"לתכנת זה כלוב זהב. צריך עוד גברים במשאבי אנוש"

- איפה אני תופסת אותך?

"ביער אילנות. הורדתי את הבת שלי בחוג שומרי הגן. היא לומדת בחינוך ביתי, ובימי ראשון כשאני מביא אותה לחוג שכולל חיבור לטבע, אני מגיע מאוחר לעבודה ועובד עד הלילה. סימילרווב עוסקת במרקטינג אינטילג'נס. זה אומר שאנחנו יכולים לתת מידע על טראפיק בעולם הדיגטלי, במובייל ובדסקטופ".

- מה כולל התפקיד שלך?

"יש לי צוות שאחראי על אורח החיים של העובדים, מהגיוס, דרך שימור, הדרכות ובכלל פעילויות. אני גם אחראי על אסטרטגיית השכר וההטבות ועל היומיום של העובד. אם יש לו קושי או משהו שהוא צריך, משאבי אנוש הם אלה שמכילים את זה כדי לעזור לו ולעזור לארגון".

- בדרך כלל נשים ממלאות תפקידי משאבי אנוש.

"בישראל. בעולם זה פחות ככה. לדעתי בישראל זה ככה בגלל הצבא, שם יש משקיות ת"ש, מה גם שהתחום הזה נתפס כרך ונשי. היום אני רואה יותר גברים בתפקיד. צריך עוד יכולות מעבר להכלה ורכות שנתפסות בעולמנו השוביניסטי כתכונות נשיות. כמי שהיה מתכנת בעבר וראש צוות, יש לי יכולת להכיר את שני הצדדים".

- למה עזבת את התכנות?

"בגדול לא אהבתי את זה. למדתי מדעי המחשב ולא באמת נהניתי. כבחור צעיר שיוצא לשוק ומרוויח שכר של מתכנת זה כלוב של זהב. אבל אני יותר אוהב אנשים ופסיכולוגיה. עברתי תהליך של מחשבה ושיניתי כיוון".

- איך האהבה לאנשים באה לידי ביטוי?

"קודם כל שם המשפחה שלי הוא ול"ך, שזה ראשי תיבות של ואהבת לרעך כמוך. פעם קראו לי גרנר, אבל שיניתי אותו כשהתחתנתי, לפני כעשור. אני אמנם חצוי בין העולמות, אבל יש לי רקע בכל עולם. למשל אני עוסק הרבה ברוח. אני חלק מתנועה שנקראת 'דרך גבר', שמובילה שינוי בתפיסה הגברית ובעיני היא עושה טוב בעולם".

- זה גורם לך למלא טוב יותר את התפקיד בארגון?

"זה עוזר לי קודם כל כאדם שרואה אנשים אחרים. אכפת לי לעזור להם למקסם את היכולות שלהם, כשאחר כך, כפועל יוצא, גם הארגון ירוויח".

- כמה זמן אתה עובד בסימילרווב?

"ארבע שנים, כשהצטרפתי כמוביל משאבי אנוש היינו 30 עובדים והיום אנחנו מעל 400".

- כמה גברים וכמה נשים בחברה?

"נשים מהוות 38% מהעובדים שזה מעל הממוצע. זו אג'נדה שהייתה לי בכל חברה בה עבדתי. גם זה שגייסנו סמנכ"לית פיתוח ולא סמנכ"ל, זה חלק מהאג'נדה שהובילה לאחוז גבוה של מפתחות".