אל רשימת בעלי ההון הזרים שהשקיעו לאחרונה בישראל, הצטרף בשבוע שעבר מישל אוחיון, שרכש את מלון וולדורף אסטוריה בירושלים בכ-600 מיליון שקל.
אוחיון, יהודי-צרפתי המתגורר בפריז, אומנם אינו מוכר בישראל, אך הוא מבלה פה לא מעט מזמנו; בשבוע שעבר, למשל, לאחר סגירת העסקה, הוא נפש באילת. ביום החתימה על העסקה, הוא מספר, הוא גם חיתן את בנו, אחד מחמשת ילדיו, בבנייני האומה בירושלים. הזוג הטרי אומנם מתכוון להמשיך ולחיות בצרפת, אבל את החתונה ערכו כאן. "כולם משתוקקים לירושלים", אומר אוחיון. "תל-אביב היא עיר מדהימה, אבל יש כמוה הרבה בעולם. לעומת זאת, לאף עיר אין את הערך ההיסטורי שיש לירושלים".
אוחיון הוא בעליה של אימפריית נדל"ן בינלאומית המתמחה במלונות יוקרה ובמרכזים מסחריים. וולדורף אסטוריה היא אומנם העסקה הראשונה שלו בישראל, אך קדמו לה ניסיונות אחרים שלא צלחו. כך למשל ניסיון רכישה של קניון גני סביונים וניסיון לרכוש ארבעה מלונות שהיו תחת זרוע המלונאות של אפריקה ישראל; העסקה האחרונה לא יצאה לבסוף אל הפועל בשל אי הסכמה על המחיר, ולימים נמכרו ארבעת המלונות למשפחת דיין, באותו מחיר שהציע אוחיון.
אוחיון אומר שהוא מרוצה מאוד מעסקת וולדורף אסטוריה, בין היתר בשל האטרקטיביות של ירושלים כיעד תיירותי לאנשי כל הדתות.
המלונאים הישראלים מתלוננים שקשה להרוויח וקשה למשוך לכאן אנשים. העלויות הגבוהות של תפעול מלונות בישראל ומחירי הלינה לא מרתיעים אותך?
"כאן באילת יש אנשים שהגיעו לחופשה של שבוע, ושילמו על חבילה שכוללת טיסה ומלון, 600-500 דולר. זה יקר? אני חושב שבגלל התמחור הנמוך הזה, רמת השירות הולכת ופוחתת ומסעדות נסגרות אחת אחרי השנייה. זה לא טוב לעיר".
אז אתה לא חושב שהמחירים כאן גבוהים בהשוואה לאירופה?
"אם את רוצה שירות ויוקרה, את צריכה לשלם עליהם. זה נורמלי. בישראל המחירים הם חצי מהמחירים בפריז. שם את משלמת 1,000 יורו ללילה וככה זה בכל מקום בעולם. רק בישראל לא רוצים לשלם. זה לא נורמלי".
מחנות בגדים לאימפריה
אוחיון, 56, נולד בקזבלנקה וכילד הגיע עם הוריו לבורדו שבצרפת. הוריו רצו שיהיה רופא, אך הוא נמשך למסחר - שבו עסקה המשפחה - מאז שהיה ילד. לפי פרסומים בעיתונות הצרפתית, בשנות העשרים שלו, ולאחר קריירה קצרה כמציל, הוא פתח חנות בגדים של המותג דניאל השטר ברובע מריאדק בבורדו.
הפריצה העסקית של אוחיון התרחשה בשנות ה-90. לפי דיווחי התקשורת המקומית הוא ניצל שפל נקודתי במחירי הנדל"ן בבורדו (שנבעו מריבוי הפקעות שעשתה העירייה) ורכש במינוף מבנה גדול במרכז העיר. השלב הבא היה לשכנע רשת בגדים גדולה לשכור ממנו את המבנה לתקופה ארוכה. לאחר שהמהלך הצליח הוא חזר עליו כמה פעמים תוך שהוא מתקשר עם מותגים מובילים כמו סליו, גאפ, זארה, H&M כשוכרים.
את עסקי הנדל"ן איגד אוחיון בחברה בשם FIB (Financiere Immobiliere Bordelaise) וכיום מחזיקה החברה נכסים בכל צרפת - מפריז ועד הריביירה - וכן בשמונה מדינות נוספות בעולם. לפי פרסום בטריביון עסקיו של אוחיון מקיפים באירופה לבדה כ-400 אלף מ"ר בכ-20 ערים. רובם של הנכסים הם כאמור מלונות יוקרה ומרכזים מסחריים, אך אוחיון מחזיק גם נדל"ן למגורים. כך, למשל, על-פי פרסומים, יש לו כ-200 דירות להשכרה מוגנת למבוגרים במרסי, ועוד נדל"ן למגורים בפלורידה, כולל כ-88 דירות בפרויקט יוקרה המשקיף לים. "כמציל לשעבר", אמר בעבר, "יש לי תמיד תשוקה גדולה לים".
בשנים האחרונות, הוא נכנס לדירוג האנשים העשירים בצרפת עם הון אישי שהוערך על-ידי כלי התקשורת בכ-650 מיליון יורו.
למרות הפעילות הבינלאומית של הקבוצה, אוחיון נותר נאמן מאוד לבורדו. כך, למשל, אחד מנכסי הדגל שלו הוא הגרנד הוטל בעיר, המנוהל על-ידי רשת אינטרקונטיננטל. בנוסף הוא מחזיק בעיר ביקב ובאודיטוריום עצום שתכנונו ובנייתו ארכו 7 שנים וספגו הרבה ביקורת, בין היתר בשל הסתבכות הבנייה שחייבה החלפת החברה המבצעת ומאבקים משפטיים. בהקשר הזה אמר אוחיון בריאיון שנתן בצרפת כי אומנם יש לו עור עבה, אך הוא אינו שוכח כשלועגים לו. "אני מוכן לקבל ביקורת אבל עבורי מה שמשנה זו השורה התחתונה", אמר. באותו כתבה גם נאמר כי המטה העסקי של אוחיון, ששכן בבורדו, הועבר לפריז, בין היתר בנימוק ש"כשאנו חיים בפרובינציה, אנו במרכז הביקורת; כשאנו בפריז, אנחנו 'נעלמים' בתוך הבלגן".
אגב, באותו ראיון סיפר גם שהוא מאמין באלוהים, וכי האמונה "מחייבת ריסון מסוים, שחשוב שיש לי". בלי אמונה, הוא הוסיף, הוא חושש שהיה עלול להדרדר לחיים "כמו בנדיט, כמו אל קאפונה".
"תמיד כשמישהו עושה דבר אמביציוזי, יש ביקורת", הוא מסביר בשיחה עם G את הביקורת שנמתחה. "הביקורת הייתה על כך שהבנייה ארכה זמן רב מדי, אך מיום העסקה ועד יום הפתיחה, חלפו 7 שנים, כשבדרך כלל מהלכים כאלה אורכים 15 שנה. זה האודיטוריום הכי תחרותי בכל אירופה".
בין ורסאי לירושלים
אחד מהנכסים שעליהם גאוותו של אוחיון הוא מלון הטריאנון פאלאס בוורסאי, שבעשור האחרון הוא חלק מרשת וולדורף אסטוריה. מדובר בנכס היסטורי: הוא הוקם ב-1909, ליד ארמון ורסאי, כמלון פאר לאצולה האירופית של התקופה. המלחמה שפרצה זמן קצר לאחר חנוכתו טרפה את הקלפים לכמה שנים, וחוזה ורסאי, שציין את סיום מלחמת העולם הראשונה, נחתם במלון, ב-4 ביוני 1920. כיום כולל המלון כ-200 חדרים, מתפאר במסעדה עם שני כוכבי מישלן בניצוחו של השף הבריטי גורדון רמזי, ויש לו ספא המשתרע על פני 3,500 מ"ר.
הטריאנון, אומר גורם המכיר את אוחיון, הוא דוגמה לדרך שבה הוא מנהל את עסקי המלונאות שלו. "הוא מאוד מפוקס וממוקד בקהל מבוסס ועשיר וב'היי אנד' של התחום. לפני כמה שנים, הוא 'נפטר' מבתי מלון שהיו בבעלותו, שהם פשוטים יותר ולא יוקרתיים".
גם לוולדורף אסטוריה בירושלים יש היסטוריה ארוכה. המלון, שנקרא בעבר מלון פאלאס, הוקם ב-1929 על-ידי המועצה המוסלמית העליונה, ועל תכנונו הופקד אדריכל טורקי. לאחר פתיחתו הוא נחשב למלון המפואר בירושלים, אך הוא הספיק לפעול רק שנים ספורות, שבסיומן הופקע על-ידי המנדט שעשה בו שימוש כבניין משרדים. לאחר הקמת המדינה שוכן במלון משרד התמ"ת עד שבשנות ה-90 נרכש על-ידי קבוצת ריג'נסי, בעלת היאט ירושלים, שבתורה מכרה אותו ב-2005 למשפחת רייכמן, משפחה חרדית מקנדה, תמורת 21 מיליון דולר. אבי המשפחה, פול רייכמן, שנפטר לפני 4 שנים, השקיע כ-150 מיליון דולר כדי להפוך את המבנה לשימור למלון יוקרה שנחנך ב-2014.
המו"מ עם משפחת רייכמן החל ביוני האחרון, כשאוחיון מיוצג בידי עורכי הדין ירון טיקוצקי ורונן קנטור, ומשפחת רייכמן - בידי משרד עו"ד אגמון. במהלך המו"מ, מספר אוחיון, הוא נקשר מאוד למשפחת רייכמן. "המלון הזה", הוא אומר, "מייצג את האישיות של המשפחה. רייכמן הוא איש ששמר על היהדות והיה גאה בה. בעסקה הזו אני קונה גם 'רוח'".
במסגרת העסקה הוא רוכש את החברה שמחזיקה את המלון, ומאחר שלחברה נשארו שלוש דירות מהקומפלקס שנבנה (שכלל גם דירות מגורים), אוחיון יקבל גם אותן.
תוכניותיו למלון, מרחיקות לכת ומזכירות את המלון בוורסאי: הוא מדבר על בניית בריכה וספא גדול בקומה התחתונה של המלון. אלה מיועדים להיות אבן שואבת גם למי שאינם אורחי המלון. במקביל, תיפתח מסעדה בהובלת שף עם שם בינלאומי שאוחיון נמנע מלחשוף, ועל הגג ייבנה מקווה. "אני רוצה שכל האנשים הדתיים יגיעו לכאן", הוא אומר, "אבל גם חילוניים. אני רוצה להראות לחילוניים שהמקווה הוא דבר ייחודי, שמעניק לך חוויה של התנקות".
אתה עצמך אדם דתי?
"אני לא דתי, אך שומר מסורת: לא נוסע בשבת, ואוכל כשר".
מה תעשה בעניין הרווחיות הנמוכה של המלון?
"אני בטוח שבניהול נכון זה יהיה אחד המלונות הטובים. אנחנו מקצועניים ואנחנו יודעים לשפר תוצאות. נשפר את רמת השירות, אם כי אני חייב להגיד שהשירות שם היום טוב לעומת העבר".
אתה חושב ששילמת מחיר גבוה על המלון?
"שילמתי את המחיר הנכון".
גורם המכיר את אוחיון, אומר כי עם הוולדורף אסטוריה הירושלמי אוחיון יכוון ליהודים דתיים, בעיקר אמריקאים, מבוססים, שאין להם קושי להוציא סכומים גבוהים על בתי מלון, וחשוב להם להשתכן בירושלים. "זה בעיקר מכוון לקהל אורתודוכסי. יש קהל גדול של יהודים מכל העולם, שמחפשים יוקרה, וזה מה שיהיה שם. הוא עומד להשקיע הרבה כסף במלון, ומקווה להפוך אותו לרווחי - באמצעות הבריכה, וגם המסעדה והספא. הוא מאמין שזה ישפר את הרווחיות. אחרי הכול, זה מה שהוא יודע לעשות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.