רגע לפני ההצבעה: מאחורי הקלעים של חוק המרכולים

בעוד שבקואליציה סופרים אצבעות ומנסים להבין האם יהיה להם הלילה רוב להצבעה בקריאה שנייה ושלישית בחוק המרכולים, בשטח הליכודי מנסים להבין איך הוחרגו חנויות הנוחות מהחוק, אך לא הוחרגה ממנו העיר אילת. המשבר הקואליציוני סביב החוק, שמקדמות סיעות יהדות התורה וש"ס, מתנהל באווירת 'בחירות' פרועה, תוך הטחת עלבונות בתקשורת וברשת הטוויטר.

הריבים פשו גם בתוך הליכוד. יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד אמסלם, גרר הבוקר את חברת הכנסת שרן השכל לבית הדין של התנועה ואיים לסלק אותה מהליכוד בעקבות החלטתה להתנגד לחוק.

יו"ר הקואליציה, יש לומר, אמנם מוטרד מחברת הכנסת שמתנגדת לחוק, אך עיניו נעות מצד לצד גם אל עבר כל אותם חברי כנסת אחרים במפלגה שעשויים לגלות עצמאות יתרה בחודשים הקרובים אם ירגישו שהוא איפשר להשכל להצביע כרצונה. 

אם יעבור החוק, חוקי העזר בנושא פתיחת וסגירת מרכולים בימי המנוחה יהיו טעונים את הסכמת שר הפנים, אריה דרעי. לחוק יש התנגדות בתוך הקואליציה, אך למרות זאת היא הצליחה להשיג רוב ולהעביר אותו בתוצאה של 49:45 בקריאה הראשונה לפני כשבועיים. לפי החוק המוצע, הסכמת שר הפנים לפתיחת עסקים בשבתות וימי מנוחה תוענק רק לעסקים שיוגדרו כ"צרכים חיוניים". החוק לא חל על בתי קפה, פאבים ותיאטראות (קולנוע, בתי תרבות).

לחוק כאמור, יש התנגדות רחבה בקואליציה, בעיקר מטעם סיעת ישראל ביתנו וחברות הכנסת השכל וטלי פלוסקוב (כולנו). גם השר אופיר אקוניס הצהיר שהחוק מזיק לליכוד והודיע שהוא מתנגד לו. למרות זאת, אקוניס אמור להשתתף בהצבעה הלילה ולפעול לפי המשמעת הקואליציונית, דהיינו לתמוך בחוק כדי לרצות את מפלגת ש"ס. שר התיירות, יריב לוין, אמר גם הוא כי הוא מוטרד מהשלכת החוק על העיר אילת (פירוט בהמשך), אולם הוא מתכנן להצביע בעדו; וכך גם ח"כ מרב בן-ארי (כולנו) שהתבטאה בעבר על כך שהחוק נוגד את עקרונותיה, אך תיאלץ להצביע בעדו בשל המשמעת הקואליציונית והימנעותה מחוק ההמלצות.

בתוך כך, לקראת הדיון הלילה בקריאה שנייה ושלישית בחוק ומחשש ממהלך של פיליבסטר על-ידי האופוזיציה, החליטו ראשי הקואליציה להשתמש בסעיף 98 לתקנון הכנסת הבולם את ביצועו. אם יאושר השימוש בסעיף, משמעות הדבר היא הצבעה מהירה על החוק, תוך כמה שעות, ללא אפשרות לקיים לילה של נאומים על-ידי האופוזיציה.

יש עתיד פנו, הלוביסטים לחצו

תחנות הדלק ממוקמות לרוב מחוץ למרכזי הערים וממילא החרגתן מהחוק לא פותרת את תחושת הכפייה הדתית שחשים חילונים החיים במרכזי הערים. חוק המרכולים, גם בנוסחו המרוכך לכאורה, כולל בכל מקרה סגירת פיצוציות ומרכולים בתוך הערים, ומשמעותו עבור אנשים שאין להם רכב או שמחפשים פתרון מהיר ליד הבית - עדיין קשה.

אז איך עלה בכלל נושא החרגת חנויות הנוחות בתחנות הדלק? בעוד שהחוק מסבך את הקואליציה ורבים בליכוד ובימין מתנגדים לו, מעניין היה לראות בשבועות האחרונים את תהליך החקיקה ובעיקר את האופן שבו פועלים לוביסטים להחרגת חנויות הנוחות בתחנות הדלק. את תחנות הדלק פז מייצג משרד הלובינג פוליסי של בוריס קרסני, ואת תחנות הדלק סונול מייצג משרד הלובינג גורן. הלוביסטית קרן ברק, שהיא גם חברת הליכוד ופעילה מוכרת, מייצגת את איגוד חברות הדלק.

עד לפני כשבועיים חברות הדלק כלל לא היו מודעות לתחולת החוק הזה עליהן. ההנחה הייתה שהחקיקה המקורית שהעלה השר דרעי כוללת את הפיצוציות, המרכולים וחנויות מזון הקטנות הנמצאות ברחובות הראשיים של הערים ברחבי ישראל. בחלק מן הערים, כמו גבעתיים או רמת השרון, מדובר לפחות ב-10 פיצוציות. בעיר כמו ראשון לציון מדובר בכמה עשרות פיצוציות ועסקים קטנים באזורי תעשייה.

בליכוד סיפרו לנו היום כיצד מפלגת "יש עתיד" הניחה את ה"מוקש" הזה לפתחה של הקואליציה. לדברי אנשים בליכוד שעימם שוחחנו היום, החוק המקורי לא התיימר לחול על תחנות דלק אך בשל הנוסח העמום שלו הנושא נשאר פתוח מתוך תקווה שלא יאכפו את החוק. לדברי אותם גורמים, חברי הכנסת של יש עתיד יזמו פנייה ליועץ המשפטי של ועדת הפנים, עורך הדין תומר רוזנר, כדי לכלול בשיח הציבורי את נושא חנויות הנוחות.

ביש עתיד אישרו היום ל"גלובס" את הדברים ואף העבירו לנו את פנייתו של אלעד רוגוביץ, היועץ הפרלמנטרי של ח"כ מיקי לוי, לרוזנר. וכך כתב רוגוביץ לרוזנר במייל ב-26 בדצמבר: "ח"כ מיקי לוי מבקש לבדוק האם בהתאם לנוסח הנוכחי של חוק המרכולים ההצעה חלה גם על חנויות הנוחות בתחנות הדלק?".

רוזנר השיב לו כי "ההסדר המוצע יחול על חוקי עזר שיסדירו פתיחה וסגירה של כל בתי העסק בתחום הרשות המקומית, למעט בתי עסק שהם עינוגים ציבוריים, בתי קפה ומסעדות.

לפיכך, חנויות הנוחות שמציעות מוצרי צריכה שונים למכירה אינן בגדר החריגים וההסדר המוצע יחול עליהן".

מאותו הרגע החלו לוביסטים מטעם פז ודלק לפעול בניסיון להחריג את חנויות הנוחות מהחוק. הם התקשרו לשרים ולחברי הכנסת וטענו שתחולת החוק על תחנות הדלק היא בעלת משמעות רחבה מדי, ושהדבר יזיק לנהגים ברחבי הארץ לרכוש משקאות קלים להתרעננות או לעצור לקפה ולאכילה קלה.

קושי קיומי

אחד הדברים שפעילי ליכוד העוסקים בחקיקה הזו מתקשים להבין הוא מדוע המפלגה לא דאגה להחריג את אילת, עיר התיירות המובילה של ישראל, מהחקיקה. באילת פועלים עסקים מגוונים, כולל בשבתות, וראש העיר המכהן הוא מאיר יצחק הלוי, חבר ליכוד. הלוי הסתובב היום במסדרונות הכנסת וניסה לשכנע רבים מהליכוד שמשמעות החוק היא מכת מוות לעיר. לדבריו, בתי עסק באילת שבוחרים שלא לעבוד בשבתות מוצאים עצמם בקושי קיומי, על-סף פשיטת רגל.

אגב, חבר ליכוד מוכר נוסף הוא גבי קדוש, מי שכיהן בעבר כראש העיר של אילת ואף שימש כיועצו הפוליטי של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במשך כמה שנים (עד ל-2015). קדוש הודיע שהוא יתמודד מטעם מחוז הדרום ברשימת הליכוד לכנסת הבאה, כך שגם לו יש אינטרס מובהק לוודא שהעיר אילת תישאר מחוץ לחוק הזה.

בתוך כך, בסוף השבוע הקרוב יתקיים באילת בפעם השלישית אירוע החברים הגדול של הליכוד - 'הליכודיאדה' - וגם לכך יש משמעות. רמת הלחצים שמפעילים חברי המרכז על המפלגה שלא להחיל את החוק על העיר היא גדולה. בינתיים נראה שנתניהו וח"כ אמסלם לא נענים לדרישות הללו.