מתחילת 2018 בנכסים ובהתחייבויות בגין חכירות נכסים אלה, שעד כה טופלו כחכירות תפעוליות.

התקן החדש מעורר לא מעט תרעומת בקרב מנהלים בכירים במגזר העסקי הישראלי, אולם לדעת גורמים בענף החשבונאות המקומי הוא נחשב לשינוי החשבונאי הגדול ביותר שקרה כאן מאז המעבר לעריכת הדוחות הכספיים על פי תקן החשבונאות הבינלאומי (IFRS) לפני כעשור.

אצל בזק, למשל, השפעת יישום התקן על הרווח הנקי ב-2018 תהיה זניחה לדעת החברה, אולם הרווח התפעולי לפני פחת והפחתות (EBITDA) השנתי דווקא אמור לגדול בכ-400 מיליון שקל, לאחר שעמד ב-2016 על 2.8 מיליארד שקל (תוספת של כ-14%). זאת בשל העברת דמי השכירות בהיקף זה, שנרשמו עד כה כהוצאות הפעלה, לרישום תחת הפחתות והוצאות מימון.

בזק העריכה כי בדוח תזרים המזומנים תציג עלייה של 400 מיליון שקל בתזרים מפעילות שוטפת, אל מול ירידה בהיקף זהה בתזרים מפעילות מימון. מאזן החברה יתנפח בסכום של כ-1.4 מיליארד שקל, שיירשם מצד אחד כנכסים שאינם שוטפים, ומהצד השני יתחלק בין התחייבויות שוטפות (400 מיליון שקל) להתחייבויות שאינן שוטפות.

 כיצד יושפעו דוחות בזק ב-2018 מהיישום המוקדם של תקן החכירה התפעולית

השפעה מהותית שתצריך שינויים

תקן החכירות התפעוליות והשלכות כניסתן לדוחות הכספיים היווה את נושא המפגש של פורום שווי הוגן, מייסודו של ביה"ס למנהל עסקים ע"ש אריסון במרכז הבינתחומי בהרצליה. מייסדי הפורום, פרופ' אמיר ברנע ורו"ח שלומי שוב, כינסו בחודש שעבר לדיון בנושא נציגים מקרב הרגולטורים השונים, בכירים במשרדי רואי החשבון הגדולים, בנקאים, אנליסטים בשוק ההון המקומי וכמובן מנהלי כספים של כמה מהחברות הציבוריות הגדולות.

במהלך הדיון נשמעה ביקורת רבה על התקן הבינלאומי החדש, שישראל כמובן מחויבת באימוצו, אולם היה ברור לכולם שמדובר בהשפעה מהותית, שתדרוש שינויים הן בהתנהלות העסקית של החברות והן בהתייחסות של שוק ההון לדוחותיהן הכספיים.

רו"ח שלומי שוב, ראש תוכנית חשבונאות וסגן דיקן בבית ספר אריסון למנהל עסקים, פתח את הדיון והסביר כי מדובר בשינוי חשבונאי שנועד לסגור חולשה גדולה מאוד של החשבונאות. "עד עכשיו חכירות תפעוליות לא הופיעו במאזני החברה, ולכן כונו 'מימון חוץ-מאזני'. מצב זה יצר הטיה של חברות לטובת חכירות תפעוליות, כך שלסגירת הטיה זו יכולות כעת להיות השלכות משמעותיות על שיווי המשקל של החברות, בהחלטה בין רכישה של נכס לבין חכירה תפעולית שלו".

שוב הוסיף כי עיקר החוכרים שיושפעו מזה הם קמעונאיות המזון והאופנה, חברות הדלק, חברות מתחום ההובלה הימית והאווירית, וכן כל חברה שיש לה ליסינג של רכבים, מגזר ההייטק, חברות הסלולר ועוד. "יש למעבר השלכות מאוד מעניינות על היחסים הפיננסיים. גם לכיוון הפחות טוב של גידול ברמת המינוף, אך גם לכיוון הטוב יותר של העלייה ב-EBITDA. אני חושב שהחשבונאות עושה מהלך מאוד משמעותי ומתקרבת לכלכלה, בכך שהיא מבטלת את ההעדפה המלאכותית שנוצרה לחכירות התפעוליות".

מהבחינה החשבונאית, הסביר שוב, הדרישה בתקן החדש היא שבמועד הכניסה לחכירה יידרש החוכר להכיר במאזן בנכס (שיופחת על פני תקופת החכירה) ובהתחייבות הפיננסית עליו. כתוצאה מכך, המינוף של חברות שיושפעו מהתקן ישתנה בצורה משמעותית מאוד. בדוח רווח והפסד ישונו תשלומי החכירה, ובמקום להירשם כהוצאות שכירות, יירשמו מעתה כעלויות הפחתה והוצאות מימון.

גם דוח תזרים מזומנים ישתנה לדברי רו"ח שוב מהקצה אל הקצה. אם עד כה נרשמו דמי השכירות בפעילות השוטפת, הרי שלאחר יישום התקן יעברו החזרי הקרן לתזרים מפעילות מימון, בעוד שבנוגע לתשלומי הריבית, החברה תבחר אם לסווגם כפעילות שוטפת או מימונית.

"להנהלה יהיה יותר שיקול דעת"

נציגיה של בזק לא נטלו חלק בדיון, אולם ענף התקשורת זכה לייצוג מצדו של שלומי פרילינג, מנהל הכספים הראשי של סלקום, שיצא בביקורת חריפה על התקן. לדבריו, השינויים בחישוב ה-EBITDA הרחיבו את הפערים בין גישת מעריכי השווי לגישת שוק ההון, ובעקבות זאת תיווצר שונות גדולה בין הערכות שווי. "בדיעבד, לא נעים להגיד, זה ישרת את מזמין העבודה מכיוון שיהיו לו כמה גישות לבחור ביניהן. מי שקורא דוח כספי יצטרך להכיר היטב את התעשייה כדי להבין אותו", ציין פרילינג והוסיף, כי "ברמת המאקרו אנחנו מתרחקים מהכלכלה יותר מדי, משאירים יותר מדי שיקול דעת למעריכי השווי והופכים את הדוחות הכספיים לפחות רלוונטיים. התקן החדש הופך את הקשר עם החברה ואת הדרך שבה היא מדווחת על פרמטרים לא חשבונאיים על פי התקינה לחשובים יותר. להנהלה יהיה יותר שיקול דעת, ואני לא חושב שזה בריא".

מגזר נוסף שיושפע מהתקן החדש הוא ההובלה הימית והאווירית. מגזר זה יוצג בדיון בידי אורן הר-נבו מחברת אל על, שאמר כי "אנחנו מתייחסים לכניסת התקן הזה באופן יותר דרמטי מהכניסה ל-IFRS. הוא תופס אותנו בעיצומה של תכנית הצטיידות. אנחנו הולכים לחכור כמה מטוסים יקרים מאוד, ולכן ההשפעה של התקן הזה, ביחד עם נקודת הזמן שהוא תופס אותנו בה, מאוד דרמטית מבחינתנו".

הר-נבו, מנהל הדיווח הפיננסי באל על, הסביר כי כאשר מדובר על חכירות ארוכות-טווח ויקרות כמו מטוס, אין ספק שבמהות שלה חכירה היא הסכם מימון. "בהסתכלות ארוכת-טווח הסכם מימון הוא יקר יותר מלרכוש את המטוס, מכיוון שמישהו אחר צריך להרוויח על המימון. התקן הקודם עשה הטיה לכיוון החכירה מבחינה חשבונאית, ולא כלכלית. אותו רכיב מימון לא הוכר כהוצאה בתקופות מאוחרות יותר. כעת, לאחר השינוי, נראה שיקוף של מרכיב המימון בדוח רווח והפסד. התקן החדש מכריח את החברות לשאול את עצמן האם מימון החכירה שווה את הכסף".

המודל של קסטרו

לא רק ענפי התקשורת וההובלה יושפעו מהתקן, אלא גם רשתות הקמעונות שחוכרות שטחי מכירה, וחברות הנדל"ן שמחכירות להן נכסים בחוזים לטווח ארוך. בדיון הסביר רו"ח שוב, כי התקן אינו מכניס דמי חכירה משתנים אל תוך המאזן, אלא רק את דמי החכירה הקבועים. במצב כזה, עשויים לקוחות כגון רשתות קמעונאיות לנסות לעבור לחוזים שמתבססים על שיעור מפדיון. "עשוי להיות פה שינוי דרמטי גם במערכת היחסים של הקניונים עם בעלי החנויות", הדגיש.

את רשת קסטרו, שחוכרת חנויות לטווח ארוך בקניונים ובמרכזים מסחריים, ייצג בדיון סמנכ"ל הכספים רון רוטר. "אני מסתכל על החכירה מבחינת המהות שלה", הדגיש. "אם אנחנו מגיעים למצב שבו חוזה שכירות לא טוב לנו, אם מדובר במיקום טוב של החנות בעל הנכס ישחרר אותנו בלי לחשוב פעמיים. יוצא מצב שאין כאן התחייבות. לעומת זאת, במקרה שמדובר במיקום חלש הסיטואציה שונה, וייתכן שבמצב זה מדובר בהתחייבות משמעותית יותר. במצב כזה המחכיר לא ירצה לשחרר את החוכר מההתחייבות הזאת כל כך מהר".

רוטר הוסיף כי "מנקודת המבט של קסטרו, אם החברה לא תרצה לממש את ההתחייבות, אף אחד לא ילך איתנו ראש בראש. לכן אני מרגיש שיש כאן ניפוח מאזני. אני לא חושב שזה יוצר ערך למי שמסתכל על המאזנים שלנו. אפשר היה להסתפק אצל חוכרים כמונו רק בגילוי נרחב יותר. בעיניי השינוי הזה לא משקף את הפעילות שלנו בצורה טובה יותר".

עוד הדגיש רוטר כי בקסטרו לא מקבלים החלטות לפי תקינה חשבונאית, אלא על פי מה שנכון. "קבלת ההחלטות בחברה לא תשתנה בגלל התקן כל עוד זה תלוי בי. מי שמסתכל על הדוחות של קסטרו יבין טוב יותר את המהות של העסק לפני השינוי של התקן".

בהמשך נשאל רוטר מהם הביטחונות שמעניקה קסטרו בחוזים מול חברת הקניונים מליסרון למשל, והאם היא יכולה לצאת מחוזים אלו. הוא השיב כי למליסרון יש נכסים מעולים, וכי במרבית המקרים, כששוכר פחות טוב לא יכול לשלם להם את השכירות, הוא יבקש להשתחרר מהחוזה. "אם השוכר לא טוב, כנראה הפדיונות שלו נמוכים, ולכן הוא לא משרת את מליסרון, כי היא רוצה שוכרים טובים שיביאו לה את הפדיון. במרבית המקרים תעדיף מליסרון להביא שוכר טוב יותר שישלם לה יותר, ולכן, אני חושב שהחוזה הזה לא מחייב".
רו"ח שוב שאל, "האם ייתכן שכעת החוזים יתקצרו, או לחלופין שמליסרון תסכים למצב של נון-ריקורס?"
רון רוטר השיב: "זה לא נכון בשבילי. אני רוצה חוזים ארוכים".

מנכ"ל חברת הקניונים מליסרון אבי לוי, אמר כי לדעתו בעקבות התקן החדש "השוכרים יבקשו חוזים קצרים יותר, וזה יהיה לרעתם". הוא הוסיף כי גם ייווצר עיוות אצל השוכרים לטווח ארוך, כי יש להם אופציות הארכה. "הסבירות למימוש האופציה גבוהה מאוד. לכאורה יש לרשום את החכירה לתקופה ארוכה יותר. נוצר מצב שבשנים הראשונות נרשמות אצל השוכרים הוצאות גבוהות הרבה יותר מההוצאה בפועל שבה הם נושאים. המצב הזה מעוות מאוד את המאזן", הסביר לוי.

מי שיצא להגנת התקן החדש הוא מעריך השווי רו"ח אלי אלעל. "אני מבקש להזכיר שהמהות החשבונאית היא בסופו של דבר לשקף את המהות הכלכלית, ולאו דווקא את המשפטית", אמר. "האמירה שאפשר לסיים את חוזה החכירה 'מתי שרוצים' היא אמירה מיתממת כי קסטרו, כל עוד היא עובדת, תמשיך לייצר התחייבויות חדשות, אם לא במקום אחד אז במקום אחר. החשבונאות באופן כללי לא אמורה ולא מסוגלת לתת התייחסויות פרטניות במצבים ספציפיים מדי. ההנחה היא שבמצבים ספציפיים, אותן חברות יידעו לתקשר עם המשקיעים, ולתת ביאורים - בין אם בדרך ישירה בדוחות, במידע Non GAAP, או בדיווחי פרופורמה כאלה ואחרים. בראייה העקרונית, כמעריך שווי, עדיף שיהיה מידע נוסף, שאותו ניתן לנטרל במקרה הצורך, ולא שיהיה מצב של חוסר במידע".