בנק ישראל ינסה לקדם תיקון חקיקה שיאפשר לדח"צים בבנק ללא גרעין שליטה להתמודד על תפקיד יו"ר הבנק, כך נודע ל"גלובס". חוק החברות כיום אינו מאפשר לדח"צים להתמודד על תפקיד היו"ר.
ההפרדה נעשתה מכיוון שיו"ר של כל חברה שהיא מייצג את בעל השליטה, ואילו דח"צ צריך להיות מנותק מהבעלים ואסור שתהיה לו האופציה להתמנות ליו"ר אם "ימצא חן" בעיני הבעלים - מה שעלול להוביל לניגוד עניינים. לעומת זאת, בחברות ללא גרעין שליטה לא כ"כ ברור מה ההבדל בפועל בין דירקטור רגיל לדח"צ, שכן ממילא אין לחברה בעל שליטה.
בשנתיים הקרובות אמורים להתחלף שני יושבי ראש בבנקים ללא גרעין שליטה. בדיסקונט, יוסי בכר, יו"ר הבנק, אמור לסיים את תפקידו בסוף השנה; ובבנק לאומי היו"ר דוד ברודט יסיים את תפקידו בסוף השנה הבאה - זאת לאחר שהשניים השלימו קדנציה של כ-9 שנים בתפקיד. לפי הערכות, כבר בימים אלה מקדמים מועמדים שונים מתוך הדירקטוריונים ומחוצה להם את עצמם לתפקיד.
אלא שבבחירות הקרובות בדיסקונט ובלאומי יוכלו להתמודד על תפקיד היו"ר מספר מצומצם יחסית של מועמדים מתוך הדירקטוריון. הסיבה לכך היא שהדח"צים לא יוכלו להתמודד בשל מגבלת חוק החברות. כמו כן, דירקטורים שנמצאים בשלהי כהונתם (לדירקטור בבנק ללא גרעין שליטה מותר לכהן במשך 3 קדנציות), לא יתמודדו על התפקיד.
על רקע זה ינסה בנק ישראל לקדם שינוי בחוק החברות שיאפשר גם את התמודדות הדח"צים המכירים היטב את הבנק להתמודד לתפקיד היוקרתי. כאמור, לצורך שינוי כזה נדרש שינוי חקיקה בחוק החברות - תהליך שנחשב ארוך ומורכב. לפי הערכות, השינוי בחוק לא יושלם עד לבחירות בדיסקונט שייערכו במחצית השנייה של 2018. עם זאת, ייתכן ותיקון החוק יקודם ויושלם בתוך פחות משנתיים, כך שקיים סיכוי סביר שהוא ישפיע על הבחירות לתפקיד יו"ר בנק לאומי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
