התוכנית הישראלית לסטארט-אפים במדעי המוח הוקפאה

במארס 2015, מול קהל של 1,000 משתתפים מרחבי העולם בכנס "בריינטק" בתל-אביב, יצא לדרך אחד ממאיצי הסטארט-אפים המבטיחים ביותר שהוקמו בישראל בשנים האחרונות. המאיץ נקרא Brainnovations, והיה הראשון בישראל שיועד לסטארט-אפים בתחום טכנולוגיות המוח - ובמיוחד התמודדות עם מחלות ובעיות מוחיות שונות, מאלצהיימר ועד הפרעות קשב.

מאחורי המאיץ עמדה IBT, עמותה ללא מטרות רווח שהוקמה ביוזמת הנשיא לשעבר, שמעון פרס ז"ל, במטרה להפוך את ישראל למרכז עולמי מוביל בתחום חקר המוח. מיד לאחר שהכריז על הקמת העמותה, סיפר פרס ז"ל ל"גלובס" כי בכוונתו לסייע בגיוס כספים עבורה, והזכיר את הישגיו בתחום הננו טכנולוגיה, תחום שעבורו גייס מאות מיליוני דולרים.

והיתה עוד סיבה לאופטימיות. מי שהקים בפועל את IBT היה ד"ר רפי גדרון, ממייסדי כרומטיס שנמכרה בשנת 2000 תמורת 4.8 מיליארד דולר, האקזיט הגדול ביותר בתולדות ההייטק הישראלי באותם ימים. "תחום טכנולוגיות המוח מאופיין בהתפתחויות חדשות, המצאות מואצות ותעשייה צומחת(...) תור הזהב של טכנולוגיות המוח הגיע", כתב גדרון באתר העמותה. בראיון למגזין G באפריל 2015 הוא הוסיף: "התחום בשל יותר מבעבר, ויש בו כר נרחב לפעילות יזמית. הסיסמה שלנו היא להפוך ממדינת כוח למדינת מוח".

לאחר פתיחתו המבטיחה האקסלרטור נכנס לפעילות שוטפת. מחזור הסטארט-אפים הראשון שהשתתף בתוכנית גויס עוד באותה שנה, וב-2016 נערך סבב נוסף. העמותה הכתירה את שני הסבבים כהצלחה, והם זכו להד תקשורתי גדול. 16 חברות השתתפו בשני הסבבים הראשונים של התכנית, ו-9 מתוכן הצליחו לגייס השקעות שעומדות על סכום גיוס כולל של יותר מ-20 מיליון דולר.

בפברואר 2017 החלה IBT לפרסם את פתיחת ההרשמה לסבב השלישי. חודש לאחר מכן, בכנס בריינטק 2017, היא הכריזה על שיתוף פעולה בינה לבין Neurolaunch, מאיץ הסטארט-אפים הראשון בעולם בתחום מדעי המוח הפועל באטלנטה, ארה"ב. המחזור היה אמור להיפתח בחודש מאי 2017, אך הכנס היתה הפעם האחרונה שבה המאיץ עדכן על פעילותו. הסבב השלישי לא נפתח לעולם, ולמעשה המאיץ הקפיא את פעילותו זמן קצר לאחר כנס בריינטק.

מדוע פרויקט מלא בשמות נוצצים וסטארט-אפים מוצלחים, העוסק בתחום שנראה מבטיח, הפסיק את פעילותו? לדברי מירי פולצ'ק, מנהלת עמותת IBT, המחזור השלישי של Brainnovations לא נפתח בשל קשיים בגיוס כספים. פולצ'ק סיימה בימים אלה לכהן כמנהלת IBT, אם כי היא תמשיך לכהן בדירקטוריון העמותה.

"ההוצאה הייתה מאוד גדולה"

התרומה הראשונית להקמת Brainnovations התקבלה מאוהד שקד, בנו של אהרון שקד ז"ל, שהיה אז מבעלי השליטה בחברת 888. ב"גלובס" דווח בנובמבר 2015 על שורה ארוכה של שותפים בולטים שחברו למיזם, כמו טבע, Boston Scientific, פועלים הייטק, חברת הייעוץ הפיננסי PwC, משרד עורכי הדין קצנל דימנט פרנק וקבוצת הקניין הרוחני ריינהולד כהן. ואולם, לא היה מדובר בהשקעות קבועות שנפרסו לאורך זמן.

כתוצאה מהמודל הזה, האקסלרטור נדרש לגייס מחדש תקציב להפעלה של כל מחזור סטארט-אפים. בשיחה עם "גלובס" אמר גדרון, אשר מכהן כיו"ר IBT, כי רבים מהאקסלרטורים נוהגים לגבות תשלום מהפרויקטים המשתתפים וכן דמי השתתפות מהחברות המשקיעות, אך IBT בחרו להפעיל את המאיץ ללא גביית כספים. סכומי ההשקעה בו, לכל אורך פעילותו, נותרו חסויים.

ד"ר יעל פוקס-שלומאי ניהלה את Brainnovations לאורך שני הסבבים הראשונים, והייתה שותפה בהקמתו עוד במהלך לימודי הדוקטורט שלה במדעי המוח. היא עזבה את העמותה מספר חודשים לאחר הקפאת האקסלרטור. לדבריה, המחזור השלישי היה אמור להיפתח מיד לאחר הכנס במארס. "הפעילות השוטפת של האקסלרטור מומנה כולה בידי שותפים שלנו מהתעשייה, והשותפים האלה היו מאוד פעילים במימון ובהפעלה של כנס בריינטק. ההוצאה עליו הייתה מאוד גדולה. אחרי זה לפתוח עוד מחזור סטארט-אפים לא היה פשוט".

פולצ'ק הסבירה את הקושי בגיוס הכספים בכך שהעמותה מתקשה למשוך תורמים פרטיים מצד אחד ושותפים עסקיים מצד שני, ובפועל נופלת בין הכיסאות. לתורמים מפריע העיסוק של המאיץ ביזמות פרטית: "אמנם לא מדובר בגוף למטרות רווח, והכסף שאנחנו מקבלים מהתורמים מיועד להפעלת התכנית בלבד, אבל עדיין קשה להם עם זה שבסופו של דבר התכנית הזאת עוזרת ליזמים. לא כולם רואים את זה בתור מטרה פילנתרופית".

המשקיעים, לעומת זאת, מעדיפים לרוב לפנות לתחומים קונבנציונליים יותר בהייטק, ולא ממהרים לקחת על עצמם את הסיכונים הכרוכים בתחום הנוירו-טכנולוגיה. "זה תחום שנמצא עדיין ברמת סיכון מאוד גדולה מבחינת הקמת חברה והפיתוח הטכני", אומרת פולצ'ק, "כבר בשלבים הראשונים נדרשת השקעה מאוד גדולה עבור טכנולוגיות שנועדו לקדם את הנושא של מחלות מוח, בין אם זה מכשור רפואי או תרופה".

"נכון לעכשיו העמותה במצוקה כספית ומחפשת תורמים", אומר גדרון, "כתוצאה מכך אנחנו נאלצים לצמצם את הפעילויות, ואחת הפעילויות שנפגעות היא האקסלרטור. כרגע אנחנו שוקלים מחדש איך כן לקיים את הסבבים הבאים". גדרון לא צופה שינויים במתכונת התכנית בסבבים עתידיים, אם יהיו כאלה: "המתכונת הייתה מוצלחת ואנחנו רק צריכים לדאוג לגייס כסף, בין אם זה יגיע מפילנתרופים, מהממשלה, מהמשתתפים בתכנית, או קומבינציה של שלושת אלה". בנוסף, גדרון ציין שהתכנית בוחנת מודל של שיתופי פעולה עם אקסלרטורים וחממות אחרות, שבמסגרתו IBT תסייע בחיבור בין היוזמות למשקיעים ובצדדים המקצועיים של תחום חקר המוח.

"לשפר את הבריאות"

גדרון ופולצ'ק סבורים שהאחריות לתמוך ביוזמות בתחום הנוירו-טק מוטלת על הממשלה. "זיהינו בשלבים די מוקדמים את הגל הבינלאומי של קידום טכנולוגיות מוח. אנחנו רוצים לראות יותר מעורבות של הממשלה, כי בסך הכל האג'נדה של הארגון הזה היא מיצוב של ישראל כמובילה בינלאומית בתחום המוח ויצירת תעשייה. זה התחיל בתור מפעל פילנתרופי, ובשלב מסוים, ואני חושב שהשלב הנכון הוא עכשיו, צריכה להיות יותר מעורבות של המדינה. דרושה הבנה שהתחום יכול להוות מנוע צמיחה כלכלי ולספק תעסוקה לעובדים".

"יש משהו מאוד עצוב במציאות שבה מיליונים הולכים לקדם סטארט-אפים שמפתחים טכנולוגיות להימורים או טכנולוגיית אד-טק", אומרת פולצ'ק, "והנה אנחנו מנסים פה לשפר את הבריאות של רבע מאוכלוסיית העולם, שסובלת ממחלות מוח, ולצערנו אין מספיק אנשים וארגונים שמוכנים להשקיע בתכנית כזאת, שיודעת לזהות את היוזמות הכי מבטיחות".

המיזם הבולט ביותר שהשתתף בתכנית הוא Aidoc של אלעד וולך, המתמקד בפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית ולמידת מכונה בתחום הפענוח הרדיולוגי. לדברי פוקס-שלומאי, כיום צוואר הבקבוק הגדול ברדיולוגיה הוא קצב הפענוח, שלא מספיק לעמוד בכמות הבדיקות. הטכנולוגיה של Aidoc לא נועדה להחליף את הרדיולוג, אלא לשפר ולייעל את העבודה שלו. החברה גייסה עד כה יותר מ-10 מיליון דולר.

לאחר עזיבתן של פולצ'ק ופוקס-שלומאי את IBT, אין בימים אלה מועסקים בשכר בעמותה, אך גדרון מתכוון להמשיך את פעילותה. "אני הקמתי את העמותה ואני רואה שהגענו לנקודה של בשלות מסוימת. אנחנו נמצאים בנקודה של מעבר מינקות לבגרות ושל התארגנות מחדש. אנה". '

המסלול של Brainnovations

אפריל 2015: המאיץ יוצא לדרך

נובמבר 2015-פברואר 2016: השקעה במחזור סטארט-אפים ראשון

ספטמבר 2016: השקעה במחזור סטארט-אפים שני

פברואר 2017: פתיחת ההרשמה למחזור השלישי

מארס 2017: פעילות המאיץ נפסקת בפועל