מצביעים בנייד: הסינים לא נלהבים מאפליקציות הריגול החדשות

מאו דזה-דונג העלה פעם על נס את העיר פנגקיאו במזרח סין כמודל של "גיוס המונים" למפלגה הקומוניסטית. בימי שלטונו של המנהיג שי ג'ינפינג, הגיוס מתבצע בעזרת אפליקציה.

היישום המדובר, "ז'ג'יאנג בטוח" שהושק במחוז ז'ג'יאנג בשנה שעברה, מציע לאזרחים תגמול על מידע במסגרת מאמץ ממשלתי חדש לשילוב טוטליטריות מהסוג הישן עם אי-קומרס, ביג דאטה ומעקב דיגיטלי מהמאה ה-21. האפליקציה מאפשרת למשתמשים ליידע את הרשויות על בעיות שמתחילות בדליפות בצינורות וסכסוכים משפחתיים, וממשיכות בהפרות חוקי תנועה, פרסום כתבי עת לא חוקיים, בטקסט או פורנוגרפיה, כל עוד המשתמש חושף את כתובתו וזהותו. בתמורה, הוא מקבל פינוקים כמו הנחות בבתי קפה מהודרים ושוברים לנסיעה במונית או שירות הזרמת מוזיקה, וכן מנוי ב-Alipay, מערכת תשלומי האינטרנט של ענקית הטק עליבאבא גרופ.

יש רק בעיה אחת - סינים רבים אינם להוטים להשתמש בפלטפורמה הטכנולוגית החדשה, ונראה שרבים מהם אינם מוכנים לנדב מידע לרשויות.

פנגקיאו, עיירה של כ-80,000 תושבים במחוז ז'ג'יאנג, מתוארת כחלון הראווה של הפלטפורמה, אבל ההתנגדות ליישום החדש חזקה מאוד עד כה. התושבים מתרעמים על כך שמכריחים אותם להפוך לכלי ריגול אחרי אחרים, או שהם חוששים מתגובת הרשויות על התלונות שלהם. לכמה מהתושבים היישום מזכיר את ימי מאו, שבהם אספה המפלגה תיקים מפורטים על כל אזרח ועודדה אנשים להלשין זה על זה.
יש גם התנגדות מצד כמה פקידים מקומיים, שחוששים שהיישום החדש ינוצל על ידי יריביהם במנגנון הממשלתי או המפלגתי להשמיץ אותם.

"זה תהליך", אומר ז'ו יוצ'י, הממונה על הפרויקט בפנגקיאו. "אנחנו יכולים לשכנע אנשים להתקין את היישום. האם הם משתמשים בו? זו כבר שאלה אחרת".

גם לסינים יש גבולות

באופן כללי הסינים חוששים פחות לפרטיות הנתונים שלהם בהשוואה לרוב תושבי המערב, אבל קבלת הפנים הפושרת ליישום החדש מאותתת שיש גבול למידת נכונותם להשלים עם התרחבות הריגול הפנימי של המדינה אחרי אזרחיה. 

זה מציב את בייג'ין בבעיה. היא רוצה לשמר את שלטון המפלגה בעזרת טכנולוגיה שמאפשרת לה לעקוב מקרוב אחרי האזרחים, אבל גם להיתפס כמי שמגיבה לצורכיהם. אם ניסויים כמו היישום הזה ייכשלו, המפלגה תישען אולי על טכנולוגיית מעקב חודרנית יותר, כמו זו שהפעילה לראשונה באזורים המוסלמיים בצפון-מזרח המדינה. באזורים הללו התושבים כפופים לרשת של מחסומי דרכים, נקודות ביקורת וסורקים של תעודות זיהוי, פנים ועיניים.

בייג'ין כבר הקימה את אחת ממערכות המעקב והניטור המתוחכמות ביותר בעולם אחר אזרחיה, עם מצלמות זיהוי פנים, נתוני לקוחות של חברות טכנולוגיה גדולות ומערכת "קרדיט חברתי" חדשה שמדרגת התנהגות באינטרנט ובעולם האמיתי. כעת רוצה הנהגת המפלגה שהאזרחים ינדבו מידע שיאפשר למדינה לעקוב אחריהם עוד יותר מקרוב, למנוע מהם להפגין או לחתום על עצומות, וליצור מאגרים גדולים של תלונות ציבוריות ועל תפקוד פקידים מקומיים.

יישומים כמו "ז'ג'יאנג בטוח" הושקו בערים ובמחוזות רבים, עם תוכניות לשלב ולבצע חיתוכים של המידע מול מאגרי נתונים אחים וצילומי מעקב בווידאו, לפי מקורות יודעי דבר.

יישום שמציע נקודות זכות שאפשר להמיר במוצרי אלקטרוניקה הושק בשנה שחלפה במחוז ג'יאנגסו. אחד נוסף הושק בעיר הנמל שיאמן במזרח המדינה, עם נקודות שאפשר להמיר בנתוני טלפון נייד. יישום אחר ברובע צ'אויאנג בבייג'ין עצמה מעניק הטבות במזומן. כל היישומים הללו מתקשים לגייס משתמשים מלבד פקידי ממשלה, לפי מקורות שמעורבים בפיתוח היישומים או בניהול שלהם, ועשרות תושבים באזורי הפעולה שלהם.

המפלגה מדברת על פיתוח מערכת אוטומטית ל"ניהול חברתי" מאז שנות השמונים, כשהיא החלה להעלות למחשבים נתונים רשמיים ולחפש דרכים חדשות לפיקוח על החברה הסינית, אחרי שהרפורמות הכלכליות הביאו את מודל המשילות הטוטליטרית של מאו לסיומו.
מתחילת שנות ה-2000, המפלגה מרחיבה את מערכת "ניהול הרשת" שמחלקת שכונות ליחידות של כ-300 בתי אב, שבראש כל אחת מהן עומד "מנהל רשת". הוא מבקר בקביעות בבתי התושבים ואוסף מידע רב על חייהם.

תחת הנשיא שי, הופעתן על טכנולוגיות חזקות חדשות האיצה את המאמצים לדיגיטליזציה של ניהול חברתי, וחיזקה את המסע לאכיפת עליונות המפלגה בכל תחומי החברה הסינית.

מחוז ז'ג'יאנג, שבו שוכנות חברות טכנולוגיה מובילות רבות בסין, כולל עליבאבא, הוא אחד המחוזות המקדמים את המאמץ הזה. היישום "ז'ג'יאנג בטוח" תוכנן על ידי חברה מקומית, הנגז'ו טיאנקה טכנולוג'י, שמתארת את העסק העיקרי שלה כ"תוכנות שירותי משילות חברתית" לרשויות בסין.

לז'ג'יאנג יש קשר פוליטי חזק לנשיא שי, שכיהן כמזכיר המפלגה המקומי בשנות ה-2000. הרשויות העניקו ליישום את שמו של המסע שהשיק ב-2004 לעידוד הפקידים המקומיים לבקר יותר בבתי התושבים ולהאזין לבעיות שהם מתארים.

התלונות שמעלים ליישום ניתנות לצפייה על ידי כל המשתמשים הרשומים באזור, והמדווחים מתוגמלים בנקודות: 20 נקודות תמורת הורדת היישום והתקנתו, 10 נקודות עבור הזמנת חברים להתקין אותו, 5 נקודות תמורת כניסה בכל יום ושתי נקודות תמורת כל בעיה מדווחת.

את הנקודות אפשר להמיר ל"למטבעות זהב" שיכולים לקנות זיכרון לטלפונים ניידים, הנחות בחנויות כמו רשת בתי הקפה קוסטה מקבוצת ווייטברד, ושוברים לשירותים כמו יישום דידי דאצ'ה להסעות, ושירות הזרמת המוזיקה QQ מקבוצת טנסנט. עוד מוצעות מצלמות אינטרנט של יינגשי, מותג בבעלות הנגז'ו הייקוויז'ן, שמצלמות המעקב שלו הן בשירות משטרת סין.

המידע שמשוגר באמצעות היישום מעובד במה שמקורות מקומיים מכנים "מרכז בקרה משולב של משילות חברתית". מסכי ענק מציגים תשומות של מעקבי וידאו לצד גרפים שמראים היכן מצויה הבעיה. האזור הבעייתי מקרין אור אדום.

"הבעיה היא שאנשים לא משתתפים מרצונם בדברים הללו, כפי שהמפלגה קיוותה שהם יעשו כדי להשיג את מטרותיה", אומרת סמנתה הופמן, יועצת מחקר במכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים בלונדון, שהשלימה לאחרונה דוקטורט בנושא ניהול חברתי בסין.