הצד הפחות מוכר של הכלכלה השיתופית: אפליית צרכנים

בתוך שלל האיומים, ההבטחות וחוסר הוודאות של שוק העבודה החדש, נמצאת הכלכלה השיתופית. חלק מהחברות המתבססות על מודל כזה כבר מוכר לנו - Airbnb בענף התיירות, אובר בעולם התחבורה, Fiverr שמציעה שירותים ומוצרים של עצמאים ועוד. כולם יכולים להרוויח כסף בלי לפתוח תיק במס הכנסה ובלי להיות שכיר. לכאורה, מדובר בהבטחה. דמוקרטיזיצה של העבודה, שוק פתוח לכולם ללא הבדלי דת, גזע ומין. אינספור מאמרים נכתבו על פרצות המס של השוק הזה ועל סוגיית ההסדרה של יחסי העבודה, אבל לפחות בישראל יש פן אחד שפחות מדברים עליו - אפליה של צרכני השירות.

לדברי ד"ר שלי קרייצר-לוי, האפליה בכלכלה השיתופית היא נושא חם בחו"ל, אבל בישראל הוא כמעט שאינו זוכה להתייחסות ולפיכך גם לא לטיפול. בארץ, יש חוק איסור אפליה במוצרים ובשירותים, הקובע שלנותן שירות אסור להחליט למי הוא ייתן שירות, או ליתר דיוק - את מי הוא לא מעוניין לשרת. אבל החוק אינו חל על אנשים פרטיים ועל ביתם, ופחות ברור הסטטוס שלהם כמעניקי "שירותי מלונאות" נוסח Airbnb, או כנהגים בשירות הסעות.

בשבוע הבא, כנס של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן, שמובילה קרייצר-לוי עם ד"ר רונית דוניץ-קידר, יעסוק בהשלכות הכלכלה השיתופית ובין השאר גם בנושא הזה. "מחקר שנעשה באוניברסיטת הרווארד על Airbnb גילה שאם יש לך שם אפרו-אמריקאי, הסיכוי שתתקבל כאורח נמוך ב-16% מהסיכוי של אורח עם שם של אדם לבן", מספרת קרייצר-לוי. "גם שמענו לאחרונה על מקומות שמסרבים לקבל ישראלים. כיוון שהמשפט עדיין לא התערב וטיפל באפליה, הפלטפורמות השיתופיות עצמן הן אלו שנכנסות לפעולה ועושות זאת באופן שמתאים להן. לדוגמה, Airbnb ואובר אוסרות אפליה בתקנונים שלהן, אבל קיים ואקום משפטי בנושא הזה. במכולת אני לא אוכל להפלות אדם שבה לקנות, אבל בבית אני יכולה לעשות כרצוני. המשפט היום עושה חלוקה דיכוטומית בין שכירים לעצמאיים, ועדיין לא מתייחס לאתגרי הכלכלה השיתופית. צריך להתאים את כללי איסור האפליה גם לשוק הזה".

במושב בכנס שיעסוק בנושא, תציג החוקרת נעמי שונבאום מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בארה"ב את האופן שבו מתמודדות הפלטפורמות השיתופיות השונות עם האפליה.

- כיצד באמת הן מונעות אותה?

"שונבאום מסבירה שחלק מהחברות הקימו מחלקות ייעוץ ייעודיות לטיפול בנושא הזה, ו-Airbnb, למשל, מנסה לנקוט צעדים של ממש. לדוגמה, אם משכיר טוען שהוא אינו יכול להשכיר את הדירה בתאריך מסוים, התאריכים פשוט ייסגרו והוא לא יוכל לפתוח אותם בשביל מישהו אחר. הם לקחו את זה ממש ברצינות".

- אם הן מטפלות בזה בעצמן, אז מה הבעיה? מה עוד צריך לעשות?

"יש שני כיוונים: האחד הוא התערבות של המחוקק והעברת חקיקה שאוסרת על אפליה בכלכלת שיתוף, והכיוון השני הוא באמת לקבל את זה שהפלטפורמות עצמן עושות את זה. זו אפשרות, אבל הבעיה היא שהבחירה נשארת בידיהן. כרגע, ציבור הלקוחות שלהן מגלה אכפתיות ומתנגד לאפליה. יש לקוחות שלא היו רוצים לקחת חלק בפרויקט מפלה. אבל השאלה היא מה יקרה ברגע שזה יהיה לא כלכלי לפלטפורמה. ברגע שלאיסור תהיה עלות, זה לא יבטיח שהיא תמשיך למנוע אותה".

- מה צריך לעשות בישראל?

"יכול להיות שבית המשפט יחליט להרחיב את החוק הקיים. אני הייתי ממליצה שהוא יפרש אותו באופן רחב, אבל גם חשוב להביא בחשבון תנאים. במקרה של Airbnb, למשל, כדאי לבדוק כמה פעמים בעל הדירה משכיר אותה. צריכות להיות החרגות שקשורות, לדוגמה, לביטחון האישי.