שנת 2017 הייתה שנת מפנה בבורסת ת"א בכל הקשור בהנפקות מניות בכלל, ובהנפקות ראשוניות בפרט. לראשונה מאז המשבר העולמי של 2008, חלה עלייה במספר החברות הציבוריות (נטו), ובסוף השנה נסחרו בת"א 458 חברות לעומת 451 חברות בסוף 2016. לאחר שנים של בכי ונהי בכל האמור בחוסר האטרקטיביות של הבורסה בת"א וכשלי הרגולציה, מתברר כי לא אבד הכלח על הבורסה המקומית.
נטישה מבוקרת של חברות את הבורסה היא בחלקה הגדול תהליך טבעי הנובע מסיבות מגוונות, ולפיכך ממש כמו כל ארגון החווה נטישת לקוחות ומתמודד עמה גם באמצעות שימור וגם באמצעות מכירות חדשות, כך צריכה להתנהל גם הבורסה. ובהקשר זה, שנת 2017 הייתה בהחלט שנת מפנה.
לאחר שנים של צחיחות מוחלטת בשוק ההנפקות הראשוניות, גויסו אשתקד כ-3 מיליארד שקל על ידי 17 חברות חדשות - לעומת 14 חברות חדשות במצטבר בשנים 2012-2016. הבציר החדש של החברות שהנפיקו בבורסת תל-אביב מאופיין בגיוון סקטוריאלי: 5 חברות נדל"ן, 3 חברות טכנולוגיה, 3 חברות ושותפויות נפט וגז, 3 חברות מסחר ושירותים, חברת אנרגיה, חברת תעשייה וחברת פיננסים.
הגיוון בא לידי ביטוי גם בגודלן של החברות המנפיקות, כאשר שלוש מהן הן בעלות שווי שוק העולה על מיליארד שקל, 7 חברות בינוניות בשווי של 300-600 מיליון שקל ועוד 7 בשווי 140-290 מיליון שקל. אין להתעלם מן העובדה כי צמד ההנפקות הגדולות ביותר ב-2017 - תמר פטרוליום ואירונאוטיקס, שגייסו יחד כ-40% מהכסף שגויס בהנפקות ראשוניות - הסבו למשקיעים הפסדים כבדים, כל אחת מסיבותיה.
נציין כי היקף גיוסים שנתי של 3 מיליארד שקל הוא טיפה בים ביחס לתיק הנכסים של הציבור בכלל, ולצרכי הנזילות של המוסדיים, כך שהבורסה צריכה לייצר יעדים כמותיים אגרסיביים הרבה יותר לשנים הבאות. ואולם, גם מסע של אלף מיל מתחיל בצעד אחד קטן.
המומנטום החיובי בשוקי המניות הגלובליים, אשר חלחל בצורה בולטת למניות השורה השנייה והשלישית בבורסת ת"א, יצר תמריץ לבעלי השליטה בחברות הפרטיות לבצע הנפקה ראשונית, שכן הוואלואציות בשוק ההון הישראלי הפכו במרוצת השנים האחרונות לנדיבות במיוחד.
קרנות השקעה מקומיות אשר בנו פורטפוליו במהלך השנים האחרונות, מנצלות את התנאים הנוחים כדי לממש את ההשקעות שהבשילו באמצעות שוק ההון המקומי. מגמה זו צפויה להימשך להערכתנו גם ב-2018 ולתמוך בעליית מדרגה נוספת בהנפקות ראשוניות בתל-אביב.
התשואות האפסיות בשוק איגרות החוב המקומי ממצבות את אפיק ההשקעה המנייתי בעדיפות בולטת ביחס לאלטרנטיבה, ולפיכך התרחיש המרכזי שלנו הוא שיא הנפקות חדש בשוק המניות המקומי בשנת 2018.
אין כמו רווחים נדיבים כדי לדחוף את ההנפקות
תמחור היתר בהנפקות רבות הוא אחד החסמים בכל האמור בפריחת שוק הנפקות האקוויטי המקומי, שכן פעמים רבות מדי המשקיעים אינם רואים ברכה מהשתתפות בהנפקות ראשוניות. זאת בניגוד בולט למקובל בבורסות ארה"ב, שבהן קבלת סחורה בהנפקה מבוקשת היא פעמים רבות מקור לרווח הון נדיב.
לא יקרה אסון גדול אם מנפיקי האקוויטי בת"א יפרגנו לאלו מן המשקיעים אשר האמינו בהם בימיהם הראשונים כחברה ציבורית, ויציבו תג מחיר הוגן בהנפקה ראשונית מתוך הבנה כי לאורך זמן השווי הכלכלי של החברה יבוא לידי ביטוי בשוק ההון, וכי המטרה שלהם אינה לעשות סיבוב מהיר על גבם של המשקיעים אלא לנהל מערכת יחסית ארוכת שנים. אין כמו רווחים נדיבים בהנפקה על מנת לדחוף דחיפה נוספת את שוק הנפקות האקוויטי המתעורר.
בחינת היצע החברות החדשות בת"א מלמדת כי ממשלת ישראל, אשר לכאורה אמורה להיות זו המובילה את המאמץ להשבחת הבורסה המקומית, קפאה על שמריה בשנים האחרונות בכל הנוגע לביצוע הפרטות. בנק החברות הממשלתיות מגוון, וביצוע הליך הפרטה הדרגתי של חלקים נכבדים ממנו יתרום הן לחברות, הן לאוצר המדינה והן למשקיעים ולבורסה המקומית.
ראוי כי בבורסה המקומית ישקלו בחיוב ובהקדם הנפקה של מדד מניות עוקב הנפקות של מניות חדשות. הנפקת מדד שכזה, אשר תלווה בהמשך בהנפקת תעודות סל וקרנות מחקות, תגביר את הנזילות והשקיפות של הסחורה החדשה בזירה המקומית.
■ הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון. כותב המאמר ו/או החברה עשויים להחזיק או לסחור בני"ע המצוינים בכתוב. האמור בכתבה אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות ו/או ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
