סקר "גלובס": את מי מאשימים מצביעי הימין ב"פייק ניוז"?

מצביעי הימין והמפלגות החברתיות בבחירות האחרונות נוטה להאשים יותר את התקשורת בתופעת הפייק ניוז, וחושבים שהיא שהביאה על עצמה את התופעה, כך עולה מסקר שנערך עבור "גלובס" על-ידי מכון סמית למחקר לרגל ועידת ישראל לעסקים, והקיף את כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל. 52% ממצביעי הליכוד, 54% מכולנו ו-62% מבוחרי הבית היהודי והמפלגות החרדיות, מטילים את האחריות להתגברות התופעה על חלקים בעיתונות ובתקשורת.

מנגד, 68% ממצביעי המחנה הציוני, 58% ממצביעי מרצ ו-55% ממצביעי יש עתיד, מייחסים את התופעה להתגברות הדומיננטיות של הרשתות החברתיות. בהתאם למגמות הפוליטיות בישראל, גם בעלי הכנסה גבוהה נוטים יותר להטיל את האשם על הרשתות, בעוד שבעלי הכנסה נמוכה מאשימים יותר את העיתונות.

על פי הסקר, נראה ש-43% מכלל הנשאלים (ללא חלוקה פוליטית) סבורים כי חלקים בתקשורת ובעיתונות הם אלה שהביאו את תופעת הפייק ניוז על עצמם. קצת פחות ממחצית (41%) סבורים כי מדובר בתופעת לוואי שנגזרת מהדומיננטיות הגוברת של הרשתות החברתיות בחיינו.

"כפי שעולה גם מהסקר הנוכחי, הימין מאמין פחות לתקשורת הממוסדת", אומרת ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, "למרות שלאחרונה בסקר 'מדד הדמוקרטיה' של המכון שלנו ראינו שגם התופעה הזאת נבלמת. בארה"ב סקר של 'גאלופ' הראה ממש עלייה באמון של כלל הציבור בתקשורת הממוסדת בהשוואה ל-2016".

מבחינה זאת, שוורץ אלטשולר רואה ב-2017 שנת מפנה. בשנה החולפת הציבור בארץ ובעולם התחיל להבין כי לפחות במידה מסוימת, המהלך של האשמת התקשורת הממוסדת בהפצת פייק ניוז היה למעשה צעד אופורטוניסטי של מנהיגים שניצלו את הכוח הרב שמקנות להם הרשתות החברתיות. "היה כאן מסע הסתה של מנהיגים כמו דונלד טראמפ ובנימין נתניהו נגד התקשורת, ובעצם הציבור מתחיל להבין שיש פה בעיית נציג. כלומר, שנציגי ציבור כמו טראמפ ונתניהו תוקפים בחריפות את התקשורת בגלל דברים שנוגעים להם עצמם ולא בגלל רצונם בטובת הציבור".

עם זאת, שוורץ אלטשולר איננה מקבלת לחלוטין גם את האפשרות הנגדית שהוצעה למשתתפי הסקר. "להגיד שאין את מי להאשים כי זה תוצר של הרשתות החברתיות, זה בעייתי כי יש את מי להאשים - את הרשתות החברתיות עצמן", היא אומרת. "העובדה שפייק ניוז מתפשט זה לא יד האלוהים, אלא ידה של המערכת. זה שלרשתות החברתיות נוח שהפייק ניוז מתפזר בגלל האינטרסים המסחריים שלהן, מלמד על פער מאוד גדול שנוצר בין האינטרס הציבורי לבמה בלתי-מופרעת שבה יש שיח ציבורי עשיר ומגוון, לבין מה שקורה בפועל ברשתות האלה בהרבה מקרים".

לדבריה, "היום יש הבנה בקרב כל המנהלים הבכירים ברשתות החברתיות המובילות, שהדרך שבה האלגוריתמים שלהם מאפשרים לפייק ניוז להתפשט מאוד משפיעה לרעה על הדמוקרטיה, ואפילו מסכנת אותה".

ומה אפשר לעשות כדי להילחם בתופעה ולצמצם אותה? גם כאן יש מספר דרכים שבמידה רבה השנה החולפת הייתה קריטית בכל מה שקשור בהן. "2017 צריכה להירשם כשנת המפנה גם במה שנוגע להבנה שיש באמת חסרונות לדרך שבה המערכות האלה (הרשתות החברתיות) מתפקדות. ובאמת, אנחנו רואים גם רגולציה עצמית מצד הפלטפורמות כמו גם התחלה של הצעות חוק ושימועים שנעשים בכל מיני מדינות כמו ארה"ב וגרמניה".

הרשתות עצמן אכן יכולות להתמודד עם התופעה על-ידי שינויים באלגוריתמים ובפרמטרים שאחראים לכך שתכנים מסוימים הופכים ויראליים, וגם על-ידי שילוב של גורם אנושי שיבחן את התכנים שמתפרסמים. "האפשרות הרעה מכל היא שהמדינות יתחילו להתערב בנושא באמצעות רגולציה", מסכמת שוורץ אלטשולר, "כי את חולשת הרגולציה המדינתית על התקשורת אנחנו מכירים כבר".

 הימין מאמין הרבה פחות לתקשורת הממוסדת