כך תיראה התוכנית להוספת סטודנטים במקצועות ההייטק

בחודש הבא תפרסם הוועדה לתקצוב ותכנון (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה, את תוכניתה להגדלת שיעור בוגרי המקצועות הטכנולוגיים ב-40% בארבע השנים הקרובות. ות"ת מנהלת 700 מתוך 900 מיליון השקלים שהקצתה הממשלה בינואר 2017 לתוכנית הלאומית להכשרת כוח אדם מיומן לתעשיית ההייטק, ויו"ר ות"ת, פרופ' יפה זילברשץ, הציגה בפני "גלובס" את העקרונות המרכזיים בתוכנית.

"אנחנו הולכים להמשיך בתמריצים שעובדים, לא מתווכחים עם הצלחה", אומרת זילברשץ. "התוכניות בנושא נמצאות על השולחן מ-2012, והדבר הראשון שנעשה הוא הגדלת המכסות, כלומר סבסוד יותר סטודנטים (החלטה מ-2012 על הגדלה של 22% בתקציבים, נ"י). זה הביא לגידול של 40% במספר הסטודנטים בהנדסת מחשבים ואלקטרוניקה ובמדעי המחשב במכללות בתוך שלוש-ארבע שנים. באוניברסיטאות זה הביא לגידול של 14% בלבד".

על פי נתוני ות"ת, מספר הסטודנטים הלומדים מקצועות רלוונטיים להייטק גדל בין 2013 ל-2017 מ-24.6 אלף ל-29.8 אלף. עם זאת, הצמיחה המתונה יחסית במספר הלומדים באוניברסיטאות הובילה להקמת ועדה שביררה מהם החסמים הגורמים לכך. "התברר שהחסמים הם קודם כל מקום פיזי, כיתות, מעבדות", אומרת זילברשץ. "בנוסף עלה הקושי בקליטת סגל, יש תחרות מאוד קשה עם התעשייה, בייחוד על דוקטורים למדעי המחשב, כולל מחו"ל. דבר שלישי חשוב מאוד היה שהודענו למוסדות שלא נגדיל רק את מכסות הסטודנטים, אלא שהתקצוב לכל סטודנט יגדל".

על רקע המסקנות הקצתה ות"ת בשנה החולפת 110 מיליון שקל למוסדות האקדמיים, מהם 75 מיליון לשדרוג תשתיות פיזיות ו-35 מיליון שקל לקליטת סגל הוראה. בנוסף הוגדל הסבסוד לכל סטודנט במקצועות ההייטק מ-38 אלף שקל ל-45 אלף שקל, על חשבון תלמידי משפטים ומינהל עסקים.

- יש מספיק מועמדים איכותיים ללימודי מדעי המחשב והנדסה בתחומים הרלוונטיים?

זילברשץ: "בהחלט. מה שקרה בדרך כלל הוא שנרשמו סטודנטים מעולים שלא היה להם מקום. על כל אחד שנרשם והתקבל היה עוד אחד שעמד בתנאי הקבלה ולא התקבל".

- הם מן הסתם הלכו למכללות.

"ממש לא כולם, אבל הרבה הלכו למכללות, יש מכללות מיוחדות להנדסה שבהן המספר עלה והרף עלה יחד איתו. אלה שמגיעים ללמוד במכללות הם ברמה מאוד גבוהה".

במבט קדימה, אומרת זילברשץ, "אחד הדברים המאוד משמעותיים שנעשה זה ליצור את האפשרויות לשלב את הלימודים במקצועות נוספים. אנחנו חושבים שאם מאפשרים לאוניברסיטאות ללמד באופן דו-חוגי, נניח ספרות דו-חוגי עם מדעי המחשב, זה יהיה תמריץ מאוד גדול להרבה נשים, שלא ממהרות להגיע להייטק והולכות ללמוד מקצועות אחרים, להגיד 'רגע, אני יכולה ללמוד גם מה שאני אוהבת וגם את מקצוע ההייטק'.

"בכלל, אנחנו מסתכלים על מקצועות ההייטק בראיה הוליסטית רחבה, כי בסוף הכל מתקשר להייטק, היום גם עיצוב מתקשר להייטק, גם האמנות מאוד מושפעת מהטכנולוגיה, הרפואה, הביולוגיה שמושפעת מנושא הדאטה, פיזיקה וכל דבר אחר. במובן הזה ההסתכלות היא לא רק על הסטודנט הקלאסי שבא ללמוד מדעי המחשב מורחב, אלא גם לסטודנטים אחרים שילמדו את התואר לצד תארים אחרים ואז האפשרויות תלכנה ותגדלנה.

"מעבר לזה, אם האוניברסיטאות זקוקות לכיתות צריך שיהיו להן, כך גם כסף לקליטות מרצים, כסף שידאג שלסטודנט תהיה רווחה, שהוא לא ייבהל, שלא ינשור מהלימודים. הם יקבלו מספיק כספים כדי שהם יוכלו לוודא גם את ההגעה של סטודנטים אליהם, גם את ההרחבה של מספר הסטודנטים בדיסיפלינות השונות, וגם את הווידוא שהסטודנט לא ינשור ויקבל את מלוא העזרה לסיים את הלימודים.

"אחד הדגשים החשובים שיהיו בתוכנית הוא תשומת לב לעניין הנשים. יש הטיה לא טובה שגורמת לכך שפחות נשים נקלטות בתעשיית ההייטק, ואנחנו מאמינים שיש מספיק נשים אינטליגנטיות יכולות להגיע למשרות האלה, אז צריך לעבוד כדי לוודא שאין הטיה נגדן. זה ערך מוסף גם לתעשייה עצמה וגם לשוויון המגדרי שאנחנו כל כך שואפים אליו".

שילוב חרדים וערבים

בצמוד לדו"ח החדשנות ל-2017 שפירסמה רשות החדשנות בתחילת אוקטובר האחרון, היא הכריזה על יעד שאפתני: הגדלת מספר העובדים בענף ב-220 אלף איש בתוך עשור, כלומר כ-8% בשנה. נתוני העשור האחרון מלמדים כמה מאתגרת תהיה העמידה ביעד. מספר המועסקים בהייטק גדל מאז 2007 בכ-30 אלף איש בלבד לכ-270 אלף איש, ושיעורם מכלל המועסקים במשק נותר כ-8%. מדידה במגזר העסקי בלבד מלמדת על נסיגה מסוימת נכון ל-2015, אז היה שיעור אנשי ההייטק 12.1% מכלל המועסקים, לעומת כ-13% ב-2006.

תוכנית רשות החדשנות היא הרחבה לתוכנית הלאומית להכשרת כוח אדם להייטק. על פי היעד של רשות החדשנות, מרבית המשרות החדשות ייפתחו באמצעות עידוד חברות צמיחה, פתיחת מרכזי מו"פ ישראליים נוספים של חברות בינלאומיות, וקידום ופיתוח חדשנות. 5,000 משרות חדשות אמורות להיות מאוישות מדי שנה בעובדים שהוכשרו מתוקף התוכנית הלאומית: יותר בוגרי אקדמיה, בוגרי "סיירות תכנות" (BootCamps), זכאי חוק השבות ועובדים זרים, שילוב יותר נשים, חרדים וערבים. 4,000 עובדי מעטפת אמורים להתווסף מדי שנה בזכות הגדלת מספר המהנדסים והמתכנתים.

תוכנית סיירות התכנות תושק השנה בהובלת הזירה החברתית-ציבורית ברשות החדשנות. מדובר בטרנד עולמי, ו-70% מבוגרי הקורסים הללו בארה"ב ב-2106 השתלבו בתעשייה. בסקר Indeed שנערך בקרב 1,000 מעסיקי הייטק בארה"ב ב-2017 אמרו 84% מהם כי בוגרי הקורסים טובים באותה מידה ולעתים יותר מבוגרי מדעי המחשב באוניברסיטה.

המודל הישראלי כולל מסלול מענקים תחרותי, שיתגמל גופי הכשרה שבוגריהם השתלבו בתפקידי פיתוח בשכר גבוה, עם דגש על שילוב אוכלוסיות מגוונות. מודל התמרוץ הבסיסי יחשב את הפער בין המשכורת של הבוגר ששולב 15 חודשים לאחר סיום ההכשרה לבין 14 אלף שקל, ויכפיל אותו ב-8. התמריץ להשמת נשים יהיה מכפלה של פי 10 ושל חרדים וערבים פי 12.

התמריצים מיועדים לעודד גופים קיימים וגופים חדשים מישראל ומחו"ל להשתלב בתוכנית. מסגרות ההכשרה הן שינהלו את תהליכי הקבלה, אך יחויבו שלפחות חצי מהמתקבלים יהיו בעלי תואר אקדמי במדעים אך לא יותר מ-25% מהם בוגרי מדעי המחשב או הנדסה. היעד הוא להכשיר 250 איש כבר השנה, בתקציב של 10 מיליון שקל, ו-450 איש חדשים כבר בשנה השלישית לתוכנית, כלומר 2020.

 כך רוצה רשות החדשנות

רענון לעובדי הייטק ותיקים

התוכנית להכשרת כוח אדם היא רב שלבית. בטווח הקצר מדובר על קורסי התכנות המרוכזים, רענון לעובדי הייטק ותיקים, הבאת עובדים מחו"ל, והשמת ערבים ונשים שלמדו מקצועות טכנולוגיים אך לא משולבים בתעשייה.

הטווח הבינוני הוא התוכניות של ות"ת לאקדמיה; קידום תוכניות כמו המכינה האקדמית "אופקים להייטק", לשילוב צעירים מאוכלוסיות חלשות כלכלית להצליח באקדמיה; הרחבת תוכניות כמו נע"מ (נוער ערבי מצטיין), המלוות בני נוער עד לסיום הלימודים בטכניון, כולל מימון; ותוכנית חלמי"ש, למיון, תמיכה ושילוב חרדים בלימודים טכנולוגיים ובתעשייה.

כיוון פעולה נוסף הוא איתור וחשיפת חיילים לתחומי ההייטק. צוות שהוקם בשנה שעברה - בהובלת ראש המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון, מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון, והממונה על התעסוקה במשרד לשירותים חברתיים מיכל צוק - יצר מהלך משותף עם צה"ל, שלצד הניסיון לאתר חיילים שמתאימים ללימודי טכנולוגיה ואינם משרתים בתחום בצבא, פועל להשתמש בידע שנצבר בצבא על הכשרות איכותיות.

תוכניות הטווח הארוך מופנות בעיקר לילדים ונוער: הגדלת מספר בוגרי בגרות ריאלית; גיוס כוח הוראה טכנולוגי מיומן; שימוש בפלטפורמות טכנולוגיות להיכרות עם מסלולי קריירה טכנולוגיים וללימוד תכנות; ועידוד והרחבת תוכניות כמו "מדען בגן", "מדעניות העתיד" והתוכניות של עמותת Ytek לילדי גן חובה עד כיתה י' בתחומים טכנולוגיים מגוונים.

ויש עוד מקור בלתי מנוצל: בעלי מוגבלויות, שמהווים 18% מהאזרחים בגיל העבודה, אך רק כמה מאות מהם מועסקים בהייטק, שבריר אחוז מהמועסקים. ד"ר גלית דשא, מנהלת יוזמת power in Diversity לקידום תעסוקת אוכלוסיות מגוונות בעולם הסטארט-אפים, אמרה בכנס שקיים אתמול משרד עו"ד ש. הורוביץ בנושא, כי "ישראל ממצה פחות ממאית הפוטנציאל הקיים לגיוס בעלי מוגבלויות להייטק. ראוי להתייחס לכך לפני שיוצאים לחפש עובדים מחוץ לישראל".