האוזר: "הביטקוין מריח, נראה ועם כל הסממנים של בועה"

יש שתי סיבות עיקריות לפרישה שלי - הראשונה היא, שאשתי ביקשה ממני. היא אמרה לי 'תחזור הביתה. אני לא רואה אותך'. והסיבה השנייה היא, שאני חושב שרשות ניירות ערך נמצאת בשיא, וזה נכון לעזוב בשיא. יש היום הכרה ברשות, במה שהיא עושה, בתפקיד שלה בהגנה על המשקיעים, ויש הערכה על מה שהיא עשתה ועושה. וזה בדיוק הזמן שלי ללכת. צריך לדעת גם מתי לפרוש".

פרופ' שמוליק האוזר (62), יו"ר רשות ניירות-ערך היוצא, מרוצה. הוא מסתכל לאחור על שבע השנים האחרונות שבהן כיהן כיו"ר הרשות, ומרגיש שביצע את כל המשימות שתכנן לבצע, וכעת הוא יכול לאסוף את הקבלות וללכת הביתה.

האוזר נכנס לתפקיד במאי 2011, וקיבל לידיו בורסה מתייבשת וציבור שחושש מהשוק, אחרי משבר שבמסגרתו ירדו חסכונות רבים לטמיון ושרשרת תספורות של "טייקונים" על-חשבון הציבור. "האתגר הכי משמעותי שלי אז היה שינוי הסנטימנט השלילי כלפי הבורסה ושוק ההון מצד המשקיעים, החברות, התקשורת, המחוקקים והרגולטורים", אומר האוזר.

"היום, הכותרות שהיו ש'הבורסה מתייבשת' השתנו למבול של הנפקות. הבורסה סוערת, וסנטימנט חיובי מבשר את בוא האביב. אנחנו היום בבורסה ובשוק הון שיש בהם יותר אמון של הציבור, חשיפה בינלאומית גדולה יותר, קרנות נאמנות ובורסות זרות, חברות זרות, שמתעניינות בשיתוף-פעולה עם הבורסה בתל-אביב. אני משאיר היום בורסה שבה היקפי המסחר גדלו באופן משמעותי לעומת השנים הקודמות. רק השנה היו 31 הנפקות חדשות של חברות, מה שהיה נראה לפני כשנה כמדע בדיוני.

כבודם של שינויי מבנה הבורסה והיציבות במשק במקומם מונח, אבל נראה שיותר מכול תיזכר כהונתו של האוזר כתקופה של גאות באכיפה, הפלילית והמינהלית, ושהגאות הזאת שטפה את כולם - מגדול הטייקונים עד הברוקר הזוטר. האוזר: "מפת הדרכים שגיבשנו בראשית הדרך אמרה שאנחנו רוצים לעבוד בשני מישורים עיקריים: אחד, שאנחנו מפתחים את השוק ונותנים לו לעבוד; ומצד שני אנחנו אומרים 'אכיפה בלתי מתפשרת. לכו לעבוד, אבל אם תעברו על החוק, נביא אתכם לכיכר העיר'. האג'נדה הייתה מקל וגזר; צדיק וטוב לו, רשע ורע לו. את המקל הפכנו לשוט, ואת הגזר הפכנו לממתק. "שינינו את הסנטימנט השלילי בשוק גם כשאמרנו 'אכיפה בלתי מתפשרת'. זה עבר דרך תיקי נוחי דנקנר, סימנס, מנופים, קרן קלע ועוד-ועוד-ועוד. אנחנו היינו שם והיה ברור שאנחנו לא עושים חשבון, ונגיע לכל אחד".

מאחורי אותה גישה "בלתי מתפשרת" היו פרשיות דרמטיות ושמות מפוצצים. האוזר והרשות חשפו, חקרו והביאו להרשעתם ולשליחתם לכלא של אנשי העסקים ג'קי בן-זקן ואיתן אלדר, בגין הרצת מניות של חברת מנופים-פיננסים. ב"פרשת רוביקון-ברמלי" חקרה הרשות את אמיר ברמלי ששלט בעשרות מיזמים עסקיים, וכיום הוא עומד לדין בגין גניבה, מרמה, זיוף והלבנת הון, בסך יותר מ-400 מיליון שקל (ברמלי כופר בכל האישומים).

אך הפרשה שהפכה ל"קבלה" הכי משמעותית של האוזר עד כה, הייתה חקירתו והרשעתו של נוחי דנקנר, שנחשב בזמנו לאיש העסקים החזק ביותר במשק. דנקנר הורשע בהרצת מניות חברת אי.די.בי אחזקות, ונשלח לשנתיים מאסר בעקבות החקירה שניהלה נגדו רשות ניירות ערך (ערעורו של דנקנר לעליון נדון בימים אלה).

"כשבאו אלי לראשונה ואמרו לי ש'זה נוחי דנקנר', אמרתי 'זה לא יכול להיות', כי זו עבירה שכבר זיהינו אותה במערכות שלנו בעבר, אז איך יכול להיות שמישהו עושה משהו שהוא כל-כך 'אובבייס'. זה הפליא אותי. ניהלנו חקירה סמויה המון זמן לפני שהשתכנענו שיש משהו משמעותי".

 נוחי דנקנר / איור: גיל ג'יבלי

"אין הלכות 'סלב'"

וכשנדמה היה שפרשת דנקנר תהיה שיא כהונתו של האוזר, החלה והסתיימה בשנה החולפת חקירת "פרשת בזק-אלוביץ'", שמסעירה את המדינה. הרשות חקרה באזהרה את בכירי החברה הציבורית מהחזקות ומהגדולות בארץ, בהם גם בעל-השליטה, איש העסקים שאול אלוביץ', וסיימה את החקירה תוך זמן קצר מאוד, עם המלצה להעמיד לדין שורה ארוכה של חשודים.

"מאוד כואב לי לגלות את העבירות האלה. לאכיפה שלנו יש שתי פנים: מצד אחד, זה יוצר תחושה קשה שכולם עבריינים, וקשה לי עם זה כי זה לא נכון, הרוב הם לא כאלה; אבל מצד שני, מכל התיקים הגדולים הבינו את המסר שיש פה גוף שלא עושה חשבון בכל מה שקשור להגנה על המשקיעים, ושאנחנו נלך עד הסוף. אין הנחות 'סלב', אין הנחות טייקון".

מה קרה בקדנציה שלך שהביא לצונאמי של חקירות נגד טייקונים ובכירים? פתאום הטייקונים הפכו לעבריינים?

"הרשות תמיד הייתה בלתי מתפשרת באכיפה, אבל בשנים האחרונות ההתקדמות המאוד-משמעותית בטכנולוגיות הרשות הקפיצה את האכיפה עוד יותר. היכולות הטכנולוגיות היום גבוהות יותר. יש לנו יכולות גבוהות מאוד לזהות את האנשים והעבירות באמצעותן, ויש גם אפשרות טכנולוגית לטפל בתיק במהירות".

לפני 10 שנים נוחי דנקנר לא היה נתפס, כי לא הייתה אותה יכולת טכנולוגית?

"לא בטוח שלא. יש סיכוי שכן, אבל אי-אפשר לדעת. הרשות מצאה גם בעברה הרבה תיקים כאלה, ופעלה בעניינם, אבל דנקנר הוא דוגמה לטכנולוגיה שפועלת בשירות האכיפה. הטכנולוגיה איתרה פעולה חריגה. לא ידענו שהוא עומד מאחוריה. זו דוגמה לכך שהמערכת הטכנולוגית מוצאת חריגה, אך אנחנו לא יודעים ולא מכירים את הבן-אדם שעומד מאחורי זה. השם אינו משמעותי".

אותה טכנולוגיה מתקדמת הובילה גם לסיום חקירת "פרשת בזק" מרובת הנחקרים והראיות, תוך פרק זמן מהיר. "איך קרה שאנחנו בארבעה וחצי חודשים סיימנו את החקירה? מדובר במאות תיקים, מחשבים, טלפונים, קבצים, טונות של חומרים. פעם מישהו היה צריך לקרוא את הכול, וזה היה לוקח המון זמן. היום יש טכנולוגיה שמסוגלת לקרוא מהר את הכול, ועבודה של חודשים או שנים, לוקחת יומיים".

 שאול אלוביץ / איור: גיל ג'יבלי

אז התמזל מזלך שפשוט הטכנולוגיה התפתחה בתקופתך?

"זה קצת יותר ממזל. זו גם הגישה שלי, וגם כניסת האכיפה המינהלית לתוקף. היקף התיקים שבטיפולנו היום הוא פי 2 מהעבר, גם בגלל שנכנסה אכיפה מינהלית".

האוזר ממהר להפנות את תשומת-הלב מהאלוביצ'ים והדנקנרים לשמות של חשודים ונאשמים בעלי פרופיל פחות גבוה, שלדבריו חשובים לא פחות, אם לא יותר. "כולם מדברים על דנקנר, אלוביץ' וסימנס. אותי יותר מטרידות פרשיות כמו קרן קלע וטפירו. מדובר בהשקעות הלא-מפוקחות, שבמסגרתן מגייסים הון מהציבור, ואנשים מפסידים שם עשרות-מיליוני שקלים. מפסידים את חסכונות החיים שלהם".

בעקבות חקירת רשות ניירות ערך הוגש לאחרונה כתב אישום נגד טפירו ושותפו דאז, אמיר בירמן, שבו נטען כי במשך כשנתיים גייסה קרן ההשקעות "קרן אור" שבבעלותם עשרות-מיליוני שקלים ממאות משקיעים. זאת, תוך הטעיית המשקיעים בנוגע לשימוש בכספם ואי-עמידה בהתחייבויות כלפיהם, וכן תוך ביצוע "הונאת פונזי". על-פי האישום, בעלי החברה השתמשו בכספי המשקיעים בהיקף מיליוני שקלים, בין היתר לרכישת נדל"ן. אביב טלמור, בעלי חברת יוטרייד, עומד אף הוא בפני כתב אישום (בכפוף לשימוע), בחשד להונאת משקיעים.

הפרשות הללו - החושפות מאות משקיעים שאיבדו את כל כספם בעקבות הבטחות-שווא לרווחים מהירים ועצומים שלהן התפתו - הולכות ונערמות.

"יש איזו תופעה שחוזרת על עצמה בעולם של ריבית נמוכה, שאנשים מוכנים לקחת על עצמם סיכונים בלתי-סבירים. יש איזו תרבות של 'אינסטנט-מאני'; 'בוא נרוויח מהר'; 'תשואה של 10% בשנה זה לא מספיק, בואו נתפתה ל-20%, 30%, 100% בכמה ימים'. אלה תופעות שמטלטלות אותי, כשבא מישהו ומגייס מאות-מיליוני שקלים, אומר לך 'אני אשקיע עבורך', אבל אתה לא יודע מה קורה מאחורי זה, כי אין מי שמפקח. אנשים שמים כסף ומפסידים את עולמם".

 שמואל האוזר / צילום ארכיון: איל יצהר

הבהלה לביטקוין

איך תסביר את זה שאנשים מתפתים והולכים שבי אחרי הבטחות לא הגיוניות בעליל?

"זה קורה בארץ וגם בעולם. זה לא משפט שלי, אבל אימצתי אותו - 'הבעיה היא לא הקפיטליזם, הבעיה היא עם הקפיטליסטים'. הבעיה היא עם אלה שעושים שימוש רע ביכולות שלהם לגייס כסף. אנחנו הזהרנו מפניהם, וחלק מהציבור לא מקשיב. אני רוצה להגן על הציבור. אני אומר 'תיזהרו, אין אף אחד שמפקח עליהם', ואנשים לא מוכנים להקשיב. הפיתוי גדול מדי.

"וזה לא רק ישראלים. בתחום האופציות הבינאריות קיבלנו תלונות מאנשים שהתפתו מכל העולם. לאנשים רבים יש נטייה להאמין למי שמצלצל אליהם ומציע להם הצעות מפתות, בלי לבדוק מי עומד מאחוריו ואם זה גוף מפוקח - ואז הם נופלים".

יש דרך שבאמצעותה ניתן למנוע את ההונאה הבאה?

"אין לנו ברירה. הרגולטורים ורשות ניירות ערך בפרט, צריכים לגלות סוג של פטרנליזם ולנסות למנוע מהמשקיעים טעויות, בגלל שהמשקיעים כמשקיעים חוזרים על הטעויות שלהם".

אתה צריך להיות הבייביסיטר של הציבור, עד כדי כך שתגיד לו מה לעשות עם הכסף שלו?

"זה בלתי אפשרי ללוות את הציבור ממש ברגע קבלת ההחלטה. אבל גם כשאמרתי ש'לא ניתן לאופציות בינאריות להיסחר בבורסה', כי אין מספיק מידע עליהן, אמרו לי 'מה אתה מתערב, מה זה עסקך?'. אבל זה כן עסקי, כי אני מסתכל לא בדיעבד, אלה מבעוד מועד. בגלל שביום שהביטקוין למשל ייפול, ישאלו 'איפה הייתם?'; ''מי מפקח על זה?' אין אף אחד שמפקח על זה, גם אין סמכויות בחוק לפקח על זה".

וזה גם הסיפור של "הרומן" שפתח האוזר עם הביטקוין לאחרונה. "למה יצאתי נגד הביטקוין? כי זו אותה סוגיה. לא בגלל שיש משהו רע בביטקוין, אלא בגלל שאנשים קונים, כי זה נשמע להם 'טוב', ובגלל שאמרו להם ש'זה בסדר'. מה זה אמרו לכם?", תמה האוזר.

לפני כחודש וחצי אמר האוזר בכנס של "רשות החדשנות בבורסה", כי לא יאפשר לחברות שערכן מבוסס על ערך הביטקוין, כמו "משאבי טבע", להיכלל במדדים של הבורסה. "נשקול גם שלא לאפשר לתחפושות של ביטקוין ודומיו להיכנס בדלת האחורית למסחר בבורסה, עד שנמצא מסגרת רגולטורית מתאימה למוצרים פיננסיים כאלה".

בתגובה צנחה "מניית הביטקוין" הישראלית, "משאבי טבע", בקרוב ל-40% במחזור ענק. זאת, לאחר זינוק של מעל 6,000% של מניית השלד הבורסאי בחודשיים שקדמו.

האוזר הכריז גם, כי צוות פנימי ברשות ימליץ על אופן הגדרת המטבעות הדיגיטליים ו"יעשה סדר" בתחום. "אנחנו יוצאים עם דוח שנותן מסגרת איך אנחנו רוצים להתייחס לבלוקצ'יין, לביטקוין, ולאותן הנפקות של מטבעות דיגיטליים. ההסדרה הרגולטורית מחויבת המציאות".

יום למחרת האמירה הדרמטית שלו, שהפילה את מניית "משאבי טבע", טילפנה להאוזר אשה שהשקיעה את רוב חסכונותיה ב"משאבי טבע", ואמרה לו "הפסדתי את כל הכסף שהיה אמור לממן את הלימודים של ילדיי. אתה אחראי לאסון הזה". להאוזר היה קשה לשמוע את הדברים, אבל הוא חושש יותר ממה שעלול לקרות אם הוא לא יזהיר את הציבור.

אחריות של 24/7

"אלה דברים שקשה לשמוע, אבל החשש שלי לא קשור לחברה כזו או אחרת, אלא לכלל המשקיעים. יש עכשיו את כל הדוחות המיידיים של החברות שמציעות פעילות בבלוקצ'יין ובביטקוין. ליבי כואב על האישה שהפסידה, אבל אני יותר חושש שאלפים אחרים עלולים להפסיד חלק גדול מכספם".

למה אתה חושש מהביטקוין?

"אין לי שום דבר נגד ביטקוין. גם טכנולוגית הבלוקצ'יין כנראה תלווה אותנו תקופה, ונצטרך כנראה לאמצה. מה שמפריע לי זה התמחור של הביטקוין, שאנחנו לא יודעים מה עומד מאחוריו. זה מריח ונראה כמו בועה. אנשים קונים את זה בגלל שזה עולה, אבל זו לא סיבה לקנות. אתה צריך לקנות כי אתה חושב שזה יעלה ושיש סיבה לעלות. אם הייתי אומר שהדולר-שקל זו בועה, מישהו היה מתייחס? לא היה קורה שום דבר לדולר. מדוע, כשאמרתי שהביטקוין זו בועה, הערך ירד? זה בגלל שאין מידע. זה מזכיר את המשברים ב-1929 בארה"ב, ב-1980 אצלנו, ב-1990, וגם את משבר הדוט-קום בשנת 2000. זה סוג של בהלה לזהב, זה משכר את כולם. אני חושש שהביטקוין זה 'בגדי המלך החדשים'".

האוזר מסיים את תפקידו ברשות ניירות ערך בתחושות של סיפוק והישגים. אבל להישגים הללו היה גם מחיר. לא סתם ביקשה ממנו רעייתו מאיה "לחזור הביתה". ימי העבודה של האוזר החלו לרוב בשעה 7 בבוקר במשרדי הרשות, והסתיימו בתשע-עשר בלילה. אבל האחריות המוטלת על כתפיו של יו"ר רשות ניירות ערך לא מסתיימת כשהוא עוזב את המשרד. "זו אחריות שמשתרעת על כל 24 השעות ביממה, כל הזמן, שבעה ימים בשבוע".

והמחיר של האחריות הזו יקר. "בני אלון נולד לפני כארבע שנים, והרבה פעמים אני בקושי אומר לו 'בוקר טוב', וכשאני מגיע בערב הוא כבר ישן. זה מחיר של לא להיות שותף בבית הרבה שנים. יש לי אישה נפלאה ותומכת, עורכת-דין עם קריירה, אבל היא אומרת לי ובצדק 'בוא תחזור, תהיה קצת איתנו'".

ומה תעשה אחרי שתפרוש?

האוזר: "אני הולך להרחיב את תקופת הצינון שלי. אתרחק משוק ההון לתקופה הרבה יותר ממה שאני נדרש - לשנה לפחות; ואז נראה. קודם כול, אני מתכוון לחזור לאקדמיה".

אחרי שהיית בראש הפירמידה בשוק ההון, תסתפק באקדמיה?

"אין לי ספק שלא יספיק לי להיות רק באקדמיה. בסופו של דבר, אחזור לעשות משהו פרקטי יותר, אבל אין לי מחשבות קונקרטיות. בכל תקופת כהונתי התרחקתי מהשוק, הקפדתי על קוצו של יוד בכל מה שקשור להתנהלות מול הגופים המפוקחים, אז לא קשרתי עם אף אחד.

"בשלב הראשון, אמלא את הימים בכל מיני דברים טובים - אתחיל בספורט בבוקר, אקח את אלון לגן. בכל מקרה, ייקח זמן עד שאחזור לשוק ההון. כיוון שבישראל יש תחושה של 'דלתות מסתובבות', אז אני חייב להתנתק, וכיוון שהקפדתי לכל אורך התקופה להיות מנותק, אקפיד על כך גם בתקופה הקרובה".

עצות למחליפתו - ענת גואטה

את שמואל האוזר תחליף ענת גואטה שתכהן כיו"רית רשות ניירות ערך החל מתחילת 2018.

מה העצה הכי טובה שתוכל לתת למחליפתך בתפקיד, ענת גואטה?

"להכיר בעובדה שהיא עולה על רכבת-הרים, ושהיא תרד ממנה כנראה רק בסוף הקדנציה. אז שתנוח הרבה לפני שהיא מתחילה, שתסמוך על האנשים המצוינים ברשות, שיש להם עשרות שנים של ידע מצטבר, וחשוב שלא לחשוש לקבל החלטות לא פופולאריות".

מה המשימות הבוערות שלה?

"פעלנו באינטנסיביות להרחיב את הפיקוח על השקעות לא מפוקחות, כגון השקעות בנדל"ן, ופעלנו למיגור תופעת המסחר באופציות בינאריות שפגעה באנשים תמימים רבים בארץ ובחו"ל, והייתה אחד מהגורמים המרכזיים לליבוי האנטישמיות. הרשות תצטרך להתמודד עם מיזמי השקעות דיגיטליות, כגון מסחר חברתי ומסחר רובוטי; וגם עם כל התופעה של בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים.

"בהיעדר מבוגר אחראי, הרשות ממלאת היום תפקיד גם בהתמודדות עם 'הקריפטופוביה' ביחס לבלוקצ'יין ועם הנפקה של מטבעות דיגיטליים. נצטרך להגדיר מתי הנפקת מטבעות דיגיטליים היא נייר ערך ומתי חוסה תחת חוק ניירות ערך ומתי איננה חוסה תחת החוק, והאם צריך להתאים בחקיקה את תחולת החוק. בנוסף, צריך להשלים את חקיקת ה-PCOB - המוסד לפיקוח על רואי-החשבון.

 ענת גואטה / צילום: ענבל מרמרי

מה לא הספקת בקדנציה שלך?

"החקיקה לגבי הבורסה הושלמה, אבל יש שלב שבו צריך להביא חברי בורסה נוספים, וצריך לעשות שיתופי-פעולה עם בורסות נוספות. אני מקווה, שיקרו עוד שני דברים שלצערי לא קרו בתקופתי: אחד, זה הורדת המס על רווחי הון, ושניים, זה צריך איזו שביתת-נשק לתקופה לא ארוכה, 3 שנים, שבמסגרתה צריך להניח לרגולציה נוספת ולהתעסק באכיפה. צריך לשדר ודאות רגולטורית".

האוזר והבורסה: הרשות לא נתונה / רון שטיין

האוזר יוצא מרשות ניירות ערך עם שורת הישגים, אך הוא גם מסיים את הכהונה שלו ללא הצלחה מהותית באתגר המרכזי: השבת הבורסה המקומית למקומה הראוי

גם לפרוש צריך לדעת מתי. את הודעה הפרישה פרסם האוזר לאחר מה שנראה כשנת התאוששות בבורסה, עם מספר דו-ספרתי של חברות חדשות שהחליטו להיות ציבוריות. על רקע התזמון הזה, כמו גם הודות לשורת מהלכים שהוביל בשנות כהונתו, וגם בשל אופיו, האוזר יוצא מרשות ניירות ערך עם מוניטין חזקים, כרגולטור קשוב שהרחיב את מוטת השליטה של רשות ניירות ערך, תוך שהראה שרירים כשנדרש.

עם זאת, השיפור בשוק המניות בבורסה נראה עדיין שברירי מאוד. זאת, בעיקר כתוצאה מנסיבות חיצוניות ולא פרמננטיות, כך שהוא גם מסיים את הכהונה שלו ללא הצלחה מהותית באתגר המרכזי: השבת הבורסה המקומית למקומה הראוי, כמנוע יעיל לצמיחת המשק ולהקצאה מיטבית של מימון לחברות הישראליות.

בחודשים האחרונים קרא האוזר לבצע כמה מהלכים "מחויבי המציאות" ו"דחופים", שעל הכנסת ועל הממשלה להוביל, ושבלעדיהם אי-אפשר יהיה לעמוד במטרה של שיקום שוק המניות בבורסה הישראלית.

המהלך הראשון שאותו הוביל הוא שינוי מבנה הבעלות בבורסה באמצעות חקיקה. השינוי המבני יקרה רק לאחר שהבורסה וחברי הבורסה (בעלי המניות שלה) ימכרו את מניותיהם לגורמים חיצוניים (עדיף לרשת בורסות בינל'). האוזר תלה את כל יהבו על השלמת השינוי המבני, והבטיח שזה יוביל את הבורסה לשיאים חדשים, אך הוא לא חיכה להבשלה סופית של המהלך.

מהלך חשוב נוסף, שהאוזר סימן כמטרה אסטרטגית שתסייע לבורסה, שביצועה אינו תלוי ברשות ניירות ערך - מתן הקלות מס לשוק ההון. לא אחת קרא האוזר לממשלה, להקל את נטל המסים הכבדים המוטלים על המשקיעים ועל חברות שיבחרו להפוך לציבוריות.

לקריאות ולמהלכים הללו יש סיבה. הרבה זמן עבר מאז שהאוזר הפעיל ב-2013 את כוחו, בצעד חריג, עם דחיקתם החוצה של ראשי הבורסה הוותיקים, היו"ר סם ברונפלד והמנכ"לית אסתר לבנון. אבל עד 2017 לא נראה היה שהשינוי בצמרת הבורסה הוביל באמת לשינויים משמעותיים בכיוונים הבעייתיים שבהם צעדה הבורסה עד לאחרונה: קיטון במספר החברות הנסחרות, לצד מיעוט בחברות שבוחנות הצטרפות לבורסה.

אך נכון לתחילת 2018, האוזר עוזב עם קבלות על הישגים. ב-2017 שבה הבורסה להציג מספר דו-ספרתי נאה של חברות שמבצעות הנפקה ראשונית. עם זאת, גם כיום ישנם מי שממשיכים להתייחס לשוק המניות בתל-אביב כשוק בעייתי שרחוק משיאו, וטרם יצא מהמשבר.

לרשות ניירות ערך יש הרבה תחומי אחריות, ובתקופת כהונתו של האוזר היא הרחיבה את התחומים שתחת פיקוחה, לרבות הוספת הפיקוח על זירות הסוחר, חברות הדירוג ועוד. עוד מהלך חלוצי שהאוזר עשה הפחתת הרגולציה על חברות קטנות ובינוניות.

ומה לגבי זירות הסוחר, ובכלל זה גופי המסחר הבינארי? מדובר בסיפור שמייצג את שני הצדדים לכהונת האוזר - מצד אחד, הוא לא הצליח להעביר בוועדת הכספים את המסגרת החוקית שביקש להוביל; אך מצד שני הוא כפה על השחקניות בשוק את מה שראה לנכון, תוך שהוציא מהמשחק, בנחישות ולאורך זמן, שחקנים לא ראויים ותחומי פעילות בעייתיים (כגון האלגו-טריידינג ובעיקר המסחר הבינארי). מנגד, האם מישהו יודע מה קרה עם ההבטחות של האוזר שגם רואי-החשבון יפוקחו? נראה, שזה לא יקרה בקרוב.

עוד הצלחה של האוזר, היא שינוי אופי תעודות-הסל ממכשיר השקעה עם סיכון פוטנציאלי לא זניח, לקרנות סל. זאת, תוך הגברת הנוכחות של הרשות כגורם אוכף. בין לבין הוא נאבק, בכוח, וסגר מערכי השקעות נצלניים ובעייתיים שצמחו בצל הריביות האפסיות השוררות בעולם והודות לבורות הציבור, כגון קבוצת רוביקון. אבל, גם כאן הצל"ש לא מגיע לו במלואו, כי זה קרה לעיתים לאחר שהציבור כבר הפסיד סכומים ניכרים.

5 דברים על פרופ' שמואל (שמוליק) האוזר

1. האוזר, 62, יליד רמלה. נשוי בשנית, אב לארבעה, שלושה מנישואיו הראשונים (רועי, דוקטורנט למימון באוני' שיקגו; עינת, בוגרת תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת תל-אביב; נטע, סטודנטית לצילום בבצלאל) ואלון, בן 4.5, מנישואיו השניים. סבא לליבי, בת השנתיים וחצי

2. מתגורר בסביון עם אשתו מאיה (אם לשניים מנישואיה הראשונים: נדב והידי)

3. ב-15 במאי 2011 מונה לראש רשות ניירות ערך. כהונתו הוארכה בשלוש שנים במאי 2016, אך הוא החליט לפרוש החודש; שנה לפני תום התקופה, ב-15 בינואר 2018

4. בחמש השנים שקדמו למינויו כיהן כדיקן הפקולטה למינהל עסקים בקריה האקדמית אונו, וכפרופסור מן המניין באוני' בן-גוריון. קודם לכן, כיהן 17 שנה ככלכלן הראשי של רשות ניירות ערך, עד לפרישתו מהרשות ב-2005

5. מקפיד על כושר גופני. תחביביו כוללים כדורסל - שיחק בעבר ככדורסלן בנבחרת הנוער של ישראל בכדורסל, ריצה, רכיבת אופניים וטיולים