אין הצעות במכרזים סולאריים; רשות החשמל מאשימה את רמ"י

אמנם שני המכרזים האחרונים להקמת המתקנים הסולאריים במתח נמוך של רשות החשמל הניבו תעריפי חשמל אטרקטיביים ותקדימיים - פחות מ-20 אגורות לקוט"ש, אך מספר הניגשים אליהם ירד בחצי. ברשות החשמל מביעים חשש כי אם מגמה זו תימשך, לא יהיו מספיק הצעות כדי לקיים מכרזים נוספים שתוכננו ל-2018 בהיקף כולל של 600 מגוואט.

במכרז הראשון שקיימה הרשות במארס להקמת מתקנים במתח גבוה (מתקנים קטנים ובינוניים) הוכרזו זוכים להקמת פרויקטים סולאריים בהיקף כולל של 235 מגאווט. במסגרת המכרז השני שתוצאותיו התפרסמו רק לפני שבוע - יוקמו רק 105 מגאווט.

"ההיצע בין שני המכרזים ירד ביותר מ-50%", מספר בשיחה עם "גלובס" גורם בכיר ברשות החשמל. "מדובר בירידה דרמטית. אם המגמה הזאת תימשך ויש לנו הערכה שהיא תימשך, הרי שבמכרז הבא יהיה לנו רק כמה עשרות של מגוואט הצעות".

"אנחנו יכולים להמשיך ולהתגאות במכרזים ובתעריפים הנמוכים שמושגים בהם, אבל לא יהיה להם שום משמעות, אם לא יהיו הצעות בעתיד", הוסיף הגורם.

עוד ב-2009 קידם שר האנרגיה דאז פואד בן אליעזר החלטת ממשלה לפיה 5% מסך החשמל יופק באמצעות אנרגיה מתחדשת ב2015, ו10% ב2020. בפועל, ישראל, "מדינת השמש", "תקועה" כבר קרוב לשנה ל-3% בלבד.

לאחר שבממשלה הבינו שיש סיכון של ממש כי המשק לא יצליח להגיע ליעד השאפתני שקבע, נוספו אלפי מגוואטים של מכסות סולאריות, להם יש פוטנציאל קידום הרבה יותר מהיר מפרוייקטי ירוקים אחרים, כמו למשל טורבינות רוח. אך כאמור עלולה להיווצר כאן בעיה חדשה: אין מספיק ניגשים למכרזים של רשות החשמל.

כמה יזמים בתחום הסואלרי הסבירו בשיחה עם "גלובס" כי בשנה וחצי האחרונות כמעט ולא פותחו פרויקטים סולאריים חדשים. "כל ההצעות שהוגשו בשני המכרזים הקודמים של הרשות - אלה פרויקטים ישנים שכבר פותחו לפני כמה שנים ואנשים רק חיכו למכסות. כיוון שלא הייתה שקיפות לגבי המכסות החדשות שישוחררו לשוק, אנשים לא רצו לקחת סיכון ולהיכנס לפרוייקטים. היום כשיש מכסות חדשות, חלה התעוררות בענף", מסביר בשיחה עם "גלובס" אחד היזמים בענף.

יש לא מעט מכשולים שעומדים בפני החברה שמחליטה לגשת למכרז להקמת חוות סולארית של רשות החשמל - העיקרי שבהם הוא מציאת קרקע שמתאימה, בדרך כלל בקיבוצים או במושבים, וקבלת אישור תב"א (תכנית בנייה ארצית). מדובר בתהליך סטטורי הכרחי שאורך בין שנה וחצי לשנתיים וכרוך בעלויות רבות ומטרתו העיקרית היא שינוי ייעוד הקרקע מחקלאי לתעשייתי.

היזמים שבוחרים להכנס לתהליך מורכב זה, בדרך כלל סבורים שיהיו מכסות שיוכרזו על ידי הרשות. רק שכאמור בשנה וחצי האחרונות לא "שוחררו מכסות" ולדברי אחד היזמים גם לא הייתה שקיפות לגבי עתידם של המכרזים.

גם למצוא קרקע מתאימה אין זו משימה קלה - כאשר קיימת מגבלה של 250 דונם בלבד פר יישוב. מגבלה זו מספיקה להקמת מתקן בינוני בהיקף של עד 10 מגאווט בלבד.

ברשות החשמל מאשימים את רמ"י, רשות מקרקעי ישראל, במגבלה זו ורואים בה מכשול של ממש עבור היזמים בענף. "אם היזם רוצה להקים חווה סולארית גדולה ורציפה, עליו למצוא שטח של שני יישובים סמוכים בהם ניתן לצרף את הקרקע. מדובר במקריות נדירה".

גם היזמים עצמם רואים במגבלה זאת של רמ"י חסם משמעותי ומספרים על בעייתיות נוספת - כאשר ביישוב מסוים מוקמת חווה מעל 125 דונם, על היישוב להחזיר כל דונם מעבר ל-125 לרמ"י.

מקור המגבלה - בסוף שנת 2011 , כשחלה צמיחה משמעותית בתחום הסולארי, אז התקבלה ההחלטה לפיה השטח המיועד לבניית מתקנים סולאריים לא יהיה גדול מ-250 דונם פר יישוב, ועל היישוב להחזיר שטחים אם יש לו שטחים "עודפים". ההיגיון שעמד מאחורי ההחלטה הוא "חלוקת עושר", כדי לתת סיכוי שווה לכל הישובים ולא רק לישובים החלוצים בנושא.

בפועל, היום כמה שנים אחרי, המגבלה מקשה על היזמים למצוא שטח, זאת בנוסף לכל החסמים הרגולטוריים עליהם יש לעבור לאחר מציאת הקרקע.

"נוצר המצב שכמות התכניות הולכת ופוחתת, תכניות חדשות לא קמות - כבר אין מספיק קיבוצים חדשים", טוענים ברשות החשמל.

מעבר לקיפאון בענף הסולארי בשנתיים האחרונות כתוצאה מכך שלא היו מספיק מכרזים של רשות החשמל, ומעבר מגבלות של רמ"י פר ישוב מציינים היזמים גם בעיה חמורה וידועה נוספת - מצב רשת ההולכה. רשת ההולכה באזור הדרום, בו תנאי הקרינה מיטביים עבור אנרגיית שמש, "סתומה" ואין בה די מקום לחיבורים חדשים.

מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "מועצת מקרקעי ישראל היא זו שקבעה מגבלה של 250 דונם בהקצאת קרקע למיזמים סולאריים. (החלטה 1507). מדיניות זו נובעת מהרצון לצמצם את היקף השינוי של קרקעות בישובים החקלאיים וכן לצמצם את ההטבה הגלומה בפטור ממכרז על שטחים כה גדולים לישובים חקלאיים אשר קיבלו את הקרקע למטרות חקלאות. במכרזי רשות החשמל יצאו מכרזים על מתקנים קטנים, כך שבמקרים אלו אין רלוונטיות למגבלה".