יהלומים תמורת תרופות: הפתרון של ונצואלה לחור בתקציב

כשמדפי בתי החולים ריקים והממשלה אינה יודעת כיצד לשלם לחברות התרופות חובות בסך 5 מיליארד דולר, ונצואלה, שקופתה ריקה ממזומנים, הציעה לאחרונה לכמה ספקיות זרות אמצעי תשלום חלופי בדמות יהלומים, זהב והמתכת היקרה קולטן, המשמשת לייצור מכשירי טלפון סלולריים וקונסולות משחקי מחשב פלייסטיישן.

עסקאות החליפין שהציעה הממשלה הדהימו את נציגי חברות התרופות, מכיוון שלחברות שהם מייצגים אין מדיניות לגבי קבלת אבני חן ומתכות יקרות כאמצעי תשלום, לדברי שלושה מקורות בעלי ידע על הפגישה שנערכה בחודש שעבר, ושבמהלכה הציע שר הבריאות של ונצואלה את עסקאות החליפין.

על אף שלא ברור אם מי מהחברות הסכימה להצעה, עצם ההצעה מוכיחה כי קריסתה הכלכלית של ונצואלה מאלצת את ממשלו עתיר-הקשיים של הנשיא ניקולס מדורו לאלתר כדי לשלם על מוצרים שונים, מכיוון שהמחסור החמור בדולרים מתחיל להפוך את כלכלת ונצואלה לכלכלת חליפין.

סחר החליפין מתחיל לחלחל לעסקאות קניית מוצרים בסיסיים יומיומיות, ואחת הסיבות לכך היא שלממשלה אין מספיק כסף להדפיס שטרות חדשים. מה שמכונה "הבוליבר החזק" - שאותו השיקה הממשלה ב-2008 באמצעות מחיקת שלושה אפסים מהמטבע הלאומי הקודם - איבד 97% מערכו ב-2017 בלבד, במסגרת ההיפר-אינפלציה המואצת של המדינה עתירת הנפט.

"הכסף נוצר כדי שנוכל להימנע מעסקאות חליפין ברכישת מוצרים בסיסיים", אמר עומר זמברנו, כלכלן מקרקאס. "אבל הנפילה שלנו כל כך עמוקה שעכשיו אנחנו חוזרים לאחור בזמן".

השימוש בקומודיטיס כאמצעי תשלום אינו בבחינת תופעה נדירה בקרב חברות עולמיות גדולות שעוסקות בכרייה או בנפט, אך שימוש כזה כמעט שאינו בנמצא כאמצעי לפירעון חובות במגזרים אחרים כגון תרופות, לדברי אורלנדו אוצ'ואה, יועץ כלכלי בקרקאס.

בשל היעדר השקיפות בנוגע למצבה הפיננסי של ונצואלה, לא ברור כמה מתכות יקרות ואבני חן מוסמכות נמצאות ברשותה. הממשלה הסוציאליסטית נסוגה באופן חד-צדדי לתקופה של שמונה שנים מ"תהליך קימברלי" הבינלאומי, שבמסגרתו מוענקת הסמכה למקורם של יהלומים, וב-2016 שוב הצטרפה לפורום בינלאומי זה. מרבית כריית היהלומים והמינרלים היקרים האחרים בוונצואלה מתבצעת בידי כורים שפועלים באופן לא-חוקי במדינות אמזונס ובוליבר המכוסות בג'ונגלים והנעדרות חוק וסדר.

לאחרונה דנו עוזריו של הנשיא גם באפשרות לשלם לספקיות זרות במטבע קריפטוגרפי מגובה-נפט שאותו מפתחת ממשלת ונצואלה, לדבריה.

באשר להצעת משרד הבריאות לספקיות התרופות, "התחושה היא שזה בלוף", אמר אוצ'ואה. "זה כאילו הם רוצים להפגין לראווה את הנכסים שלהם במטרה ליצור את האשליה שעדיין יש להם כוונה לשלם למרות שהם לא יכולים לשלם".

כלכלת ונצואלה - שבעבר הייתה המשגשגת ביותר באמריקה הלטינית - התרסקה בשל הירידה במחירי הנפט הגולמי וההוצאות הציבוריות הבזבזניות שנמשכו קרוב לעשרים שנה. ב-2016 התכווץ התמ"ג ביותר מ-16.5%, לדברי הממשלה, וב-2017 לא היו ראיות לשיפור. קרן המטבע הבינלאומית מעריכה כי ב-2018 תנסוק האינפלציה ל-2,000%. בחודשים האחרונים השתמטה הממשלה מפירעון אג"ח בשווי כולל של יותר מ-700 מיליון דולר, ועקב כך נחתך היבוא באופן דרסטי ונוצר מחסור כרוני במזון ובתרופות.

טיטו לופז, ראש לשכת התעשיה הפרמצבטית של ונצואלה, אומר כי מכיוון שהחברות במגזר התרופות לא קיבלו תשלומים מהממשלה במשך יותר משנה, 95% מהתרופות שהיו זמינות לפני שלוש שנים אינן זמינות כעת. תרופות אנטיביוטיות ותרופות למחלות כרוניות כגון יתר לחץ דם וסוכרת נמנות עם התרופות הקשות ביותר להשגה

. בעבר שקלו חברות תרופות שפועלות בוונצואלה לקבל אג"ח ואפילו נפט כאמצעי תשלום, אך הממשלה לא ביצעה תשלומים כאלה, לדברי לופז. "מה שחסר לנו זה מערכת רצינית שתספק ערובה לתשלומים".

בכיר בתעשיית התרופות שמכיר את ההצעה שהעלה שר הבריאות בפגישה שנערכה ב-12 בדצמבר, אמר כי היה מסכים לקבל זהב מכיוון ש"זה טוב יותר מכלום", אך ציין כי לא הצליח לשכנע את הממשלה להתחייב לתשלום מלא. שני בכירים אחרים שעובדים בחברות רב-לאומיות אמרו כי אין ביכולתם לקבל קומודיטיס כאמצעי תשלום ללא אישור הרגולטורים במדינות הבית שלהם.

כיום מבצעים מיליוני דיירי שכונות עוני בוונצואלה עסקאות חליפין ללא שימוש בכסף כדי לשרוד. תופעה זו מזכירה את הנסיבות שבו צצו שוקי חליפין במדינות אחרות - החל בהונגריה שלאחר מלחמת העולם השנייה וכלה בארגנטינה ב-2001, כאשר ההיפר-אינפלציה לא אפשרה לאזרחים לשלם עבור מוצרים בסיסיים.