סקר "גלובס": רוצים פטור ממס - גם על חשבון העסקים המקומיים

הממוצע בעולם לפטור ממסים לרוכשים אונליין עומד על 200 דולר. בארה"ב עלה הפטור זה מכבר לתקרה של 800 דולר ובישראל תקרת הפטור עומדת על 75 דולר. משרדי האוצר והכלכלה חלוקים בנושא הזה. מצד אחד ברור לכולם כי דרך הקניות המקוונות אפשר לתת מזור ליוקר המחיה בישראל - התבטאות שגם השרים משמיעים בעצמם, מצד שני בזרוע האחרת של פעילותם הם מחויבים לעסקים בישראל שמתמודדים עם התחרות המקוונת בקושי רב.

הקניות המקוונות כבר מזמן אינן טרנד אלא הם בבחינת מגמה עולמית שפועלת בכיוון אחד - כיוון של גידול וצמיחה שכבר משפיע על החנויות הפיזיות.

אין פלא שהרשתות בישראל נאבקות לייצר תחרות מאוזנת כהגדרתן - זאת באמצעות דרישה להשוואת מתן הפטור ממע"מ גם לרוכשים בחנויות הפיזיות, בתקרת פטור דומה לזו שלה זכאים הקונים באתרים. קשה לדמיין מהלך כזה שמבשיל לכדי מציאות.

מהלך אחר שבאמצעותו מנסות הרשתות להתמודד עם הקניות המקוונות הוא דרך הקמת מרכז לוגיסטי בחו"ל ועל ידי כך להיכנס לזירה המקוונת כשחקן בינלאומי. ועדת היגוי שהוקמה במטרה לצאת עם מסקנות שיקלו על הרוכשים אונליין נדמה שהלכה סחור סחור עם מסקנותיה שהוצגו בספטמבר האחרון: את תקרת הפטור השאירו ב-75 דולר כשההמלצות התמקדו בהקלות לתהליך הרכישה המקוונת בין היתר בנושא השילוח ופרוצדורות רגולטוריות המעכבות קניות מקוונות, למשל בהיבט הכמויות והאישורים הנדרשים ממשרדי הממשלה השונים.

הוועדה לא הוקמה יש מאין: מבדיקה שנעשתה עבור משרד הכלכלה עלה כי נכון לשנת 2016, היקף ענף הקמעונאות המקוון בישראל עומד על כ-7 מיליארד שקל, מתוכו היבוא האישי מוערך בכ-2.9 מיליארד, כלומר כ-40%.

ומה חושבים הצרכנים באשר לדפוסי הקנייה המקוונים - האם יש להטות את הכף לטובת הצרכנים או לטובת העסקים המתמודדים עם מגמת הקניות המקוונת? מסקר שערך מכון סמית למחקר בהזמנת "גלובס" לקראת ועידת ישראל לעסקים עולה כי 58% סבורים שצריך לאפשר קניות חופשיות וללא מיסים באינטרנט משום שזה "יוביל להוזלת מחירים גם במחיר של פגיעה בעסקים קטנים", לעומתם 33% הציגו עמדה שלפיה "צריך לשמור על יציבות עסקים קטנים ובינוניים בארץ, אפילו באמצעות העלאת מיסים על רכישות מקוונות באינטרנט". ל-9% מהנשאלים לא הייתה דעה בנושא. הסקר שנערך בשבוע שעבר בקרב מדגם מייצג של האוכלוסיה הבוגרת בישראל (כולל בחברה הערבית) בדק את השקפת העולם הכלכלית של הציבור באספקטים שונים.

מצביעי מרצ בעד העסקים הקטנים

 נשואים וחילונים חברתיים יותר

ממצאי הסקר מצביעים על כך שהרוב מעדיפים גישה כלכלית של עידוד הקניות המקוונות גם אם היא תבוא על חשבון העסקים הקטנים והבינוניים בישראל. בחינת תשובות הנשאלים בחלוקה מגדרית חושפת כי בהיבט רמת הדתיות של הנשאלים, הנמנים עם הגוש המסורתי סברו יותר מאשר הנמנים עם הגוש הדתי או החילוני כי יש לעודד את הקניות המקוונות, כך לפי 63% מסורתיים לעומת 56% חילוניים.

גם רמת ההשתכרות הצביע על שוני בדעות: 63% מבין המשתכרים מעל הממוצע סברו כי יש לעודד את הקניות המקוונות לעומת 59% המשתכרים מתחת לממוצע. הגיל גם הוא משפיע על אופן ההתייחסות לדפוסי הקנייה: בחלוקה גילאית שיעור גבוה יותר מבני ה-50 ומעלה (38%) הביעו עמדה שלפיה יש לשמור על העסקים הקטנים והבינוניים בישראל לעומת הנשאלים עד לגיל 49 מהם כ-30% הביעו עמדה המטה את המאזן לטובת העסקים. צרכני החברה הערבית שרבים מהם רוכשים בחנויות מקומיות על פני רשתות ארציות, גם הביעו עמדה המטה את המאזן לטובת העסקים לעומת צרכני החברה היהודית: 38% לעומת 32% בהתאמה סברו שיש לפעול כדי להגן על העסקים גם במחיר של העלאת המסים לקונים באינטרנט.

ההבחנה הפוליטית (על סמך המפלגות שלהן בחרו הנשאלים בבחירות 2015) חושפת שוני בדעות הציבור לגבי דפוסי הקנייה, כלומר "לטובת" הצרכנים או ל"טובת" העסקים: בקרב מצביעי מרצ נמצא השיעור הגבוה ביותר שהשיבו כי יש להגן על העסקים גם במחיר של העלאת המיסוי, כך לפי 46% מהם (לעומת 33% הממוצע הכללי).

מנגד בקרב מצביעי מפלגת יש עתיד היה השיעור הגבוה שהיטו את הכף לטובת הקונים - כך לפי 65% ממצביעי המפלגה שבראשה עומד שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד. ובאלו דעות פוליטיות מחזיקים המשיבים שהביעו פחות אמפטיה לעסקים המקומיים? 19% בלבד ממצביעי המפלגות החרדיות, הפעילים פחות באינטרנט, סברו שיש להגן על העסקים המקומיים, כשל-23% מביניהם אין דעה בנושא. 59% ממצביעי המפלגות החרדיות סברו שיש לעודד דפוסי קנייה מקוונים - שיעור זהה לזה שהביעו מצביעי מפלגת כולנו ממנה הגיע שר האוצר הנוכחי משה כחלון. ל-11% ממצביעי כולנו אין דעה בנושא.