הדיון אצל ניסנקורן ממוקד בבעיה מסוימת סביב דרישת עובדי בזק לבלעדיות בעבודות ברשת שלה. אך הדיון המהותי והחשוב לא באמת מתקיים, והוא בשאלה כיצד לפתור את בעיית ההשקעות החסרות בשדרוג מדינת ישראל לסיבים אופטיים עד לבתים.
ללא ספק מדיניות השוק הסיטונאי תקעה את שוק התקשורת והביאה אותו למצב שבו הוט ובזק לא משדרגות את הרשתות ולא מביאות אותנו לתשתיות סיבים אופטיים לבתים. הוט ובזק לא מוכנות לעשות את העבודות בתנאים הקיימים היום, שלפיהם פרטנר וסלקום רוכבות על הרשתות שלהן ואינן משלמות מחירים ריאליים עבור השימוש ברשת.
אלא שהמשך הוויכוח סביב כמה ישלמו פרטנר וסלקום, מתרחב גם לשאלת הפריסה האוניברסלית של הוט. האם דינה של הוט, שהיא בעלת רישיון כללי, כמו של בזק, דומה לסלקום ופרטנר כחברות סלולריות? האם נכון לאפשר להוט להשתמש בתעלות התקשורת של רשת בזק במחירים שקבע הרגולטור לפרטנר ולסלקום?
יש כאן תקלה חמורה שנובעת מכך שהוט, בכוונת מכוון, מסתייגת מההשוואה שלה לבזק. הוט חותרת בכל הכוח כדי שיראו בה חברה כמו פרטנר וסלקום ולא כמו בזק, וזאת על מנת להתחמק מהחובות הכרוכות בפריסה האוניברסלית.
בואו נדון לרגע בשאלה באופן קר ויבש. האם ישנה הצדקה לדרוש מהוט לפרוס תשתיות פיזיות במקומות שאין להן ביקוש? אפשר להיות דווקניים ולדרוש ממנה לפרוס תשתיות בפזורה הבדואית או במאה שערים בירושלים, אבל אם אין לזה ביקוש, האם נכון מבחינת המדינה להעלות את הדרישה, למרות שמבחינה חוקית היא תקפה? ובכן, הדרישה לא סבירה. אי אפשר להיות צדקנים וטהרנים ולדרוש ממנה להשקיע מאות מיליונים בלי שתראה שם החזר השקעה.
אלא שיש פתרון ויש מוצא, וצריך לחשוב על דרכים יותר יצירתיות כדי לפתור את הבעיה. אם הוט לא מקיימת את חובתה בפריסה, שתתכבד ותשלם במסגרת קרן לשירות אוניברסלי. יש להפעיל את אותו סעיף 4 ו' בחוק התקשורת שמטפל בבעיה באופן ברור ומאוזן. הבין המחוקק, שלא ניתן לחייב את בזק להניח סיבים אופטיים ושכולם ייהנו מפירות השקעתה ולא ישלמו על כך. הקרן לשירות אוניברסלי (זה לא מנוסח בחוק, אבל זו כוונתו) מבטיחה שמצד אחד הזכות לשימוש בתשתיות לא תהיה בלעדית של בזק, ומצד שני ההשקעה תהיה משותפת.
אותו הדין לגבי פרטנר וסלקום. רוצות להשקיע לבד - אהלן וסהלן. רוצות שוק סיטונאי - בבקשה, במחירים הקבועים שקבע משרד התקשורת. אבל אם בזק הולכת לפריסה של סיבים אופטיים בהשקעה של מיליארדי שקלים, כדאי שמתחרותיה יקנו את הזכות להשתמש באותה תשתית, דרך ההשקעה המשותפת ובמחירים ובתנאים שיקבע המשרד.
יש פתרונות. הדרך המוצעת היא רק אחת מהן. אלא שהחלטות כאלה גדולות על משרד התקשורת בימים אלה. אין את כוח האדם ואין את המנהיגות הנדרשת כדי לקבל החלטות בסדר גודל כזה, שישפיעו על כל שוק התקשורת לשנים הבאות. זו הסיבה ששר התקשורת איוב קרא שוקל להקים ועדת מומחים להסדרת שוק התקשורת. כדי לעשות את הקפיצה הנדרשת ברגולציה, נדרשת ועדה חיצונית שתעשה זאת, ובלבד שתהיה מורכבת ממומחים ולא מפוליטיקאים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.