ענפי הבנייה בעולם כולו נחשבים, עדיין, לענפים מפגרים מבחינה טכנולוגית. ענף מאוד לא יעיל, בזבזני מדי מבחינת המשאבים שהוא צורך, ובעל רווחיות שהולכת ונשחקת. ענפים בעלי פריון נמוך, הבשלים לשינוי קיצוני, שישנה תוך זמן קצר יחסית סדרי עולם.
על פי נתונים של הבנק עולמי ושל חברת החיזוי הכלכלי הבריטית Oxford Economics, הפדיון השנתי של ענף הבנייה בעולם מגיע לכדי 10 טריליון דולר. התפוקה שלו מהווה כ-6% מהתוצר העולמי. בענף מועסקים כ-100 מיליון איש, והוא הצרכן הגדול ביותר בגלובוס של משאבים וחומרי גלם. דו"ח מיוחד של הפורום הכלכלי העולמי (WEF) מציין כי ענף הבנייה הוא מן היצרנים העיקריים של פסולת, אם לא הגדול שבהם: כ-40% מהפסולת שנוצרת בארה"ב מקורה בענף הבנייה. הבניינים בעולם גם אחראים לשימוש של 25% עד 40% מסך האנרגיה הנצרכת מדי שנה.
כל המספרים האלה ממחישים עד כמה חיוניים הם שינויים טכנולוגיים אשר יביאו לייעול בשיטות עבודה, לחיסכון בחומרי גלם, להקטנת הפסולת ושימוש חוזר בה, ולחיסכון באנרגיה הנדרשת על ידי הבניינים הקיימים. להבדיל מסקטורים שונים במשק הגלובלי, שיטות העבודה בעולם הנדל"ני, החומרים, ותהליכי הניהול עברו שינויים קטנים יחסית בעשורים האחרונים. אי לכך, כמעט כל הסקירות הקשורות לענף מציירות תמונה של ענף אשר עתיד להשתנות ללא היכר תוך שנים אחדות.
אבל לפי שעה, תעשיית הבנייה, כמעט בכל מקום בעולם ולא רק בישראל, ידועה בשמרנות שלה, בהיסוסים הרבים בהכנסת חידושים טכנולוגיים, במיוחד בכל הקשור לטכנולוגיות דיגיטליות ואוטומציה והימנעות מאימוץ תהליכי ייעול אשר אומצו במגזרים אחרים.
במדינות רבות, כמו ארה"ב ואנגליה, הפיגור בעלייה המצטברת בפריון של תעשיית הבנייה לעומת הממוצע במשק מגיע בעשרים השנים האחרונות למספרים דו ספרתיים. בישראל הפריון של מגזר הבנייה עולה בממוצע שנתי על המשק, אך אין בכך נחמה גדולה: הדבר נובע מהעלייה האיטית מאוד של הפריון בכלל המשק בישראל. במונחים אבסולוטיים, הגידול בפריון של הבנייה של ישראל דומה לזה של מדינות אחרות.
הפער בין הפריון בענף הבנייה
פחות מאחוז מושקע במו"פ
לפי דו"ח של חברת מקינזי, מיזמי בנייה גדולים במגזר הציבורי חורגים מהעלויות המתוכננות ב-80% בממוצע וזמן הבנייה חורג ב-20% בממוצע מהתכנון המקורי. ענף הבנייה בעולם משקיע פחות מאחוז מהכנסות החברות במו"פ, כלמור בין חצי לרבע ממה שמושקע על ידי ענפים מובילים אחרים.
לפני שנה פורסם בבריטניה דו"ח של ועדה ציבורית שמונתה על ידי הממשלה כדי לבחון את עתיד של תעשיית הבנייה בממלכה. הוועדה מצאה לנכון לפרסם את הדו"ח תחת הכותרת modernize or die - "תתחדשו או תמותו".
אלה שמנתחים את מצבה של תעשיית הבנייה מדברים על תהליך ודאי של disruption (שיבוש), או בעברית הריסת הסדר הקיים במגזר התעשייה והתהוות של סדר חדש, אחר, שבו יהיו חברות מובילות חדשות, אשר יבואו לעתים ממגזרים אחרים. חברות שיבואו עם חידושים וייעול, שאיתם לא יוכלו להתמודד החברות הקיימות. אחד החששות הוא שענקיות הטכנולוגיה ישתלטו גם על ענף הבנייה במסגרת המהפכה הזו.
אחד מנביאי המהפכה הטכנולוגית בתעשיית הבנייה בישראל הוא חיים פייגלין, מנכ"ל צמח המרמן וסגן נשיא ויו"ר האגף ליזמות ובנייה בהתאחדות בוני הארץ.
- האם נגזר על חברות להיעלם, וחברות לא מוכרות יפרצו קדימה?
"אימוץ טכנולוגיות שמשנות את הסדר הקיים ישנה לדעתי את מרכזי הכובד בין חברות גדולות לקטנות. ייתכן שחברות שאנו בכלל לא מכירים היום יהיו הכי גדולות עוד 10 או 15 שנים. כמעט כל דו"ח בנושא מדבר על הצורך בהטמעת השינויים המתרחשים ברמה המשקית, הענפית, ובעיקר ברמת החברה הבודדת, אשר צריכה לתת לעצמה דין וחשבון לגבי הסיכויים והסכנות שעומדים בפניה.
"אבל התופעה הזו תהיה שונה מאוד ומורכבת יותר ממה שקורה בתעשיות אחרות, כמו תעשיית הרכב, המחשבים או הטלפונים הניידים. היום תעשיית הבנייה היא המבוזרת ביותר בעולם, אין אף גורם בשוק שמחזיק אפילו פרומיל של התעשייה העולמית. במדינות המתועשות אין אף חברה שמחזיקה יותר מ-4%-5% מהשוק המקומי שלה. הפיזור הזה מונע אפשרות שאיזושהי חברה, גדולה ככל שתהיה היום, תכתיב איזה שהוא תקן מקובל על הכל. בהיעדר תקן מוכתב, או משותף, התוצאה היא שכל פעם, בכל פרויקט בנייה, כל יזם, כל קבלן וכל מתכנן ממציאים את הגלגל מחדש, עם תקנים חדשים, בכל פעם מחדש. תופעה זו גורמת לפריון וליעילות נמוכים מאוד, לעלויות גבוהות עם לוח זמנים ארוך ולסיכויים גדולים לליקוי בנייה".
כאשר הבינה המלאכותית תשתלב בדיגיטציה מוגברת של הענף, ולתהליך יתלווה האימוץ של האינטרנט של החפצים, השימוש ברובוטים, היכולת להשתמש בטכנולוגיה של מציאות וירטואלית ומציאות רבודה, התוצאה תהיה מהפכה שלמה באופנים שבהם מעצבים מתכננים מיזמי בנייה, בונים אותם ומפעילים אותם לאורך שנים. לפי הספרות הקיימת, תהליכי העבודה הקיימים היום בתעשיית הבנייה ייעלמו, ובמקומם יונהגו תהליכים חדשים שישימו דגש על תיאום כמטע מלא בין כל הצוותים והגורמים המעורבים במיזמי בנייה, חיסכון מרבי בחומרי גלם, ניטור ומעקב בזמן אמת והגברה ניכרת של הבטיחות בעבודה.
על פי חברת מקינזי והמדד שלה לשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות, ענף הבנייה נמצא במקום לפני אחרון בתחום זה. רק ענפי החקלאות גרועים ממנו באימוץ טכנולוגיות חדשות.
בדו"ח של הפורום הכלכלי העולמי על עתיד תעשיית הבנייה מובאים אומדנים של חברת Boston Consulting, לפיהם פריסה מירבית של טכנולוגיות דיגיטליות בענף הבנייה שלא למגורים תביא בתוך עשור לחיסכון בעלויות בסדר גודל של 700 מיליארד דולר עד 1.2 טריליון דולר בפעולות של הנדסה ובנייה ושל 300 מיליארד דולר עד 500 מיליארד דולר בהפעלה של המבנים החדשים.
לפי הדו"ח, קרוב היום שבו במהלך שלב הבנייה רחפנים יסקרו את אתר הבנייה וימסרו את המידע שנאסף למרכז בקרה, אשר יהיה מעודכן בזמן אמת על כל פרט ופרט באתר. באמצעות GPS ותגיות משדרות יוכל מרכז הבקרה לעקוב אחרי התנועה של ציוד, הפועלים והחומרים. הדבר יאפשר לתכנן את זרם החומרים, למנוע בזבוזי זמן ולמנוע צווארי בקבוק, ולהביא לשימוש אופטימלי של הציוד, תוך מניעת גניבות.
הפריון בבניה לפי ענפים
העלייה בפריון העבודה מפגרת
תקנים משותפים שיחייבו את כל הגורמים
נכון להיום, אימוץ טכנולוגיות חדשות הוא עדיין בעייתי, בין השאר בגלל הצורך באינטגרציה אל תוך מערכת אחידה, שעה שאין עדיין פורמט אחיד ושפה אחידה שיאפשרו את התקשורת בין רחפנים, כלי תחבורה, מדפסות תלת ממד, חיישנים בשירות האינטרנט של הדברים וכו'.
במקרים רבים יהיה צורך לחזק את היכולות של הכלים הדיגיטליים על ידי הנהגת תקנים משותפים שיחייבו את כל המעורבים בתעשיית הבנייה.
תקנים אלה יהיו הגורם אשר יאפשר קיומה של פלטפורמה אחידה וזרימת מידע אל מרכזי הבקרה, ובין הקבלנים השונים לבין עצמם.
מסיבה זו ניתן לצפות שחברות בנייה יעמדו על הצורך של הגדרת תקנים מחייבים, בכל השלבים הקשורים לבנייה, הן ברמה הלאומית והן ברמה הבינלאומית, בדומה לתקינה החשבונאית.
ברמה הבינלאומית, ניתן לצפות שקואליציה של חברות בנייה גדולות היא שתדחוף בכיוון הרצוי להן, ואילו ברמה הלאומית הרגולציה היא זו שתוכל לסייע באכיפת תקנים מחייבים, לפחות בתחום הבטיחות ואיכות הסביבה. פה טמון גם הסיכון (ודאי בכל הנוגע לתחרות). אין לפסול את האפשרות שלבסוף גורם אחד דומיננטי הוא שיכפה את הפרוטוקול שלו על יתר המתחרים, ויהפוך, בפועל, למי ששולט בתחום הזה, כפי שקרה בעבר בתחומים אחרים: פורמט די.וי.די, סוללות, מטענים ועוד.
"בישראל יש עשרות חברות שפועלות בתחום"
"ישראל היא המקום שבו אפשר לפתח כלי כזה יותר מכל מקום אחר בעולם", אומר חיים פייגלין. "אבל לצערנו, קרנות הון סיכון מאוד שמרניות ונמנעות מלהשקיע בענף הבנייה. אנחנו מנסים לשנות זאת, בין היתר על ידי פעילות משותפת עם קהילת ההיי-טק על ידי הקמת פלטפורמה שנקראת Construction Innovation Zone או בראשי תיבות CIZ. מדובר במיזם משותף לקהילת ההיי-טק שמרוכז ב-SOSA, גוף שהוקם על ידי קרנות הון סיכון ומשך מעגלים של תעשיות מתקדמות. CIZ מטפל בנושאים של טכנולוגיות וחדשנות בענף ומשותף למשרדי הכלכלה והשיכון ביוזמת התאחדות בוני הארץ".
מנהל תוכנית SOSA, צחי פלאטו, פורש את החזון, ואת מה כבר קיים בשטח. לדבריו, "צריכים להשוות את המצב הנוכחי למצב שבו תעשיית הרכב היתה לפני חמש שנים. אם היינו מדברים על טכנולוגיות של רכב אוטונומי בישראל היינו מדברים על מעט מאד דברים ממשיים, והנה כיום ישראל היא מוקד עולמי בתחום של טכנולוגיות לרכב אוטונומי. זה שילוב של הרבה מאוד עבודה ממשלתית ששמה את ישראל המפה בתחום הזה. זה המודל שאנו מסתכלים עליו ואפשר להגיד שגם "לשכפל" אותו בעולם ה-Constructech.
"החזון הוא להפוך את ישראל למוקד עולמי בכל מה שקשור ל-constructech. יש היום הרבה מאוד טכנולוגיות ישראליות שבשינוי קל אפשר להתאים אותן לתחומי הבנייה. ביג דאטה, חיישנים, מכונות לומדות הם רק דוגמא לכך.
"יש היום בישראל תנופת בנייה גדולה מאוד, פרויקטים גדולים בתחום התשתיות, בניית שדה תעופה, נמל ימי מרשים בדרום וצפוי פרויקט דומה בחיפה, פרויקט הרכבת התחתית, הרחבת תשתיות חשמל ועוד. לכן זה די הגיוני לשלב את התנופה הזו עם היכולות של אנשי טכנולוגיה מתחומים שונים.
- כמה חברות הזנק בתחום הבנייה ניתן למנות כבר היום?
"כיום יש עשרות חברות, שרובן בשלבים מוקדמים יחסית, ויש גם חברות בשלבים מתקדמים יותר. יש כמה חברות בתחומים של IoT, לשלב הביצוע או לשלב התחזוקה. למשל, יש חברה מאוד מעניינת שמפתחת טכנולוגיה למנופים אוטונומיים. יש חברות העוסקות בסקירה ובמיפוי בעזרת רחפנים, יש גם חברות העוסקות בהשוואה של תוכניות ביצוע ומציפות את הפער בין מה שתוכנן למה שמבוצע בפועל ואת הפערים בין גרסאות שונות של תוכניות. יש חברות העוסקות בתחומים של מציאות מדומה ומציאות רבודה (AR) ויש חברות העוסקות בטכנולוגיות של בלוקצ'יין (ראו מסגרת).
"יש כמה חברות ישראליות שעוסקות בתחום של הדפסת תלת ממד, למשל בהדפסת חלקים 'לא סטנדרטיים' שקשה לייצר אותם בדרך אחרת. יש מאמצים להגיע להדפסה תלת ממד תוך שימוש בבטון, אבל זה עדיין בשלבים מאד מוקדמים.
"יש חברה שעוסקת בפיתוח של בטון ימי, שהוא ידידותי לסביבה, עוזרת בבניית מבנים ימיים מהבטון הזה אשר משקם את הסביבה הימית. כך שאנו רואים בהחלט התחלות".
- האם הטכנולוגיות שמפותחות פה יאומצו על ידי חברות בנייה מקומיות, או האם הטכנולוגיות האלה פשוט יירכשו על ידי חברות זרות.
"אפשר לצפות ששני הדברים יקרו. יהיו חברות בנייה שיקדימו לאמץ טכנולוגיות ישראליות, ויעזרו לחברות המקומיות להתפתח, ויהיו כאלה אשר יירכשו על ידי חברות זרות. האפשרות של מכירה לחו"ל אינה חלופה יחידה, כי סקטור הבנייה בישראל הוא מספיק משמעותי".
ענף הבנייה העולמי במספרים:
■ כ־6% מהתוצר העולמי הוא נדל"ני
■ 20% חריגת זמן במיזמי בנייה, לעומת התכנון המקורי
■ 40% מהפסולת שנוצרת בארה"ב מקורה בענף הבנייה
■ 80% ממיזמי הבנייה הגדולים במגזר הציבורי חורגים מהעלויות המתוכננות
■ כ־100 מיליון איש מועסקים בענף הנדל"ן
■ 10,000,000,000,000 דולר - הפדיון השנתי של ענף הבנייה בעולם
כתבות
ני"ע
