האם הקנסות המוטלים על הנהגים שהפרו את התקנות בנסיעה בכבישי אגרה הם מופרזים? במסגרת דיון שהתקיים היום (ב') בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא הקנסות שמושתים על ציבור הנוסעים בכבישי האגרה בישראל, בהם כביש 6, טענו נציגי מפעילת הכביש (חברת דרך ארץ) כי בשנים קודמות נגבו מהציבור סכומי כסף עצומים של 25 מיליון שקל בגין קנסות. באותה נשימה הם אמרו כי סכומי הקנסות הופחתו ב-70%. יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל, אמר: "המדינה צריכה לשנות את מערכת יחסיה עם הכביש".
הישיבה התקיימה לבקשת חברת הכנסת רחל עזריה וחברי הכנסת אלעזר שטרן, יעקב אשר ואחמד טיבי, שטענו כי אזרחים רבים מגלים כי צברו חובות של אלפי שקלים על חיובים זעומים, וחברת כביש חוצה ישראל צברה, לפי דוח מבקר המדינה, עודפי גבייה של יותר מ-150 מיליון שקל עד סוף 2015.
הנוכחים בדיון הציעו לייעל את הליך ההודעה על צבירת קנסות, בהתאם לרוח הטכנולוגית של התקופה ובהתאם לחוק הבלתי מעודכן כפי שמסתבר. ח"כ עזריה אמרה: "אני פונה למשרד התחבורה - חייבו את כבישי האגרה להודיע לנוסעים על החוב באמצעות מסרון. היום המספרים הסלולריים הרבה יותר צמודים אלינו מהדירות. הדואר לא תמיד מגיע, סמסים הם הדרך שלנו להתעדכן. הוכחת הפנייה צריכה להיות דרך הסלולרי".
לדבריה, "מדובר בתופעה החוזרת על עצמה, אנשים נוסעים, לעתים לא מבחינים כי עלו על כביש אגרה, הם לא מקבלים את החיוב הראשוני - ואחרי כמה חודשים או שנים מקבלים סכום אסטרונומי שהתחיל מ-17 שקל עד כדי עיקול חשבון בנק. זה בכביש 6, במנהרות הכרמל וגם בנתיב המהיר. יש את חוק הגנת הצרכן שמצריך פנייה אל הצרכן לפני שמנפחים את החוב, אך החוק חל על חברות מסחריות ולא על עיריות וכבישי אגרה. צריך לעדכן את החוק כדי שיחול גם על הרשויות האלה".
יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל, ציין כי "המדינה היא שקבעה כללי משחק כאלה, והמדינה צריכה לשנות את מערכת היחסים שלה מול הכביש. יש חוקים על השולחן, היום אתה עומד בחלק מהמקומות בכביש 6 כמו בכל כביש אחר, ואתה משלם על זה, אמרנו שלפחות בזמן הזה המדינה תכניס את היד, וייקבעו מדדים בהם בזמן העומס תינתן הנחה של 50%, או הסדר אחר, לא הגיוני לשלם על כך את הסכום המלא. אם חברי וחברות הכנסת סבורים כי בחלוף 20 שנה החקיקה הזו אינה מתכתבת עם המציאות - נפנה, והמדינה תביא חקיקה, או שנביא תיקון כחברי כנסת".
ח"כ יעקב אשר התייחס להעדר התראות מקדימות, באומרו כי "אם אין התרעות מקדימות לפני קנסות, פה דופקים את האזרח הקטן".
ח"כ דב חנין התייחס גם לקנסות המושתים על הנוסעים בנתיבי התחבורה הציבורית ואמר: "בעיית היידוע קיימת גם בנתיבי התחבורה הציבורית. בשעות הלילה קשה לדעת אם החץ הוא צהוב או לבן, אנשים עולים בטעות וצריכים לשלם המון כסף. יש לפנות למשרד התחבורה ולומר שבכל התחום הזה הסימון צריך להיות מאוד ברור. בנוסף, אנחנו צריכים לייצר גבול בחקיקה, ריבית מסוימת שהיא ריבית חוקית, אי-אפשר באופן שרירותי להטיל סכומים שהם סכומים דמיוניים".
עו"ד שרון פלורנטין, היועצת המשפטית של חברת דרך ארץ, מפעילת כביש 6, טענה כנגד הטענות כי סכומי הקנסות הם סבירים בהחלט: "החוק קבע מנגנון מסוים לסכומי הפיצוי ללקוחות שלא משלמים במועד, והדבר מפוקח על-ידי חברה ממשלתית, חברת כביש חוצה ישראל. סכומי הפיצוי והחזרי הוצאות הופחתו ב-70%, אנחנו לא במציאות של 2004. אנחנו בנקודת איזון שהסכומים סבירים בהחלט. אם אדם טעה באופן חד-פעמי, הוא לא מחויב בקנסות, אלא רק מי שמתחמק ונוסע שוב ושוב. סיכוי קטן שלא יהיה יידוע לקוח בכביש 6, אלא אם נפלה טעות".
לדבריה, "המדיניות שלנו שלא פותחים בהליכים אלא אם יש לנו אינדיקציה חיובית שאדם מודע לחובו. אני לא יודעת מה סכום הקנסות השנה, בשנים הקודמות זה היה בסביבות 25 מיליון. המנגנון אומר שמה שאנחנו גובים זה מה שזה עולה לנו. הטענה לעודפי גבייה שהובאה בדו"ח המבקר נשענה על נתון של הגוף שבדק אותנו, חברת כביש ישראל ושר התחבורה מצא כי הנתון אינו משקף את המציאות" .
ח"כ עיסאווי פריג' הוסיף: "לא בושה לומר שהגיע הזמן לראות איך אנחנו משנים את כללי המשחק. שאני משלם אגרה אני רוצה איכות. אם כביש 6 איננו אין משק, אין מדינה, הוא הפך העורק הראשי ואני צריך לשלם על זה אגרה, זה לא מסתדר. אני מייעץ ליזום תרופה לפני המכה. אנחנו הולכים להציע מנגנון חלופי, תחשבו על שינוי מנגנון שיבוא ביוזמתכם".
לסיכום ביקש ח"כ כבל לקבל בתוך שבועיים נתונים באשר להיקף האזרחים שלא עמדו בתשלום בזמן ב-3 השנים האחרונות, כמה מהם קיבלו קנסות, מה גובה הקנסות ומה גובה הריבית וההצמדה. "אבקש גם לדעת כמה אנשים שילמו את סך הקנס המרבי העומד על 7,000 שקל מבין מי שלא נוסע תדיר בכביש. מהחברה המפקחת אבקש לדעת בכמה בקשות ועדות הערר קיימו דיונים, מה התוצאות ומה משך ההליך".
המשך הדיון עסק במנהרות הכרמל שם נוצרת בעיתיות לאור בלבול הנהגים בכניסה לנתיב, זה המיועד למנויים והשי המיועד לנוסעים מזדמנים. נוסע מזדמן שנכנס למסלול של מנויים צפוי לקנס (החל בטעות השנייה שיבצע).
ג'וש גולדשמיד, מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות אמר בהקשר הזה: "מדובר על 2 קטעים לאורך קילומטרים ספורים, הנסיעה בהם בת 5 עד 7 דקות כאשר החלופה היא נסיעה בת 40 דקות עד שעה בתוך העיר. אנחנו רואים גבייה אגרסיבית, יש בלבול בין נתיבי מנויים ונתיבי לקוחות מזדמנים, כאשר בלבול מצד אזרח ונסיעה בנתיב מינויים תוביל לקנסות של בין 200 ל-300 שקל".
אברהם מזרחי, קבוצת כרמלטון, מנהרות הכרמל: "למנויים יש צילום קדמי ואחורי שאנחנו יודעים לזהות, אם עובר רכב בלי מנוי זה יוצר לנו מאמצי איתור וזה יוצר לנו הרבה מאוד הוצאות, מדובר על סדר גודל של אלפי אנשים, הנושא מבוקר על-ידי הרשת הממונה. בנוגע לטענה כי החברה גובה קנסות על כל קטע בנפרד הדגיש כי הדבר נתון בדיון במסגרת בתביעה ייצוגית "אנחנו פועלים לתאם את המערכות כדי שזה לא יקרה".
ח"כ כבל סיכם את הדיון: "היום כבישי האגרה האלה הם מבחינתי צורך בסיסי, זה מזמן לא מותרות, אם הייתה אלטרנטיבה ראויה היינו אומרים שיש לאותם אדם אפשרות בחירה. אני מבקש לקבל את החישוב של אותה גבייה לאיתור משתמש מזדמן, אבקש לקבל כמה אנשים נקנסים בשל כך, איך נקבעת העלות. אבקש לקבל הסברים לעניין הקנס הכפול בכל קטע. נעשה את כל אשר עומד לרשותנו ויותר בתחום כבישי האגרה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
