הכנ"ר הגיש עמדתו פעם נוספת, בהנחיית בית המשפט, בסוגיית שכר-הטרחה של נאמני מגה לאחר הדוח האחרון שהגישו ולאחר התגובות שמסרו בנק הפועלים והחקלאים. הכנ"ר שב על עמדתו בדבר פסיקת שכר ביניים לנאמני מגה העומד על 13.5 מיליון שקל - וקבע כי גם אם יתקבלו הסתייגויות הבנק והחקלאים, הרי שהשכר הסופי בתיק צפוי לעמוד על סך של 28 מיליון שקל מקסימום, זאת נוכח היקף הפעילות בתיק ונוכח העובדה כי אומדן היקף החובות המפורט בדוח והעומד על 1.3 מיליארד שקל הוא "בגדר הסביר", בין השאר נוכח תביעות החוב שהפכו חלוטות בינתיים.
הדוח שהגישו הנאמנים הפעם "פורט ברמה הנדרשת", ובדיקת הכנ"ר את הנתונים הנזכרים בו ("בדיקה שאינה מתקפת מהותית או פרטנית כל הכרעה והכרעה באלפי תביעות החוב כי אם משווה לנתוני עבר שנמסרו לכנ"ר תוך כדי ניהול ההליך"), העלתה, כי ככלל, הנתונים שנמסרו לכנ"ר בהליך תואמים ברמה גבוהה לאלו שהוגשו לבית המשפט בדוח האחרון.
"יעיר הכנ"ר, כי ברי ששיעור החלוקה הסופי אינו עומד על השיעורים שהובאו בתגובותיהם [של בנק הפועלים והחקלאים, מ' ר'], ושלא מן השיעורים שהציגו יש לגזור את שכר-טרחת הביניים, אותו יש לפסוק בראי השכר הסופי המשוער בהליך", מצא הכנ"ר לנכון להדגיש בתגובתו, נוכח מה שהוא תפס כהתייחסות שאיננה נדרשת מצד הבנק והחקלאים לסוגיית שכר-הטרחה של הנאמנים. בכך שלל הכנ"ר את עמדת בנק הפועלים כי שכר הביניים יעמוד על 4-6 מיליון שקל.
הכנ"ר שב על עמדתו בדבר פסיקת שכר ביניים לנאמני מגה העומד על 13.5 מיליון שקל - אך קבע מנגד כי אין לקבל חישובי שכר סופי בתיק המובילים לתוצאה הגבוהה מזו המקסימלית עליה המליץ בעבר - 28 מיליון שקל.
מתנגדים לשכר-הטרחה "החדש" והנמוך יותר שהגישו נאמני מגה
בתחילת נובמבר האחרון הגישה כונסת הנכסים הרשמית, עו"ד סיגל יעקובי, לבית המשפט את עמדתה באשר לגובה שכר-הטרחה הראוי, ובמסגרתה הודיעה לבית המשפט, כי היא מתנגדת גם לשכר-הטרחה "החדש" והנמוך יותר שהגישו נאמני מגה לאחרונה, ובמסגרתו הם מציגים תחשיב של שכר-הטרחה הסופי בתיק בטווח שבין 62-99 מיליון שקל, ותחשיב של שכר ביניים, שישולם כעת, בגובה של כ-14 מיליון שקל. לטענת הכנ"רית, שכר-הטרחה שהנאמנים מבקשים אינו סביר, ויש להפחיתו, ואולם היא לא הציגה סכום חלופי, אלא ביקרה את התחשיבים שהוצגו, שלטענתה חסרים בנתונים.
לפי עמדת הכנ"רית, גם התחשיבים העדכניים של הנאמנים, הגם שהם מפחיתים את שכר-הטרחה המקורי שהתבקש (כ-150 מיליון שקל), מביאים ל"תוצאה בלתי סבירה", ויש להפחית את השכר בהתאם לסעיף 13 לתקנות שכר-הטרחה ולחייבם להגיש דוח כספי עדכני ודוח מפורט על ההכרעה בתביעות החוב שנותרו עדיין ללא הכרעה בתיק.
הכנ"רית הציגה בתגובתה טבלאות חישוב "חדשות" לשכר-הטרחה, אך משתי הטבלאות שהציגה עלתה תמונה דומה לטבלאות ולחישובים שהציגו הנאמנים.
הכנ"רית גם הפנתה את ביהמ"ש לתגובתו של הכנ"ר הקודם, פרופ' דוד האן, לבקשתם המקורית של נאמני מגה לפסוק להם שכר-טרחה בשיעור של למעלה מ-150 מיליון שקל, "בסיבוב הראשון" של בקשות שכר-הטרחה. האן התנגד אז לבקשה, וביקש מבית המשפט להגביל את השכר לסכום של כ-28 מיליון שקל בלבד כשכר-טרחה סופי בתיק, ושכר-טרחת ביניים של 13.5 מיליון שקל.
בפני בית המשפט עומדת גם עמדת בנק הפועלים, הנושה המרכזי של מגה, שלפיה שכר-הטרחה הסופי של הנאמנים צריך לעמוד על סך של כ-30 מיליון שקל, ושכר-הטרחה בשלב זה (שכר הביניים) צריך לעמוד על כ-12 מיליון שקל לכל היותר. לעמדת הכנ"רית, יש לפסוק סכומים אלה ולא את הסכומים המבוקשים.
סאגת שכר-הטרחה של נאמני מגה
סאגת שכר-הטרחה של נאמני מגה פרצה עם בקשתם של שלושת נאמני מגה מבית המשפט, לאחר כשנתיים של טיפול שלושת המשרדים בהליך הפירוק מהגדולים במדינה, לפסוק להם שכר-טרחה ראשוני בסך 35 מיליון שקל; ובהמשך לפסוק להם סכומים נוספים, בהדרגתיות, אשר שיעורם ייגזר מהיקף הכספים שיחלקו לנושים, עד סכום של כ-150 מיליון שקל.
במסגרת הבקשה שהגישו בינואר השנה לבית המשפט המחוזי בלוד, ביקשו נאמני מגה כי שכר-הטרחה הכולל בתיק יהיה בשיעור של 15% מתוך סך כל הנשייה שמחולקת בפועל לנושים, זאת על-פי תקנות שכר-הטרחה; על-פי הבקשה, שכר-הטרחה ייגבה הדרגתית בהתאם לשיעור החלוקה (באחוזים), שיצליחו הנאמנים להחזיר בפועל לנושים, וזאת על פני כל תקופת ההסדר שהושג במגה - כ-4 שנים קדימה, שבהם הנאמנים ימשיכו בתפקידם.
באותו שלב חילקו הנאמנים לנושים סך של כ-486 מיליון שקל (כ-40% מתוך נשייה בסך של 1.2 מיליארד שקל בתיק), ושכר-הטרחה הנגזר מכך, על-פי תקנות השכר, הוא בשיעור של 7% מסך החלוקה בפועל - כלומר: 34 מיליון שקל. עוד ביקשו הנאמנים שכר-טרחה בסך של כמיליון שקל נוספים, אשר שיקף סך של 267 שקל בגין תביעת החוב של עובדי החברה שהוגשו לבדיקת הנאמנים - ובסך-הכול כ-3,900 תביעות חוב.
ואולם, סכום זה, כאמור, שיקף רק את השכר הראשוני המבוקש. מבקשתם של הנאמנים עלה, כי אם הנאמנים יעמדו ברף החלוקה שהציבו לעצמם ובית המשפט יאשר להם שכר-טרחה בשיעור 15% מהחלוקה בפועל, יכול שכר-הטרחה הסופי בתיק להגיע לסכומים מדהימים בשיעור של 100-150 מיליון שקל.
בעקבות בקשת הנאמנים צצו שלל תגובות מתנגדות לשיעור שכר-הטרחה המבוקש, ובהן תגובת הכונס הרשמי שסבר אז שיש להפחית את השכר ל-28 מיליון שקל. לאחר שבית המשפט הורה לנאמני מגה להעביר נתונים מלאים לתחשיב שכר-הטרחה שלהם.
הם צירפו נתונים אודות החוב והיקף תביעות החוב בתיק הפירוק - יחד עם תחשיב חדש שהופחת משמעותית שכר-הטרחה בו.
גם תחשיב זה זכה לביקורת מצד נושים, ובהם בנק הפועלים, הנושה הראשי של מגה, והשופט החזיר את הכדור אל המגרש של נאמני מגה. הם הגישו נתונים חדשים לבית המשפט, אך בנק הפועלים וגם החקלאים, ספקי מגה, שהצטרפו לעמדתו - טענו בעקבות זאת כי הנתונים עדיין חסרים, וכי אין לפסוק כעת שכר-טרחה סופי לנאמנים, ושכר הביניים צריך לעמוד על כ-12 מיליון שקל.
הכונסת ביקרה בתחילת החודש, כאמור, את הדרישה לשכר ביניים מצד הנאמנים וציינה כי בהסטת הדיון לשכר הביניים בלבד מבקשים הנאמנים לטשטש את הדיון בסכום המופרז שביקשו לקבל בסוף ההליך.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
